השקעה בתעודות סל על מניות לפי ענפים היא אמצע הדרך בין השקעה פאסיבית לאקטיבית. בהשקעה פאסיבית במדדים המשקיע מניח שהוא אינו רוצה לנתח את השוק ולהחליט היכן כדאי להשקיע לכן הוא פשוט "קונה את השוק כולו". אבל למעשה קשה מאד למצוא השקעה שהיא פאסיבית לחלוטין, שכן בכל השקעה כלול איזה שהוא שיקול דעת. האם להשקיע בשוק בארצות הברית או בארץ? אם בחו"ל באיזו מדינה או שטח גיאוגרפי? בין כך ובין כך האם ללכת על מניות גדולות או קטנות?, ואם השקענו בחו"ל האם לנטרל את השפעת המט"ח או לא? שוק המדדים התפתח מאד וכולל אלפי אפשרויות שונות, והבחירה הופכת להיות מורכבת יותר. ברירת המחדל של רבים היא פשוט לבחור במדד הנפוץ ביותר, ה-SP500, אבל גם בבחירה זו יש חסרונות. >>> מדור קרנות הנאמנות של ביזפורטל  השקעה לפי סקטורים דורשת ניתוח נוסף מצד המשקיע. במקרה זה המשקיע מחליט שהוא יודע איזה סקטור הולך להציג ביצועי יתר ולכן הוא מעוניין להיחשף דווקא אליו ולא לכל השוק, אבל הוא עדיין לא רוצה להיכנס לניתוח ספציפי ברמת המיקרו של המניות בסקטור, לכן הוא פונה למדדים שנותנים חשיפה רחבה למניות הסקטור בו הוא מאמין.  >>> מדריך: איך לבחור קרן נאמנות? כל מה שצריך לדעת בהשקעה בקרנות לפי ענפים המשקיע הולך צעד קדימה. הוא מסתכל על הסקטור המסוים בו הוא רוצה להשקיע, וחושב שחלק מהמניות בו יצליחו יותר מאחרות, אבל כיון שקשה לו להעריך לבד איזה מהן תהיינה מוצלחות יותר, הוא רוצה שמישהו יבחר בשבילו את המניות הטובות ביותר בסקטור. את העובדה הזו הוא מצפה לקבל ממנהל קרנות הנאמנות האקטיבית. במקרה של מניות בחו"ל ייתכן שמדובר אכן בצעד חכם לעשות "מיקור חוץ" של שיקולי המיקרו בבחירה של מנייה ספציפית, כי מה היכולת של המשקיע הישראלי הממוצע לבחור את המניות המנצחות בתחום האנרגיה המתחדשת בחו"ל לדוגמה? השאלה החשובה היא האם למנהל ההשקעות הישראלי יש את היכולת הזו.  לא מדובר בתחום עם הרבה מאד קרנות נאמנות. כ-30 קרנות במניות חו"ל לפי ענפים מנסים לפגוע לטעמו של המשקיע הישראלי עם קרנות שמתמקדות במספר תחומים מאד ספציפיים. בעוד מדדי הענפים בחו"ל מגוונים בצורה אינסופית כמעט, המשקיע הישראלי כנראה מעוניין להיחשף לתחומים מסוימים, או כך לפחות חושבים בתי ההשקעות. תחום הטכנולוגיה באופן כללי בולט, עם כמה התמקדויות יותר ספציפיות כמו רובוטיקה, סייבר, בלוקצ'יין או ביוטכנולוגיה. גם תחום האנרגיה, בעיקר אנרגיה ירוקה מציע כמה קרנות וכנראה שקנאביס הוא שוק שמעניין ישראלים כי בתחום המאד נישתי הזה יש שתי קרנות נאמנות (שהפסידו לא מעט כסף בשנים האחרונות).   החברות שמציעות קרנות בתחום הזה הן בעיקר החברות הגדולות – פסגות, הראל, קסם, מור, מגדל וכדו' ואין בכלל ייצוג לבתי ההשקעות הקטנים למעט קרן אחת (הורייזון פיוצ'ר טק גלובלי).   היוזמה של פסגות בארצות הברית מאד מקובלת החלוקה של מדד ה-SP500 – המדד החשוב ביותר (3 מ-4 תעודות הסל הגדולות בעולם מבחינת היקף נכסים עוקבות אחר המדד הזה) – ל-11 סקטורי משנה, ובסקירות רבות מציגים את התשואות לפי סקטורים. למשקיע הישראלי כמעט אין אפשרות להיחשף למדדים האלו בהשקעה מקומית בשקל, אם כי ישנן כיום לא מעט אפשרויות נוחות וזולות לקנות ניירות ערך שלא נסחרים בארץ באמצעות הבנקים או בתי השקעות פרטיים.   בכל זאת, משקיעים ישראלים רבים עדיין מעדיפים את הכלים המקומיים והמוכרים. על רקע זה היוזמה של פסגות להשיק 10 קרנות שמציעות חשיפה לפי סקטורים בארצות הברית מעניינת מאד. מדובר על כמעט שליש מהקרנות הקיימות כיום בתחום ה-"מניות לפי ענפים" בחו"ל. רק בחלק מהמקרים מדובר בסקטורים שתואמים לחלוטין את 11 הסקטורים המפורסמים של מדד הסנופי. במקרים אחרים מדובר בתתי סקטורים ספציפיים או בשילוב של סקטורים.  