קובי שגב
צילום: משה בנימין
בין השורות

איך אפשר לדחות את המס ולנצל את הריבית במשק?

הריבית במשק עלתה וכעת ניתן להשקיע סכום של כסף ולקבל ממנו הכנסה חודשית. ישנה דרך מסוימת לעשות זאת מבלי לשלם מס (כמעט בכלל), אלא לדחות אותו לשנים קדימה. איך מיישמים את השיטה? על הדרך והרציונל מאחוריה

קובי שגב | (11)

עליית הריבית השפיעה על הנכסים חסרי הסיכון כמו פיקדונות בנקאיים, המניבים כיום 4%-3% או הקרנות הכספיות המניבות סביב 4.5%. בחודשים האחרונים, הציבור נהר אל הכספיות, לאחר שנים רבות בהן לא היה הגיון כלכלי רב בהחזקתן. אולם חשוב לזכור, שתשואת הקרנות הכספיות, נסמכות על התשואות של המק"מ הקצר, שתשואתו נגזרת מהריבית במשק. כאשר הריבית במשק תחזור לרדת, התשואות שיוכלו הקרנות הכספיות לספק ירדו וכלי ההשקעה הזה יאבד חלק ניכר מקסמו. מצד שני, עליית הריבית גרמה לעלייה בתשואות אגרות החוב של החברות (אג"ח קונצרניות). בניגוד למצב לפני שנתיים, מצב השוק העכשווי, מאפשר בקלות די מפתיעה לבנות תיק אג"ח קונצרני מפוזר ומדורג עם תשואה שקלית ממוצעת של 6%. אלו תשואות שניתן כיום להשיג בחברות מובילות כמו בזן, אלוני חץ, דמרי, או.פי.סי., קרסו, בית הזהב ועוד רבות. בניית תיק אג"ח שכזה היום, בעצם נועלת את התשואות הנוכחיות, שנים קדימה, בניגוד למצב בפיקדונות ובקרנות הכספיות. בטור השבוע, נבחן כיצד ניתן לבצע את ההשקעה, מבלי לשלם מס רווח הון כמעט בכלל. נתחיל מהבסיס. נניח שבנינו תיק מפוזר של אגרות חוב שקליות מדורגות בדירוג השקעה, המניבות תשואה של 6% בשנה, נוכל להגיד שהתיק מייצר תשואה של 0.5% בחודש. פשוט, 6% חלקי 12 חודשים. לפני הכל, כל בעל נכס, צריך לשאול את עצמו, האם הנכס שלו מניב את התשואה הזו? דירה, לא משנה מה מיקומה, ששוויה שני מיליון שקל, צריכה  להניב שכ"ד של 10,000 ₪, כדי להוות אלטרנטיבה לתיק ההשקעות שכזה. מס השותף שלנו בכל העסקים והעסקאות הוא כמובן מס הכנסה. בעת השכרת דירה, יש פטור עד הרף הקבוע בחוק, העומד כיום על 5,460 שקל. מעבר לסכום הזה, קיימים חישובים אינדיבידואלים, שלא נרחיב עליהם כאן. בשוק ההון, המס משתנה בין סוגי נכסים, כאשר על אגרות חוב שקליות המס הינו 15%. המס הנדרש בגין נכסים (דירות), מצריך את יוזמתו של בעל הנכס, שצריך להצהיר ולדאוג לתשלומו, בעוד שמס בשוק ההון, משולם אוטומטית ע"י הבנקים ומועבר לרשויות מס הכנסה. דחיית מס תקנות המס הן רבות ושונות. אלו הבקיאים בחומר, יכולים למקסם לטובתם את הכתוב בחוק, בדיוק כמו שעושים הטייקונים הגדולים אשר מבצעים תכנון מס. הכלי הפיננסי, המאפשר דחיית מס, הוא קרן הנאמנות. אבל השימוש בו צריך להיות מושכל, כדי למקסם לטובתנו את תקנות המס.   איך עושים את זה? בניית התיק של סדרות החוב, תיעשה במקום דרך חשבון הבנק הרגיל, באמצעות קרן נאמנות, אשר היא פטורה ממס. כלומר כל רווח שנוצר בתוך הקרן, כמו תשלום ריבית של סדרת אג"ח, מושקעת מחדש ללא תשלום למס הכנסה. חישוב המס בקרן נאמנות, מתבצע בעת המכירה, הבנק גובה אוטומטית 25% מהרווח הריאלי (תשואה בניכוי אינפלציה) על ההשקעה. אבל עדיין לא הסברנו איך השקעה בקרן נאמנות, הופכת לכלי באמצעותו ניתן לקבל הכנסה חודשית ללא מס (כמעט)? כדי לעשות זאת, נרכוש קרן הנאמנות אשר בתוכה קיימת פוזיציית האג"ח שאנחנו רוצים, ונמכור כל חודש 0.5% מהיחידות שרכשנו. כלומר, נממש חצי אחוז מההחזקה בקרן כל חודש, כך, לצורך הדוגמא, נתמיד במשך 15 שנה. נמחיש את מנגנון מס הכנסה, כאילו הוא מתייחס לעץ ולפירות שלו. מבחינת מס הכנסה העץ עצמו לא צריך לשלם מס ואילו בגין הפירות שלו יש צורך לשלם מס מלא. לדוגמתנו, כאשר נפקיד פיקדון של מיליון שקל, מדובר בכסף שהרווחנו בעבודה קשה וכבר ניכו