התחדשות עירונית
צילום: ענת דניאלי
ראיון

"עד 2033 לא יישארו למדינה קרקעות במרכז. חייבים התחדשות עירונית"

מנכ"ל אב-גד ראם רצון מסביר בראיון מדוע המדינה חייבת לקצר תהליכים כדי לייצר היצע ולמה בניה לגובה היא הפתרון הדרוש. על ההחלטה להוריד את מינימום החתימות הדרוש לאישור פרוייקט: "יש כאלה ממניעים סחטניים, שאותם אני לא מקבל. זקנים וחולים? אנחנו מנסים לעזור להם". וגם: למה החברה מוכרת קוטג'ים ב-5.5 מיליון שקל בחדרה?
איציק יצחקי | (14)

מדינת ישראל רוצה להגדיל את היצע הדירות, אבל לא עושה מספיק בגלל היעדר קרקעות פנויות. אחד הפתרונות הטובים ביותר הוא התחדשות עירונית - הריסת בינוי קיים ובניית מגדלים, כלומר גידול במספר הדירות שאמור להוביל בסוף התהליך גם לירידת מחירים. נכון, יש בעיה - כשאין עתודות קרקע לבניה במרכז, קשה להגיע להורדת מחירים, בטח בטווח הקצר.

אב-גד -0.29% שמתמקדת בייזום ובנייה של התחדשות עירונית, מצליחה לייצר בשנים האחרונות הרבה מאוד פרוייקטים כאלה במרכז הארץ, אבל יש לה גם בעיה, כמו ליתר החברות המתחרות שלה - חלק מהרשויות מעכבות את היתרים הבניה ולא מאפשרות לעלות על הקרקע לפני שההיתר מתקבל. עד היום החברה יזמה 608 יחידות ב-17 פרוייקטים, אל כשמסתכלים על המספרים, מבינים את הפוטנציאל - מעל 4,100 יחידות דיור, רובם בתכנון.

"אנשים צריכים להבין שהתחדשות עירונית, בטח במרכז הארץ, זה הפתרון היחיד להגדלת ההיצע", אומר המנכ"ל ראם רצון בריאיון. "כבר היום, 50% מהתחלות הבניה במרכז הארץ הן מהתחדשות עירונית, וזה עוד יגדל. אתה צודק בעניין ההיצע, כי המועצה הלאומית הכלכלה מצאה שעד 2033, כלומר תוך עשור, לא יהיו למדינה עוד קרקעות לשיווק במרכז הארץ. המשמעות היא שכל ההיצע יהיה רק בהתחדשות עירונית. לכן זה פתרון הכרחי וטוב, צריך לעודד אותה ברמה הרגולטורית".

המדינה מקשה עליכם את החיים.

"צריך לפשט את הליכי התכנון והרישוי. ברמת הרישוי - הוא לא צריך להיות בעיריות. בשבוע שעבר אדריכל חתם לראשונה על היתר וזו בשורה מעודדת. הוחלט שמעתה אדריכל עם עשרות שנות ניסיון יכול לתכנן את הפרוייקט לפי התב"ע וזה מקצר את התהליך. מצד שני, אני בא ואומר שהמדינה צריכה לעודד את הרשויות לבנות מגורים. עשו צעד בכיוון, כשלקחו כסף מכל היתר למשרדים בניסיון לתמרץ בניה למגורים, אבל זה לא מספיק".

ראם רצון, מנכ

ראם רצון, מנכ"ל אב-גד. צילום יח"צ.

כי לעיריות יש אינטרס לבנות מה שמניב להם יותר כסף. וארנונה, מה לעשות, אתה מקבל בעיקר ממסחר ולא ממגורים, שם הארנונה נמוכה יותר.

"בוא נגיד שהתהליך החדש מפחית את התמריץ שיש לעיריות לתכנן משרדים ומסחר. כיום יש תכנון יתר של משרדים ומסחר ותכנון חסר של מגורים. מאוד קשה פוליטית לעשות את זה ולהעלות ארנונה למגורים. יש תמריץ שלילי לעיריות לבנות עוד בתים".

בוא נדבר על מספרים. כמה פרוייקטים יש לכם היום?

"45 פרוייקטים בהתחדשות עירונית, רובם ממוקמים במרכז הארץ, מחדרה עד רחובות ורמלה בדרום, על כל הספקטרום, מתמ"א 38 ועד פינוי בינוי".

כמה בבניה?

"6 בבניה, יש בערך 10-12 בתהליכי היתרים והשאר בתהליכי אישור תב"ע".

כמה זמן לוקח מרגע הגשת הבקשה להיתר עד המסמר הראשון?

