הרכבת הקלה
צילום: יחצ

הקו הכחול בירושלים עומד לצאת לדרך לאחר שנחתם הסכם להובלת המימון לפרויקט

חברת Jtrain, בבעלות דניה סיבוס ודן, חתמה לאחרונה על הסכם זיכיון למימון, הקמה, הפעלה ותחזוקת הקו; היקף הפרויקט מוערך בכ-9 מיליארד שקל, מתוכו יתקבל מענק מדינה בהיקף של כ-2.3 מיליארד שקל

דור עצמון |

בשבוע החולף נחתם מזכר הבנות בין בנק לאומי לבין השותפות בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לפיו הבנק יוביל את המימון להקמת הקו. לאחרונה נבחרה Ltd Jtrain, חברה ייעודית לפרויקט שבבעלות דניה סיבוס וקבוצת דן, כזוכה במכרז של משרד האוצר, משרד התחבורה, עיריית ירושלים ותוכנית אב לתחבורה. הקו יוקם בשיטת PPP (Public Private Partnership) והחברה תממן, תקים, תתפעל ותתחזק את הפרויקט.

פרויקט הקו הכחול בירושלים כולל, בין היתר, הקמה של מסילות עבור שלושה קווי רכבת קלה באורך של כ-31 קילומטרים משכונת גילה ותלפיות בדרום העיר ועד שכונת רמות בצפון העיר. הקו יכלול מקטע תת-קרקעי באורך שני וחצי קילומטרים מרחוב יפו במרכז העיר ועד סנהדריה ובו שלוש תחנות תת קרקעיות מתוך 53 תחנות לאורך הקו. הקו צפוי לשרת כ-250 אלף נוסעים ביממה, בתדירות של 3-4 דקות בשעות השיא. זאת באמצעות צי של 132 קרונות, שמהווים 66 רכבות.

ההערכה היא כי העלות הכוללת של הפרויקט היא כ-9 מיליארד שקל. במהלך תקופת ההקמה צפוי להתקבל מענק מהמדינה בהיקף של כ-2.3 מיליארד שקל. המימון יינתן לאורך תקופת הקמת הפרויקט, שצפויה להימשך כ-55 חודשים עד לשלב ההפעלה הראשון, וכ-29 חודשים נוספים עד להפעלת השלב השני.

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הקמת הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים צפויה להוות פתרון תחבורתי להסעת המונים, שיהווה חלק חיוני ומודרני ממארג התחבורה בעיר, וישמש את תושבי העיר והבאים בשעריה. אנו גאים להוביל את מימון המיזם הלאומי החשוב הזה ומודים לקבוצת Jtrain על הבעת האמון. ההחלטה להוביל את המימון לפרויקט הדגל הזה היא חלק מהאסטרטגיה העקבית של בנק לאומי להוביל את תחום מימון התשתיות הלאומיות בישראל, וזאת תוך שימת דגש מיוחד על היבטי ESG״.

אופיר קרני מנכ"ל דן: "הקמת הקו הכחול הינו פרויקט אסטרטגי מהותי בצבר הפרויקטים של דן. דן היא השחקן המוביל כיום את תחום תשתיות התחבורה. דן תרתום את הידע והניסיון הרב שצברה בשנותיה כמפעילת תחבורה ציבורית על מנת להקים ולהנגיש לתושבי הבירה את הדור הבא של הסעות ההמונים בסטנדרטים בינלאומיים וסביבתיים מתקדמים". 

רונן גינזבורג מנכ"ל קבוצת דניה: "דניה סיבוס, החברה המובילה בתחום פרויקטי התשתיות הלאומיים בישראל, בדגש על פרויקטי תשתית תחבורתיים המבוצעים בשותפת המדינה בשיטת PPP, שמחה וגאה להיות שותפה בהקמתו של פרויקט הקו הכחול, במיוחד בתקופה מאתגרת זו. פרויקט זה מהווה פרויקט דגל עבורנו, ודניה תתרום מניסיונה הרב בניהול פרויקטים מורכבים, תוך יישום יכולות הנדסיות מהגבוהות במשק, על מנת לבצע ולהקים ביחד עם שותפנו בפרויקט זה, פרויקט איכותי ומוצלח, שעתיד להוות פתרון תחבורתי משמעותי בעיר ירושלים".

ירון רביד מנכ"ל Jtrain: "החבירה של לאומי, המממן המוביל בישראל, לקבוצה המורכבת מגופים מקצועיים בתחומם כמו דן ודניה סיבוס, תאפשר את קידום הפרויקט במהרה. אנו מודים על האמון בקבוצה וביכולותיה ונפעל על מנת לקדם את הפרויקט במהירות וביעילות לטובת תושבי הבירה ואזרחי ישראל כולם".

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.