כסף ישראלי שקל מט"ח מטבע אג"ח
צילום: Istock

משרד האוצר: "לא יודעים להסביר את התחזקות השקל"

עם תחילת המלחמה שער השקל בכ-5% מול המטבעות העיקריים, אך החל מחודש נובמבר חלה תפנית - שלא מתואמת עם מצב המלחמה - והשקל החל להתחזק; "בחודש האחרון יוסף השקל מעבר לגורמי היסוד המסבירים את התפתחות שערי המט"ח", כובתים באוצר
רוי שיינמן | (11)

עם פרוץ המלחמה השקל נחלש בחדות מול המטבעות העיקריים כמו הדולר והיורו בשיעורים של כ-5%. ירידה זו היא דבר לגיטימי מאחר ומלחמה מעלה את פרמיית הסיכון של ישראל, מה שמביא להוצאה של כספים זרים מהמדינה. בנק ישראל התערב ויצא בתכנית ענק לבלימת הפיחות בשקל עם תכנית למכירה של 45 מיליארד דולר - תכנית חסרת תקדים, והיא גם הצליחה - שער הדולר שכבר הגיע קרוב ל-4.1 שקל נבלם והתחיל לרדת עד לשער של 3.8 שקל.

השקל כבר מחק את הפיחות של שנת 2023

אך במשרד האוצר מציינים כי החל מחודש נובמבר החלה מגמת ייסוף בשקל, זאת למרות שלא הייתה התפתחות משמעותית במלחמה ופרמיית הסיכון של ישראל נותרה גבוהה. משרד האוצר מציין שהשקל התחזק מאז ב-6%, ובעקבות כך אפילו חלפה מגמת הפיחות העודף ששררה בשער השקל במשך שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2023.

באוצר מציינים כי "התיאוריה המקובלת גורסת כי שע"ח הנומינלי נקבע בטווח הארוך על ידי ערכו ארוך הטווח של שע"ח הריאלי ואילו זה תלוי בגורמי יסוד שונים, ובהן רמת הפיתוח של המשק וכן הביקוש המקומי להשקעות ולתצרוכת. גורמים הנוטים להשתנות באופן איטי על פני זמן. לעומת זאת, בטווח הקצר והבינוני מושפע השער הנומינלי מגורמים המשתנים בתדירות גבוהה יותר. כך למשל מקובל לשער כי בטווח הבינוני מושפע השער מהגרעון או מהעודף בחשבון השוטף וכן מהפער בשיעורי האינפלציה בין המשק המקומי לשותפות הסחר". 

באוצר אמדו את השינויים בשע"ח כתלות בשער המניות בארה"ב ובפרמיית הביטוח לאג"ח וכללו במשוואת האמידה גם את השער הנומינלי אפקטיבי של הדולר המבטא שינויים של הדולר למול שותפות  הסחר של ארה"ב. לפי האומדן של האוצר, שער הדולר שעומד נכון להיום על 3.66 שקל, גבוה מהשער הצפוי על בסיס הגורמים הגלובליים (3.42 שקל), אך נמוך מהשער הצפוי המביא בחשבון את פרמיית הסיכון של המשק - 3.88 שקל.

משרד האוצר מציין שהייסוף בשקל היה כל כך חד עד שלא ניתן להצביע על התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח כגורם העיקרי שהביאו לייסוף זה. "ניתן לסכם כי בחודש האחרון יוסף השקל מעבר לגורמי היסוד המסבירים את התפתחות שע"ח בטווח הקצר וכי ייסוף זה מקזז את הפיחות העודף שנאמד בשער השקל במהלך השנה החולפת", כותבים באוצר.

העליות בוול סטריט מחזקות את השקל

סיבה אחת שמשרד האוצר לא מציין כגורם המחזק את השקל היא העליות בוול סטריט. 

חלק גדול מאוד מהדולרים של הישראלים מנוהל על ידי הגופים המוסדיים, ואלה משקיעים את רוב הכספים הללו בחו"ל, עם גידור של חצי מההשקעה הדולרית. מה שזה אומר זה שכל שינוי בשווקים יוצר צורך להתאים את הגידור.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    תשאלו את השרננסשעירמכוער שלכם בעזרת השם כמובן (ל"ת)
    הני אשם 30/01/2024 19:24
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מישהו3 30/01/2024 12:32
    הגב לתגובה זו
    עם פתיחת מלחמת הצפון יקפוץ ל 4שח , אז מה זה משנה.
  • 7.
    מדינה של מושחתים (ל"ת)
    יוסי 30/01/2024 12:30
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    השקל זאת הונאה לא שווה כלום (ל"ת)
    רועי 30/01/2024 11:40
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לפי תזרים המט"ח לארץ ומימנה האיזון נמצא ב 3.40 שקל ל $ (ל"ת)
    כלכלן 30/01/2024 11:21
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    החברים מוול-סטריט כנראה (ל"ת)
    אבי 30/01/2024 11:20
    הגב לתגובה זו
  • רק1 30/01/2024 12:03
    הגב לתגובה זו
    התערבות איראנית מתומחרת הכי חזק יכול לרשום לכם פונקציה
  • 3.
    אורן 30/01/2024 10:33
    הגב לתגובה זו
    מוכרים בארצות הברית.קונים בתל אביב.
  • 2.
    קזינו שקל הזייה (ל"ת)
    רועי 30/01/2024 10:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבי 30/01/2024 09:41
    הגב לתגובה זו
    כנראה שמזלזלים בהשפעה של זה (גם בקורונה זה היה)
  • העורב 30/01/2024 12:49
    הגב לתגובה זו
    וכל זה מתבטא במיליארדים שנחסכים עכשיו. קניות בסין זה כמה מאות מיליונים, לא משמעותי.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.