נייקי ספורט הנעלה קמעונאות ריצה
צילום: Istock
דוחות

נייקי עם תחזית חלשה ושינוי באסטרטגיה - נופלת ב-12%

החברה דיווחה על רווח למניה של 1.03 דולר על הכנסות של 13.4 מיליארד דולר. צפי האנליסטים היה לרווח למניה של 84 סנט על הכנסות של 13.4 מיליארד דולר
אדיר בן עמי | (1)

מניית ענקית ההנעלה וביגוד הספורט נייקי NIKE נופלת ב-12% וגוררת אחריה חברות בגדי ספורט אחרות. החברה חתכה את התחזיות להמשך בעקבות הוצאות צרכניות חלשות והודיעה על שינוי באסטרטגיית הרווחים.  

נייקי דיווחה ברבעון השני על רווח למניה של 1.03 דולר, זינוק של 21%, בעוד ההכנסות עלו ב-1% ל-13.4 מיליארד דולר. בוול-סטריט ציפו לרווח למניה של 84 סנט על הכנסות של 13.4 מיליארד דולר. ענקית ההנהלה הכריזה על תכנית לקיצוץ בעלויות של 2 מיליארד דולר, היות והחברה צופה ריכוך במכירות במחצית השנייה של השנה.  נייקי ציינה כי היא רואה הזדמנויות לחיסכון מצטבר בעלויות של מיליארדים בשלוש השנים הקרובות, כולל פישוט מבחר המוצרים שלה, הגדלת השימוש באוטומציה וטכנולוגיה, ייעול הארגון ושימוש בקנה מידה על מנת להגביר יעילות. 

תכנית הרה-ארגון צפויה לגרום להוצאות של בין 400 ל-450 מיליון דולר לפני מיסים, שיוכרו ברבעון השלישי של 2024. החיובים יגיעו בעיקר מעלויות הפיטורים של עובדים. 

מנכ"ל נייקי ג'ון דונהו אמר כי החברה "יוצאת למסע שיכלול את כל החברה במטרה להשקיע בתחומים עם הפוטנציאל הגדול ביותר, להגביר את קצב החדשנות ולהאיץ את זריזות החברה". סמנכ"ל הכספים מתיו פרנד, אמר שהחברה ממשיכה להתמקד בניהול ממושמע של הרווח הגולמי וההוצאות "כאשר אנו רואים ריכוך בביקוש במחצית השניה של השנה".

התנהגות הצרכנים

בשיחת המשקיעים, פרנד אמר כי נייקי רואה אינדיקציות להתנהגות צרכנים זהירה יותר ברחבי העולם. לדבריו, ההכנסות לרבעון השלישי צפויות להיות מעט שליליות וההכנסות לרבעון הרביעי אמורות לעלות בשיעור חד ספרתי נמוך, מה שמשקף "רוח נגד מכיוון המאקרו", במיוחד בסין ובפעילות החברה באירופה, במזרח התיכון ובאפריקה. 

בחודשים האחרונים הסנטימנט בשוק כלפי מניית נייקי השתפר. המשקיעים היו אופטימיים מאחורי האפשרות לשולי רווח גדולים יותר מאחר והחברה נהנתה מעלויות הובלה טובות יותר וחילקה פחות הנחות. רק בשבוע שעבר, אנליסט סיטי, פול לז'ואז, שדרג את מניות נייקי ל"קנייה" מ"נייטרלי", בטענה כי החברה היא "סיפור אטרקטיבי של שיפור בשולי הרווח" בתו סביבה מאקרו-כלכלית עמוסה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אני מעדיף 23/12/2023 10:51
    הגב לתגובה זו
    את פומה PUM.DE
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.