ממנו מס, נניח מס הכנסה ולכן הוא לא נדרש לשלם מס שוב. אך הפירות שלו, בסך חצי אחוז לחודש, הם רווח חדש ולכן חייבים במס מלא. כאשר ההשקעה מתבצעת באמצעות קרן נאמנות ומכירה חודשית של יחידות בקרן, מס הכנסה מתייחס לתקבול כאילו כמעט כולו קרן (העץ) ולכן כמעט לא מחייב במס. הפירות המתקבלים, נצברים בתוך הקרן והמס בגינם נדחה. נפשט את ההסבר לדוגמא מספרית קלה: לשם ההמחשה, נדגים על פקדון של 1 מיליון שקל, המניב 6% בשנה ומחלק ריבית של 0.5% בכל חודש, כדי להמשיך להיצמד לדוגמא שלנו. אם כך, 0.5%  יזכה אותנו בריבית של 5,000 שקל, אך ממנה יילקח מיידית 15% מס שהם 750 שקל. הקרן בסך מיליון שקל נשארת ובסוף הדרך נקבל אותה בחזרה. בהנחה ורכשנו מיליון יחידות (ערך נקוב) בקרן נאמנות בשער 100 אגורות (שקל), ביצענו השקעה בסך מיליון ₪ (מיליון יחידות של 1 שקל כל אחת). מכיוון שהקרן משקיעה באותם נכסים המניבים 6% לשנה, הרי שגם הקרן הרוויחה לאחר חודש 0.5%, אך בקרן הנאמנות זה מתבטא בעליית שער מ-100 אגורות ל 100.5 אגורות. עכשיו קורה כל הקסם. כדי שנוכל לקבל את ההכנסה שדרשנו בסך 5,000 שקל בחודש, נפדה 4,975 יחידות שמחיר כל אחת לאחר חודש של רווחים הוא 100.5 אגורות. איך דוחים את כל המס כמעט? 5,000 השקלים שקיבלנו מהקרן, מורכבים מהחזר קרן (עץ) בסך 4,975 שעליו כידוע אין מס, ורווח של 25 שקל (פירות), עליו יגבה מס של 6 שקלים בקירוב. שאר חבות המס, נשארת בתוך מה שהיה קרן ההשקעה המקורית, בסך מיליון שקל, ונפגש איתה רק שנחליט להפסיק ליהנות מההכנסה החודשית, וכך הלאה. נסכם ונאמר שבסיס השיטה, נמצא בתפיסת מס הכנסה לגבי ההשקעה. הפקדון או הדירה הם לשיטת מס הכנסה, ה"עץ" - השקעה שלא חייבת במס ואילו שכר הדירה או הריבית הם במהותם "פירות" -רווח שכולו חייב מס. בשיטת ההשקעות דרך קרן הנאמנות, התגבול ממכירת יחידות הקרן מורכב ברובו מ"השקעה" שלא משלמת מס ורכיב קטן של רווח המשלם מס קרנות. כמובן שלמטבע שני צדדים, בעוד שקרן הפקדון נשארת תמיד על מיליון שקל, הרי שבאמצעות קרן הנאמנות, אנו צוברים מס עתידי. אם לצורך ההנחה, נמשיך באופן זה (0.5% בחודש) 15 שנה בריביות האלו, יתרת ההשקעה, בסך 1 מיליון ₪, לאחר 15 שנה, תהיה מורכבת מקרן מקורית בסך 400,000 שקל ומרווח של 600,000 שקל בגינו יש מס עתידי של כ 150,000 שקל, סכום זה הוא המס שלא שילמנו במהלך השנים.  לראייתו של מס הכנסה, לא ברחנו מתשלום מס. בשני המסלולים שולם מס דומה, פשוט במסלול של הקרן, ייצרנו לעצמנו תזרים משופר באופן משמעותי. מאחר שהמס על קרנות נאמנות נגזר מהרווח הריאלי, הרי שקיומה של האינפלציה, רק מחזקת את אסטרטגיית ההשקעה דרך הקרנות. מתנות ששוק ההון יודע לחלק כולנו יודעים ששוק ההון נקלע למשבר מעת לעת ולמגה-משבר, בערך פעם בעשור. בלי נדר, אל תתפסו אותנו במילה. משבר הסאב-פריים כדוגמא, יצר בהלה מוחלטת בקרב מחזיקי האג"ח, כאשר סדרות חוב ירדו באופן דרסטי. ירידות כאלו, כאשר יגיעו, יכולות לשמש את האסטרטגיה אותה תיארנו, מאחר שהירידות בשוק, מאפשרות לממש את ההשקעה באופן מבוקר, לייצר אירוע מס בנקודת שפל, לאפס את הלוח ולהתחיל את המסע מההתחלה. בשורה התחתונה, התאמת המחירים שנעשתה בשוק ההון בשל עליית הריבית, יצרה אלטרנטיבה אטרקטיבית אמיתית לבעלי נכסים. רלוונטי מתמיד לנכסים שעדיין מניבים את התשואה הדלה של "עולם ללא ריבית", שכבר לא כאן. שיטת ההשקעות שהסברנו, גם אם מעט מסובכת, מאפשרת למשקיע רגיל, לעשות תיכנון מס כאילו היה טייקון. יועצי ההשקעות המקצועיים בבנקים יוכלו לכוון, להסביר ולהתאים לכל לקוח, השקעה המניבה הכנסה שוטפת מתוחכמת מסוג זה. הכותב הוא שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד.    