הקרנות האלו הושקו ממש מעט לפני תחילת השנה, ומשכך הן רכבו על שני גלים חיוביים מאד בשוק – העליות בשוק המניות בחו"ל מתחילת השנה והתחזקות הדולר מול השקל בכמעט 5% כעת. פסגות גובה דמי ניהול לא נמוכים של 1.75% על ניהול הקרנות הללו. למרות שמדובר בלא מעט זה לא נחשב לסכום חריג לניהול השקעות בחו"ל. נציין כי הקרנות לא מנטרלות את חשיפת המט"ח. עד כה הצליחו הקרנות הללו לגייס סכומים זעומים בלבד. מובן מאליו שלאורך זמן היוזמה לא תוכל להתקיים אם היא לא תצדיק את עצמה מבחינת ייצור הכנסות לפסגות. ייתכן שהשוק הישראלי לא מעוניין בקרנות מן הסוג הזה, או פשוט לא מודע לקיומם או ליתרונות שהן עשויות לספק.  פסגות מציינת כי בחירת המניות נעשית על פי מודל ממוחשב של חברת הפינטק "דשא לאבס". "מודל מערכת הדירוג של חברת דשא מתבסס על בחינה של יותר מ-200 פרמטרים שנאספים ממידע ציבורי. המודל מנתח את הנתונים ברמה יומית, בהתבסס על טכניקות מערכת למידת מכונה ומעריך את הצפי לעלייה בשווי מניות החברות, וזאת באמצעות ניתוח אלגוריתמי של נתונים סטטיסטיים היסטוריים ותחזיות לביצועים עתידיים של החברות. כל אחת מהמניות המנותחות מקבלת דירוג המייצג את ההסתברות להנבת ביצועי יתר בהשוואה ליתר המניות המנותחות".   בסופו של דבר, קרנות מן הסוג הזה נבחנות בביצועיהן מול המדדים. האפשרות להשוואה מהבחינה הזו די מוגבלת, כיון שהקרנות קיימות פחות משנה, כך שזמן הטווח הארוך ביותר שניתן לבדוק הוא מתחילת השנה. למרות, שכאמור, הקרנות קיבלו רוח גבית חזקה משני הטרנדים החיוביים שציינו לעיל, נראה שרובן הצליחו להציג תוצאות אפילו טובות יותר ממה שהיה ניתן לצפות מהשקעה במדדים, חוץ משני יוצאי דופן בולטים. בטבלה סימנו בירוק את הקרנות שעקפו את המדדים ובאדום את אלו שלא. להלן הטבלה:   כפי שניתן לראות, אם כן, ב-8 מ-10 הקרנות התוצאות טובות יותר מהמדדים המקבילים. בלא מעט מהמקרים התוצאות טובות יותר אפילו אם ננטרל את השפעת עליית הדולר. בולטות במיוחד לטובה הקרנות המשקיעות ב"תיירות ופנאי" ו"חלל והגנה" עם פער של יותר מ-10% על פני מדדי הייחוס. גם קרן הבנקים, למרות הירידות מתחילת שנה, מובילה על המדד המקביל ביותר מ-10%. מדובר בתוצאות טובות מאד.   בשני מקרים פסגות מפגרת הרבה אחרי המדדים. בתחום הלוהט ביותר מתחילת השנה, השבבים, שנהנה מהייפ הבינה המלאכותית ישנו פער של 20% ממדד הייחס, כך שלמרות תשואה פנומנלית של 26% מתחילת השנה מדובר באכזבה גדולה, שכן מדד הייחס זינק בכמעט 50%. בחינה של אחזקות הקרן (מעודכן לסוף מאי) מעלה שבין 29 האחזקות של הקרן לא נוכל למצוא את מובילות השוק -  מניית אנבידיה שהובילה את הסקטור בעליות חדות מתחילת השנה ומניית AMD. ייתכן שזו הסיבה לפספוס.   הקרן המשקיעה בסקטור הצריכה היא הקרן המאכזבת השניה. סקטור הצריכה מחולק לשני סקטורים משנים – צריכה בסיסית וצריכה מחזורית. ישנה שונות גדולה בין שני הסקטורים. בעוד סקטור הצריכה המחזורית זינק ביותר מ-30% מתחילת השנה, סקטור הצריכה הבסיסית עמד במקום פחות או יותר. הקרן אמורה להיות חשופה לשניהם (למרות שמדובר בשני סקטורים שונים מאד), ובכל זאת התשואה שלה רחוקה מאד מהתשואה הממוצעת ודומה הרבה יותר לסקטור הצריכה הבסיסית. כנראה שהאלגוריתם של דשא לאבס לא סיפק את הסחורה במקרה הזה.   בסך הכל מדובר ביוזמה מעניינת של פסגות, שלפחות בטווח הקצר מציגה תוצאות לא רעות. ייתכן שבהמשך היא תצליח לעורר יותר עניין בקרב המשקיעים הישראלים.