"מאוד תלוי בעירייה, אם היא מפצלת את ההיתרים, זה יחסית מהר. אם לא, זה איטי".

נסביר - בפיצול היתרים אפשר להגיש בקשה להיתר חפירה ודיפון, כלומר לעלות על הקרקע ולהוציא היתר במקביל. התהליך הזה חופף ואז החברות חוסכות שנה לפחות. "בהיתר מלא זה לוקח בערך שנתיים", מסביר רצון.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מצד שני, המדינה עזרה לכם, אתם צריכים 66% חתימות לאישור פרוייקט במקום 80%.

"יש דיירים סרבנים כי יש להם חשש אמיתי, אנשים באמת לא רוצים את הפרוייקט. אבל יש כאלה שמסרבים סתם".

אני אעזור לך - הם קשישים, הם חולים. אתה מבין שהקשיש שאיתו אתה מדבר, יכול להיות שלא יהיה איתנו עד שתסיים לבנות?

"הכל תלוי בשאלה ממה נובעת ההתנגדות. יש כאלה ממניעים סחטניים, שאותם אני לא מקבל. יש כאלה שבאמת מבוגרים או חולים ואותם אני מבין. אנחנו עושים את כל המאמצים לחפש פתרונות - לקנות מהם דירות כדי שלא יעברו פעמיים, למשל. אבל צריך לזכור שמול ההתנגדות המובנת שלהם יש רצון של 80-90 אחוז שכן מעוניינים. בסוף זה מסייע לשמור על החיים שלהם, גם מבחינת ממ"דים וגם בחיזוק המבנים. יש פה התנגדות של אנשים שלפעמים היא באמת מוצדקת, אבל צריך לעשות איזון בין האינטרסים. האיזון היום, של 66%, הוא נכון".

כמה פרוייקטים השתחררו לשוק בעקבות ההחלטה להקטין את האחוז הדרוש?

"זה בעיקר מקצר את התהליך. אני יכול לחשוב על 3-4 פרוייקטים שהיו תקועים וזה שחרר את הפקק".

3-4 לאב-גד, אבל כנראה מאות בשנה, לכל החברות.

"זה מסייע, כי היינו מגיעים מתישהו לרוב הדרוש, אבל זה היה לוקח עוד שנה עד שלוש. אם זה יוביל לירידה - אני לא יודע, בשביל להגיע לאיזון במחירי הדיור צריך להגדיל היצע. כלומר - כמו שאמרתי קודם, לייעל את תהליכי הרישוי והתכנון. אם הליכי התכנון היו מהירים הכל היה יותר פשוט. כל שוק הבניה מחכה לזה".

בוא נדבר על כמה פרוייקטים שלכם. פינוי בינוי בהוד השרון, פרוייקט שיניב לכם רווח של 100 מיליון שקל.

"אנחנו אמורים לסייע תב"ע ממש בקרוב. אני מקווה שנפצל את ההיתרים, חצי שנה אחר כך נבנה".

ראיתי שהחלתם לשווק וילות בגבעת אולגה, אבל לא מדובר בפרוייקט התחדשות עירונית, אלא ממש על הים, ולא בקו הראשון. 20 קוטג'ים כאלה. כמה תעלה יחידה באזור?

"המחירים ינועו סביב 5.5 מיליון שקל לקוטג' באולגה, ולא בקו הראשון".

מי היה מאמין, מחיר התחלתי - בחדרה. למה?

"כי בקו ראשון לים מוכרים רק את המגרש ב-4 מיליון. אין מגרשים על הים בישראל, בטח לא במרכז הארץ. היום בקושי משווקים צמודי קרקע, המחיר רק עולה".

מה קורה ברעננה, הוד השרון וכפר סבא? פרויקט הגדוד העברי ובן גוריון (בשתי הערים, הוד השרון וכפר סבא).

"לגבי רעננה, הגדוד העברי, זה ממש בסוף, צריך להתקבל היתר שבועיים שלושה הקרובים. לגבי רעננה, נכנסו לוועדה לדיון בהיתר השבוע. 10-12 פרוייקטים שייכנסו השנה. לגבי הוד השרון, זה פרוייקט במסלול רשויות, יש לנו הסכמים עם הדיירים העירייה מקדמת, כי היא החליטה שרוצה לבד. יש לה אינטרס, היו לנו שם תמ"א 38 חיזוק ובשיח עם העירייה העדיפו לעשות שפינוי בינוי. הם רוצים להוביל, הם כבר קיבלו תקציב מהרשות להתחדשות עירונית. לגבי פרויקט אוסטשינסקי בכפר סבא (צפי הכנסות של 28.7 מיליון שקל, א"י) הפרוייקט בבניה ויסתיים בעוד שנה וחצי. יש לנו גם שני פרוייקטים ברמת גן, כולל באבא הלל".

