גלעד בן צבי
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיוןTV

המניות המומלצות בתחום האנרגיה המתחדשת ולמה מחירי העסקאות בארה"ב מזנקים?

גלעד בן צבי על הכיוון של תחום האנרגיה המתחדשת, על הקשר בין הריבית למחירי המניות, ועל ההבדל בין חברות מוטות נכסים מניבים לחברות עם פיתוח עתידי - ראיוןTV
צחי אפרתי | (2)

"אנחנו אופטימיים על סקטור האנרגיה המתחדשת", אומר בשיחה לביזפורטל, גלעד בן צבי, אנליסט בלידר שוקי הון, "אנרג'יקס ואנלייט הן הוותיקות בסקטור עם נתח מאוד משמעותי של פרויקטים מניבים. אנרג'יקס הציגה ביצועים עודפים ביחס לכל הסקטור וביחס לאנלייט בתקופה האחרונה והתקרבה למחיר היעד שלנו. לכן, אנלייט מעניינת יותר, אם כי שתי המניות מומלצות על ידנו".

בן צבי מתייחס גם לנופר ודוראל - "שתי החברות צעיריות יותר עם היקף פיתוח מאוד משמעותי. שתיהן  מציגות שיפור, אבל בגלל החשיפה לפיתוח הפרויקטים, יש בהן סיכון גדול יותר ולכן גם סיכוי לאפסייד משמעותי יותר בהמשך".

למה צריך לשים לב בדוחות של החברות אנרגיה מתחדשת?

"התוצאות עצמן נותנות תמונה חלקית על הפוטנציאל העסקי של החברה.  צריך לשים לב שרבעון ראשון מוטה אנרגיית רוח, למי שיש חשיפה גבוהה לאנרגיה עם רוח יהיו תוצאות מעט חזקות יותר. מעניין לראות את ההשפעה של אסדרת השוק בישראל, כמה באמת הרווחיות ביחס לאסדרות הקודמות. באירופה מעניין לראות את המחירים והתחזית קדימה. המחירים באירופה ירדו אבל רוב החברות התקשרו בעסקאות גידור למשך שנים. הירידה מספקת אינדיקציה לגבי ההמשך.

"צריך לשים לב לקצב ההתקדמות של הפרויקטים עצמם. החברות האלו מאוד מוטות לצמיחה וחשוב לבדוק אם הן עומדות ביעדי החיבורים לרשת".

מה ישפיע על הכיוון של מניות הסקטור?

"הסקטור מוטה חוב כך שהריבית משפיעה מאוד, ככל שהריבית גבוהה זה ישפיע על התשואות של הפרויקטים, ככל שציפיות השוק יהיו לירידה של הריבית נראה שיפור בביצועי הפרויקטים ובמניות.

בן צבי מתייחס למחירי החשמל בעולם ומסביר שבארה"ב בשל הכוונה של ענקיות הטק לצרוך אנרגיה נקייה במקביל להרחבת תחום השרתים שזקוק לאנרגיה, מחירי העסקאות עלו דרמטית, בניגוד למה שקורה במחירים באירופה. המחירים בישראל יחסית יציבים.

הראיון המלא והגורמים שישפיעו על החברות בסקטור:

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עיצות המומחים בתחום אנרגיה הירוקה זהות לעצות המומח 26/05/2024 10:15
    הגב לתגובה זו
    עיצות המומחים בתחום אנרגיה הירוקה זהות לעצות המומחים בתחום האגח בו הם ממליצים על אגח ממשלתי ולא קונצרני. בשני המיקרים,מי ששמע בעצתם הפסיד המון. הם תמיד חוזרים על אותן עיצות ותמיד מפסידים. ראה סולארג׳ וראה אגח ממשלתי
  • 1.
    עושה חשבון 26/05/2024 08:10
    הגב לתגובה זו
    ניהל חברת אנרגיה מחייב זהירות 1 הבטחת ריבית נמוכה לתקופה ארוכה 2 סגירת חוזה מכירה ארוך טווח לפני הקמת אתר ייצור .
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?