בצלאל סמוטריץ
צילום: דוברות משרד האוצר

פיץ' הותירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי

תחזית הדירוג של ישראל עברה ממצב של "יציב" ל"מעקב שלילי" על רקע המלחמה וגורמים נוספים, ביניהם העמקת הגירעון הממשלתי וסיכוי להחרפת המלחמה; יוסי פרנק: "נתוני הכלכלה הישראלית משתפרים וקטר ההיי-טק שהינו מנוע הצמיחה העיקרי חזר לנוע בחודש האחרון עם מספר גיוסים מרשימים"
קובי ישעיהו | (11)

חברת הדירוג פיץ' הותירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי, ברמה של A+. עם זאת, תחזית הדירוג של ישראל עברה ממצב של "יציב" ל"מעקב שלילי" על רקע המלחמה וגורמים נוספים, ביניהם העמקת הגירעון הממשלתי וסיכוי להחרפת המלחמה.

בפיץ' הסבירו שהם ימשיכו לעקוב אחרי ההתפתחויות הביטחוניות ובמקרה של הרעה משמעותית במצב הביטחוני עם השלכה על הכלכלה, הם עלולים להוריד את הדירוג. בחברה צופים שיחס החוב לתוצר יעמוד על 65.7% השנה ויעלה ל-67% בשנה הבאה, עדיין נמוך מיחס של 68% בשנת 2021. 

עוד הם מציינים כי המצב הפוליטי במדינה עדיין שברירי ומשפיע לרעה על תחזית הדירוג, כמו גם היבטים אחרים שפוגעים בתחזית הצמיחה של ישראל. 

לגבי הגירעון מציינים בפיץ' כי "המלחמה והשיבושים הכלכליים הנלווים לה הביאו לירידה של 6.6% בהכנסות ממיסים בשנת 2023 ובמקביל לעלייה של 12.5% בהוצאות אשר נבעה מצעדי סיוע לאלו שהושפעו מהלחימה ומההוצאות הצבאיות. הגירעון בשנת 2023 הגיע לרמה של 4.1% מהתוצר וזאת בהשוואה לתקציב המקורי בו נקבע גירעון מתוכנן בשיעור של 0.9% תוצר. החברה צופה גירעון בשיעור של 6.8% תוצר בשנת 2024, גבוה במקצת מתחזית התקציב".

"בשנת 2025 החברה צופה גירעון תקציבי בשיעור של 3.9% תוצר. תחזית זו מביאה לידי ביטוי את הערכת החברה לירידה הדרגתית בהוצאות הצבאיות הקשורות במלחמה לצד עלייה קבועה של 0.8% תוצר בהוצאות הביטחון בהשוואה לתקציב 2023. העלייה בחוב הממשלתי תוריד את הגמישות הפיסקלית ותעלה את הוצאות הריבית".

יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס ניהול סיכונים, אומר בתגובה כי "החלטת הותרת הדירוג על כנה הפתיעה רבים מהפעילים שציפו להפחתה בדומה למה שביצעה מודי׳ס בחודש שעבר. בסך הכל ניתן לומר שנתוני הכלכלה הישראלית משתפרים וקטר ההיי-טק שהינו מנוע הצמיחה העיקרי חזר לנוע בחודש האחרון עם מספר גיוסים מרשימים".

לדבריו, "דווקא על רקע זה בולט במיוחד לרעה שוק המט"ח המקומי שאיבד לגמרי קשר לנתונים כלכליים והפך לזירת משחק של גורמים ספקולטיביים שעסוקים בהרצת המטבע בשבועיים האחרונים תוך ניצול היעדרותו של בנק ישראל מהזירה והפקרתה. סביר להניח שאם פיץ׳ היתה מפחיתה את הדירוג , השקל היה נחלש עוד יותר. הציבור הישראלי נפגע פעמיים - פעם אחת כתוצאה מעליית מחירי היבוא ובראשם הדלק שמושפעים מהפיחות המיותר ופעם שנייה כתוצאה מכך שהפיחות יקשה על בנק ישראל להפחית את הריבית בהחלטתו הקרובה".

בפברואר השנה החליטו בחברת הדירוג מודי'ס להוריד את דירוג האשראי של ישראל מ-A1 ל-A2 (או בהתייחס לשיטה יותר מוכרת מ A+ ל-A). על אף שזו פעם ראשונה שיורד הדירוג שלנו, זהו עדיין דירוג מאד גבוה יחסית. אבל, מודי'ס גם קבעה תחזית המשך שלילית ואפשרות להורדת דירוג נוספת, בעיקר על רקע החשש מהתפתחות מלחמה בעצימות מלאה מול החיזבאללה. עם זאת, ההשפעה היא מינורית על המשק.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    העדכון של חברות האשראי מגיע תמיד שנתיים אחרי הזמן... (ל"ת)
    פילי 03/04/2024 08:53
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אנג'לה 02/04/2024 22:07
    הגב לתגובה זו
    על מנת להעלות את הדירוג
  • שאול 03/04/2024 07:40
    הגב לתגובה זו
    לפזר את הממשלה הארורה וההזויה מיד - אסון היסטורי לעם ולמדינה .
  • 6.
    משקיען 02/04/2024 21:15
    הגב לתגובה זו
    בבהלה כמו עכברושים מבוהלים תוך התעלמות מוחלטת מהידיעה החיובית.
  • 5.
    אפק 02/04/2024 18:11
    הגב לתגובה זו
    המיצי זבל הללו כולל המיץ זבל הגדול.
  • 4.
    יהווית 02/04/2024 15:44
    הגב לתגובה זו
    הוצאת האברכים הנאלחים מתוך הישיבות ושילובם בשוק העבודה, בכפייה.
  • 3.
    מסכנים הקפלנים לא הצליחו לקלקל , עיין ערך המן הרשע . (ל"ת)
    מצרדכי 02/04/2024 14:37
    הגב לתגובה זו
  • דרור 03/04/2024 07:44
    הגב לתגובה זו
    אם חס ושלום ההפיכה של הדפקטים ביבי לוין הייתה עוברת ישראל הייתה עולם שלישי, מצורעת ומושמדת .
  • 2.
    יענקל'ה פרנקל 02/04/2024 14:36
    הגב לתגובה זו
    במנגנוני תעמולה אחרים, כצפוי מתמקדים בתחזית, כלומר השלילי ולא בחיובי-עובדתי: הותרת דירוג על כנו.
  • 1.
    יריב 02/04/2024 14:29
    הגב לתגובה זו
    זה ייתן קצת רוח גבית לכלכלה שלנו. תחזית שלילית אפשר לשנות ליציבה שוב בהמשך.
  • בגלל זה ירדה הבורסה אתמול 2 אחוזים? (ל"ת)
    הותרת הדירוג 03/04/2024 09:30
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.