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    סתם תוהה 08/07/2023 09:11
    הגב לתגובה זו
    כמו שהצגת שבמקמ הריבית.יכולה לרדת, גם באגחים ארוכות ירידת הריבית משמעותית אף יותר. כל התיאוריה היפה לא תעבוד בהינתן ירידת ריבית לסביבות 2-3%. אותו משקיע ירשום הפסדי הון ולא יוכל למשוך יחידה במחיר 105 אלא יותר לכיוון 90. השיטה תעבוד רק בתנאי של החזקה לפדיון. וללא משיכות במקרה שהריבית יורדת. מה גם במידה והריבית תרד אזי אומר שהאינפלציה פחתה. אז גם המס הריאלי בסוף יהיה גבוה יותר.. כל השקעה תלויה לחלוטין בציפיות המשקיע לביצועי השוק. אין תרחיש קסם שיניב רווח בכל מקרה
  • 7.
    רעיון חכם, תודה (ל"ת)
    משה 06/07/2023 10:23
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לימור 06/07/2023 10:15
    הגב לתגובה זו
    ומתעלמת מתנודות שערים באמצע
  • 5.
    המשקיע 06/07/2023 10:04
    הגב לתגובה זו
    כאשר מחיר קרן הנאמנות יתחיל לרדת, אתה תפסיד גם את הקרן לעומת אם אתה מחזיק את האג"ח בסוף תקבל את הקרן בכל מקרה גם אם היא תרד. הכתבה יפה אך לא מפרקטית לצערי.
  • יוגי 06/07/2023 10:31
    הגב לתגובה זו
    כתוב שאם השוק יורד זה נותן לך אפשרות מעניינת לקיזוז מס. אתה מוכר את כל הקרן וקונה אותה ישר מחדש ואז מס הכנסה מחשבן לך את המס בנקודת שפל
  • 4.
    בן 06/07/2023 09:24
    הגב לתגובה זו
    תודה
  • 3.
    רם 06/07/2023 09:13
    הגב לתגובה זו
    שום מילה על דמי הניהול של הקרן שמתווסף לשיטה הזאת? למה לא להשקיע ישירות באגחים שאמרת 6% שיקלי זה משהו שיש הרבה בשוק היום.
  • דוד 06/07/2023 10:12
    הגב לתגובה זו
    על כל תקבול ריבית. אם אתה עושה זאת דרך קרן נאמנות, לא משנה איזו, אז אתה יכול לנצל את השיטה שכתבו פה לטובתך.
  • 2.
    פרקטית, תנו מספר קרן כזו לדוגמא (ל"ת)
    שם הקרן? 06/07/2023 08:49
    הגב לתגובה זו
  • כל קרן נאמנות, לא מדובר על קרן ספציפית (ל"ת)
    אוהד 06/07/2023 10:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    החיים 06/07/2023 08:49
    הגב לתגובה זו
    בעולם מושלם...ללא שינוי ריבת /אינפלציה התיאוריה כנראה עובדת בעולם האמיתי יש עליות/ירידות בשוק שלא תמיד נובעים רק מנתונים כלכלים כאשר הציבור בורח הכל יורד טכשהציבור באופריה הכל עולה אני מעדיף לרכוש בתקופות שכולם בורחים ולהגדיל אחזקות ולהקטינן בתקופות בהן תשואות האגח יורדות היו יותר מחמישה גלים כאלה בעשור האחרון הקווח שנוצר לי מכך (אחרי מס) גדול בהרבה מהגישה של השקעה פאסיבית שאינה תחוייה בעליות/ירידות
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?