ירון מורגנשטרן גלאסבוקס
צילום: גלאסבוקס
דוחות

גלאסבוקס: הכנסות של 14 מיליון דולר ברבעון; רווחיות גולמית של 73.4%

רוי שיינמן |

גלאסבוקס גלאסבוקס  המספקת שירותים מבוססי תוכנה דיווחה על תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2023. ההכנסות השנתיות החוזרות (ARR) של החברה הסתכמו בכ-57.3 מיליון דולר, גידול של 17% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, מתוכן ה-ARR מלקוחות ענן הסתכם בכ-50.5 מיליון דולר, גידול של כ-54% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. 

הכנסות החברה לשנת 2023 הסתכמו ב-48.6 מיליון דולר, גידול של 6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות ממנויי ענן בשנת 2023 עלו בכ-35% לכ-35.2 מיליון דולר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות החברה ברבעון הרביעי של השנה הסתכמו בכ-14 מיליון דולר, גידול של 22% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות ממנויי ענן ברבעון הרביעי זינקו בכ- 69% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח הגולמי Non-GAAP לשנת 2023 הסתכם ב- 68.9% מההכנסות בהשוואה ל-65.7% מההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי Non-GAAP ברבעון הרביעי של השנה גדל ל-73.4% מההכנסות לעומת כ-61.8% מההכנסות ברבעון המקביל אשתקד.

הרווחיות הגולמית ממנויי ענן צמחה לכ-75.1% מההכנסות בשנת 2023 בהשוואה ל-65.4% מההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד. הרווחיות הגולמית Non-GAAP ממנויי ענן ברבעון הרביעי השתפרה משמעותית ל-81.0% מההכנסות לעומת 63.7% מההכנסות ברבעון המקביל אשתקד.

בנוסף חל קיטון בקצב שריפת המזומנים של החברה בשנת 2023 לכ-4.0 מיליון דולר, לעומת כ-16.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. יתרות המזומנים של החברה ליום 31.12.2023 עומדות על כ-46 מיליון דולר הכוללות מסגרת אשראי של 20 מיליון דולר ומאפשרות לחברה גמישות פיננסית לצד המשך ההתרחבות החברה ויישום המהלכים האסטרטגיים שלה. שיעור השימור נטו של לקוחות גדולים לשנת 2023 עומד על 121% ושיעור השימור הגולמי ברוטו של לקוחות גדולים לאותה תקופה עומד על 91%.

במהלך השנה החברה הרחיבה את תיק הלקוחות עם 51 לקוחות חדשים כגון: AXA, ANZ Bank, US HealthConnect Inc, Co-Operative Bank ו-Dayuse, זאת לצד המשך הרחבת חוזים של לקוחות קיימים גדולים.

"אנו מסכמים את שנת 2023 עם תוצאות הנובעות בעיקרן מהכנסות מלקוחות ענן, מה שמהווה עדות חזקה להחלטת החברה להתמקד בסגמנטים בהם יש לנו יתרון מוכח, ביניהם מגזר הפיננסים והביטוח", מסר ירון מורגנשטרן, מנכ"ל גלאסבוקס. "אנו ממשיכים בגיוס לקוחות חדשים ובהגדלת ההכנסות מלקוחות קיימים שמקבלים החזר השקעה מהיר תודות לפתרונות המהפכניים אותם מציעה החברה. כל זאת לצד יישום צעדי התייעלות תפעולית, שהחלו לבוא לידי ביטוי בשיפור המשמעותי בכלל מדדי הרווחיות של החברה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?