דב סלע
צילום: BIZTV

לאונרדו-ראדא בעסקה של מיליוני שקלים בודדים מול משרד הביטחון

למרות שמדובר בעסקה קטנה, בחברה מקווים לנגוס בנתח השוק של אלתא, ששולטת בשוק מול צה"ל; המכ"מים ייוצרו במפעל החברה בבית שאן - המניה תיכנס למדדי ראסל 2000 ו-3000 ב-26 ביוני. המשמעות: הקרנות הפסיביות יקנו את המניה
נתנאל אריאל | (1)

חברת לאונרדו לאונרדו דיאראס שרכשה את ראדא של דב סלע בעסקת מניות חתמה על חוזה מול משרד הביטחון בישראל לאספקת מערכות מכ"ם טקטיות (מערכת אלקטרונית לגילוי מיקום - כמו זיהוי מטוסים או כלי שייט של אויב) בהיקף של מיליוני שקלים בודדים. על פי הערכות בשוק, מדובר על כ-8 מיליון שקל. מערכות מכ"ם טקטיות הן בעצם מכ"ם על גבי כלי רכב.

אבל מבחינת לאונרדו החשיבות היא כנראה לא ההיקף הכספי של העסקה אלא דריסת הרגל של לאונרדו בשוק המקומי. צה"ל רוכש עד היום את המכ"מים שלו מאלתא, חברת הבת של התעשייה האווירית ובחברה של סלע כנראה רוצים לנגוס בנתח השוק של אלתא. לאונרדו-ראדא פעילה בעיקר מול צבאות בעולם (ארה"ב) ואין כמעט מכ"מים של ראדא בשימוש מבצעי בצה"ל,  מעבר לפעילות קטנה יחסית בעוטף עזה, ובעצם זו תהיה הפעם הראשונה שהמכ"מים של ראדא נכנסים לשימוש בצה"ל.

ראדא תייצר את המכ"מים בבית שאן, במפעל הייצור של ראדא ותעביר אותם לצה"ל "בכדי לתמוך ביכולות הגילוי האווירי וההתרעה המוקדמת של צה"ל".

דובי סלע, סמנכ"ל בכיר ומנכ"ל די.אר.אס ראדא תעשיות: "אנו גאים מאוד להמשיך את תמיכתנו בצה"ל על ידי אספקת יכולות מתקדמות ומצילות חיים. זכייה זו מהווה הזדמנות נוספת לקחת חלק בשמירה על שמי המדינה, האוכלוסייה האזרחית וכוחות הביטחון ברחבי ישראל".

הדוחות האחרונים של לאונרדו היו פושרים - החברה עמדה בציפיות וסיפקה תחזית בהתאם לקונצנזוס האנליסטים בוול סטריט. החברה רשמה רווח מתואם של 5 סנט למניה על הכנסות של 569 מיליון דולר וצופה הכנסה שנתית של 2.7-2.8 מיליארד דולר.

מניית לאונרדו נסחרת בת"א ובוול סטריט. בארץ היא נסחרת במחיר של 59.7 שקלים למניה ולפי שווי שוק של 15.54 מיליארד שקל. מתחילת השנה היא משלימה עליה של 31%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 06/06/2023 13:28
    הגב לתגובה זו
    חבל שלאאאא מחליקים דוידנד
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?