הדבר החיובי היחיד שקרה בשנת 2023 זה שהיא  מסתיימת. זו הייתה שנה קשה שהחלה עם המשבר הפוליטי הקשה ביותר בתולדות ישראל והסתיימה עם האסון הגדול ביותר מאז קום המדינה. 

איך יhתכן שלמרות שפע האירועים השליליים הללו שוקי ההון בישראל מסיימים שנה סבירה עם תשואות חיוביות כמעט בכל האפיקים? שתי סיבות עיקריות מסייעות ליכולת של שוק ההון ושל המשק עצמו להתמודד עם האירועים האלו. הראשון זה המנטליות של הציבור. הישראלי הממוצע אוהב לצאת ול"התאוורר", הוא מנצל כל הזדמנות לטייל בארץ ומחוצה לה. בדומה למשברים בעבר כמו הקורונה או מלחמת לבנון השנייה, ניתן לראות ששלב החזרה לשגרה מתקצר ממשבר למשבר.

 

הישראלים שואפים לחזור לשגרה

תכיפותם של המשברים בשנים האחרונות עולה וכתגובת נגד הישראלים שואפים לחזור לשגרה כמה שיותר מהר, בין אם זה חזרה לעבודה ובין אם זה חזרה לקניות או בילויים. הגרף שמצורף למטה אשר מתאר את היקף העסקאות בכרטיסי אשראי ממחיש את התופעה הזו בצורה טובה. לאחר הנפילה הטבעית עם תחילת המלחמה, היקף הפעילות בכרטיסי אשראי שב לרמה הממוצעת. כבר? כן, כבר.

היקף עסקאות אשראי

המהירות שבה הציבור חוזר לשגרה נובעת לא רק מהאופי שלו, אלא ובעיקר בגלל שהוא יכול להרשות לעצמו. שימו לב למספרים הבאים. העושר הפיננסי הממוצע לנפש של משקי בית בישראל עלה בעשרים השנים האחרונות ב 77% וההכנסה הריאלית הפנויה לנפש עלתה ב-52% באותה תקופה. בנוסף, מספר המועסקים בתעשיית ההייטק עלה בעשר השנים האחרונות בלמעלה מ-60% למעל 300 אלף מועסקים.

זו לא רק המנטליות, כי אם גם תחושת העושר והיציבות הכלכלית שגורמת ומאפשרת לישראלים לחזור מהר לדפוסי הצריכה והבילוי שלהם. האם כל זה אומר שהמשק ימשיך להתאושש במהירות? זה כמובן תלוי בהתפתחות המערכה הנוכחית. ככל שזו חלילה תתארך ותסתבך, כך המשק יתקשה לחזור לשגרה.

אולם, סיום לוחמה באופן שיעלה את רמת הביטחון של ישראל, יכול להביא לחזרה מהירה בשיעורי הצמיחה בזכות הבסיס האיתן של הצרכן הישראלי. לצד זה, הצמיחה של המשק הישראלי בשנה הקרובה ובטווח הארוך יותר תלויה בעיקר במדיניות הממשלה בשני היבטים. הראשון הוא הנושא שנמצא כעת בראש כותרות העיתונים והוא ההתנהלות התקציבית הנוכחית שסימני שאלה רבים עדיין מלווים אותה. נכון לעכשיו, המדיניות הזו לקויה והממשלה טרם הציגה מדיניות שיכולה לתת מענה לאתגרים התקציביים הנוכחיים. לצד זה, המלחמה מניעה מהלך פיסקלי משמעותי לטובת שתי מטרות. הראשונה היא שיקום העוטף ויישובי הצפון. ההערכה הראשונית אומדת רק את עלות שיקום העוטף בכ-18 מיליארד שקל.

 

מדיניות פיסקלית מרחיבה

הקצאת סכום כזה לטובת בנייה מחדש, סלילה כבישים ושיקום תשתיות היא למעשה מדיניות פיסקלית מרחיבה. לצד התקציבים לשיקום האזורים שנפגעו במלחמה, ברור לחלוטין שתקציב הביטחון יגדל בשנים הקרובות וההערכות הנוכחיות אומדות את התוספת השנתית בכל אחת מהשנים הקרובות בעשרה מיליארד שקל לפחות (התקציב הנוכחי עומד על כ-76 מיליארד שקל). מדיניות שכזו, ככל שהיא מתנהלת באופן אחראי, אמורה לסייע לצמיחת המשק.