היום הודעתם כי חתמתם על הסכם עם שותף אסטרטגי שרוצה להיכנס לפרוייקטים קיימים. למה?

"פנו אליי כי הם רוצים להיכנס כשותפים בפרוייקטים. מדובר על שותפים פרטיים.  ההסכם הנוכחי מהווה הבעת אמון בחברה, ומאפשר לחברה להקדים רווחים צפויים, הקטנת ההון העצמי הנדרש להעמדה בפרויקטים, כולל הגדלת היקף הפרויקטים העתידיים תוך זיהוי וניצול הזדמנויות בשוק, גם בעת הנוכחית".

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    חגית פינקלמן 08/08/2023 17:42
    הגב לתגובה זו
    יש קרקע רבה בשפיים געש יקום ושות נא לפנות או להקים עיר סביבם .
  • 13.
    איך היו אומרים הגששים "זה ראיון" (ל"ת)
    <:) 08/08/2023 12:00
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    dw 08/08/2023 11:25
    הגב לתגובה זו
    יש אלפי דונמים פנויים של תעש בשרון, עליהם אפשר להקים אלפי יח"ד כדי לאכלס ישראלים. גם פארק אריאל שרון מוגזם לחלוטין בשטחו, כמעט פי 3 מפארק הירקון. מתבקש להפשיר שליש ממנו וכך לייצר 3 מגה שכונות חדשות - בת"א, חולון ואזור. הפארק עדיין יהיה ענקי (כפול מפארק הירקון) אך סוף סוף יגורו לידו קצת יותר משתמשים, ולכן לא יהיה מביך בשממיותו כפי שהוא כיום. מדובר בקרקע של רמי, כך שאפשר שתהיינה גם דירות שוק חופשי, גם דבי ואפילו קצת דיור ציבורי. שני השטחים הללו הם ביזבוז מסמר שיער של קרקע באזור המרכז.
  • 11.
    קלקלן רעשי 07/08/2023 15:12
    הגב לתגובה זו
    "לקנות לקנות זה רק יעלה!!!!" ביקוש כבוש... מחסורר
  • 10.
    נילי 07/08/2023 06:46
    הגב לתגובה זו
    יש קרקעות שבקיבוצים שכבר לא חקלאות ,אלא עסקים.יש מספיק אדמות שמנהל מקרקעי ישראל מאפשר לאותם מושבים וקיבוצים להנות מן ההפקר.שחררו אדמות לטובת אזרחי ישראל.מספיק עם השקרים
  • 9.
    עומר 06/08/2023 23:57
    הגב לתגובה זו
    קוטג' בחדרה ב 5.5 מליון ??? שוד מערכות !!! המדינה מאפשרת לכל ארחי פרחי לשלוט במחירי הדיור. ממשלת הזוועות לא דואגת לאזרחיה בשום תחום
  • 8.
    בונזו הקבלן 06/08/2023 23:09
    הגב לתגובה זו
    החברה רוצים 2.4 מליון ש"ח ליח מגרש אם יש קונה לכל הפרוייקט ולא בתים מוכנים הם צריכים כסף להון עצמי אחרת לא יוכלו לבנות כלום בהצלחה בכל מקרה
  • 7.
    אבי 06/08/2023 19:56
    הגב לתגובה זו
    מיגדלים כושלים ספר של פרופסור רחל אלתרמן מיגדלים רק לעשירון העליון מי יתחזק את המיגדלים האלו למי יהיה כסף בסוף הכל יהפוך לסלמס מסתירים מהדיירים את העלויות הגבוהות שכרוכות בכך
  • 6.
    דני 06/08/2023 19:52
    הגב לתגובה זו
    להגביל 10-12 קומות לא להגזים עים מגדלים לשמיים..תוכל לגור לא תוכל לצאת מהבית הכול פקוק.
  • 5.
    מבין2 06/08/2023 19:26
    הגב לתגובה זו
    דיירים שלא רוצים הסכם מסויים, ואז באה חברת נדל"ן אומרת - נתקע אותם עוד שלוש שנים בלי אישורי בניה, בלי אפשרות לפנות לחברה אחרת או למסלול אחר, עד שהדיירים יכנעו מתוך ייאוש לבסוף. צריך לעצור אותם בתיקון לחוק הביריוני של הממשלה הקודמת ולאפשר לדיירים באמת לקבוע על הרכוש שלהם.
  • 4.
    המשקיע הנבון 06/08/2023 19:09
    הגב לתגובה זו
    ומצד שני לחברות התחדשות אין צורך לקחת מימון יקר לצורך רכישת עתודות קרקע. אב-גד חברה אמינה מאוד ואני מאמין שתצליח. אני משקיע בחברה. אין באמור המלצה או הצעה לפעול במניה.
  • 3.
    שקרים. (ל"ת)
    ח 06/08/2023 18:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עוצמה 06/08/2023 18:30
    הגב לתגובה זו
    ולכבוש מחדש את הנגב והגליל מידי הפולשים.
  • 1.
    משה 06/08/2023 18:24
    הגב לתגובה זו
    אדרבה .מבחינה ביטחונית עדיף שהאוכלוסיה תפוזר בפריפריה .אלפי טילים שעלולים לפגוע יום יום במרכז יביאו לקטסטרופה לאומית שמימנה ישראל לא תוכל להחלץ.
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X

הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף

למרות הצניחה במכירת דירות חדשות, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים נשאר גבוה - סימן ללחץ תזרימי ולניסיון לייצר מזומנים בתקופה בלתי נסבלת עבורם. ומה התוצאה? הגדולים קונים, הקטנים נאלצים למכור

צלי אהרון |

בזמן שמכירות הדירות החדשות צנחו לשפל של שנים, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים דווקא נותר גבוה ויציב. מאחורי הנתון הזה מסתתר סיפור שמספר לא רק את השינוי בהתנהגות של היזמים והקבלנים, אלא גם על הלחצים הפיננסיים שנוצר עליהם בשוק הנוכחי - בעיקר על אלה שאין להם גב כלכלי, יכולת גיוס הון וחוב מהיר.

ניתוח שערכה סגנית הכלכלן הראשי באוצר, גלית בן נאים מצביע על כך שבשנת 2024 ובתחילת 2025 נשמר היקף גבוה של מכירות קרקע מצד קבלנים, ובחלק מהחודשים אפילו נרשמה עלייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כל זאת, בזמן שמכירות הדירות החדשות בשוק החופשי נמצאות בירידה חדה שנמשכת כבר כמעט שלוש שנים. אמנם מתחילת 2025 אנחנו רואים את המגמה מתחזקת ומתרחשת באופן מובהק יותר אבל המגמה החלה כבר מסוף שנת 2022, לאחר רצף עליות הריבית שהחל במאי של אותה השנה. במילים אחרות: השוק קפוא, הקונים זהירים, והדירות לא נמכרות - אבל קרקעות דווקא כן.

לכאורה מדובר בפרדוקס. הרי אם המכירות חלשות, למה שקבלנים ימכרו קרקעות? התשובה, טמונה במילה אחת – תזרים. מי שהתרגל להסתמך על מכירות הדירות כדי להזרים כסף לקופה, מוצא את עצמו בתקופה האחרונה ללא מקורות. הריבית הגבוהה, עלויות הבנייה שגדלו, הקשחת התנאים מצד הבנקים והאטה בביקושים - כל אלה יוצרים לחץ תזרימי כבד. הפתרון הזמני: למכור קרקעות.

בחלק מהמקרים מדובר בקרקעות שנרכשו בשיא ההתלהבות של 2021 ו-2022, כאשר שוק הדיור רשם את אחת השנים החזקות בתולדותיו. אז, כשמכרו כמעט 38 אלף דירות חדשות בשוק החופשי, רבים מהיזמים האמינו שהגל רק מתחיל. הם רכשו קרקעות יקרות, לעיתים תוך מינוף גבוה, מתוך הנחה שהביקושים ימשיכו לעלות. אלא שמאז המציאות השתנתה: בנק ישראל העלה את הריבית לשיעורים שלא נראו מזה שני עשורים, שוק המשכנתאות התקרר, והציבור עצר קניות. דרך אגב- הקצב השנתי של המכירות של השנה הנוכחית עומד על כ-23 אלף (עפ״י נתוני האוצר).

דווקא בתקופה הזו, שבה הציפייה הייתה לראות ירידה גם במכירת הקרקעות, הנתונים מראים אחרת. באוצר מייחסים זאת בעיקר לקבוצת קבלנים ויזמים שנקלעו לקושי תזרימי, ונאלצים למכור נכסים כדי לשמור על פעילות שוטפת. חלקם מוכרים קרקעות שרכשו בשנים האחרונות, לעיתים עוד לפני תחילת תהליכי תכנון, וחלקם מעבירים אותן לקבלנים אחרים שמחזיקים ביכולת מימון גבוהה יותר. התוצאה היא גל עסקאות “יד שניה” של קרקעות בין יזמים, תופעה שכמעט ולא נראתה בעבר בהיקף כזה.