עוד משהו שאמור לסייע למשק זה השקעות של זרים. אכן, אלו ירדו בשיעור חד השנה, חד אפילו ביחס למשקים מפותחים אחרים. אולם הידיעה שפורסמה בשבוע שעבר על כך שאינטל מתעתדת להקים מפעל נוסף בישראל היא בעלת חשיבות רבה. עלות הקמת המפעל של אינטל נאמדת ב-15 מיליארד דולר וכחלק מההסכם, החברה מתחייבת לבצע רכישות בשוק המקומי בהיקף של 60 מיליארד שקל במשך עשר שנים.

למהלך הזה יש חשיבות שהיא מעבר למשמעויות כלכליות. עצם העובדה שחברת ענק בינלאומית בוחרת להשקיע בישראל בעיצומה של מלחמה מוכיח שתעשיית הטכנולוגיה הגלובלית לא תמהר לוותר על ישראל כמוקד של פיתוח וייצור בענף הטכנולוגיה. לפני כשבועיים התראיין מנכ"ל אינטל בראיון ב CNBC על הפעילות של החברה בישראל ובו הוא אמר שהוא נדהם מהמהירות שבה המפעלים של החברה בישראל שבו לפעול על אף המלחמה. כנראה שגם לזה היה שיקול שהחלטתה של אינטל להקים את המפעל בארץ.

שורה תחתונה, ישראל היא מקום מורכב מאוד בלשון המעטה. יחלוף עוד זמן רב מאוד עד שכל הבעיות יפתרו וכל האתגרים יוסרו, אם בכלל. אולם, המשברים הללו מייצרים גם הזדמנויות. כל מה שנדרש זה לוודא שההזדמנויות מתממשות ומצליחות. כך קרה לאחר מלחמת ששת הימים, כך היה במשבר הכלכלי של אמצע שנות השמונים וכך קורה לאחר כל אחד מהמשברים האחרונים כמו המשבר הפיננסי של 2008 ומשבר הקורונה.

אנחנו לא מתיימרים לנחש את תוצאות המערכה הקשה אותה אנו חווים כעת וכל מה שנותר לנו זה להסתמך על ניסיון העבר כדי לנסות ולאמוד את סיכויי ההתאוששות כעת. ישנם מספר רב מאוד של נכסים סחירים בישראל אשר מגלמים יחסי סיכוי – סיכון גבוהים. לכן לאחר שבמשך רוב 2023, החזקנו במשקל חסר בשוק הישראלי ביחס לעבר, הגדלנו את המשקל של השוק המקומי, מהלך שהתחלנו בו בתחילת נובמבר.

הכל קורה מהר

כמה מילים על המהירות שבה דברים משתנים בשווקים. בעבר תהליכים כלכליים ארכו זמן רב. גל העלאות ריבית נמשך שנים, תהליך הפחתת אינפלציה נמשך גם הוא זמן רב ואפילו גלים של עלייה וירידה בשווקים התרחשו לאורך שנים. עכשיו הכל קורה מהר. הטכנולוגיה שמאפשרת כיום העברה של נתונים במהירות רבה מאוד גורמת לשווקים להגיב במהירות רבה מאוד, מה שלעיתים יוצר גם סיטואציות של תגובת יתר.

הנה כמה דוגמאות שימחישו את המגמה הזו:

בחודשיים האחרונים עלה מדד האג"ח העולמי בשיעור של 9.5% (!!!). זהו כמובן שיעור העלייה הדו חודשי הכי גדול אי פעם.

מדד האג"ח

גם מדד התנאים הפיננסיים "חגג" בחודשיים האחרונים כאשר הוא רשם את הירידה (ההקלה) החדה ביותר בהיסטוריה בעיקר בזכות הירידה בתשואות אגרות החוב והעלייה במדדי המניות. מעולם לא קרה שתוך חודשיים השוק תמחר תוספת של שש הפחתות ריבית.

מדד התנאים הפיננסיים​

עוד דברים שקרו במהלך החודשיים האחרונים:

התשואה על האגרת לעשר שנים ירדה ב1.2% שזה עלייה של 12% במחיר. בחודשיים!!!

מדד S&P 500 עלה ב-16% בארבעים ימי המסחר האחרונים. נזכיר עוד שתשואת מדד נאסד"ק השנה (54%!!!) היא הגבוהה ביותר מזה שני עשורים. זה קרה בשנה בה הרווח של מניות הנאסד"ק ירד ב 6% לעומת השנה הקודמת. מדד הדולר ירד ב 7%.

מסקנות:

1. העולם שייך למהירים.

2. דווקא בשל כך, כמה שנגיב פחות, ככה יותר טוב.

3. הגורם היחיד, אבל היחיד שלפיו נבחר את ההשקעות שלנו הוא הערך שלהם.

 

 

הכותב הוא מנהל השקעות ראשי סיגמא מבית סיגמא קלאריטי