אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

מי ישלם את העלייה ביוקר המחיה?

העובדים לא יכולים לגמור את החודש ופונים למעסיקים - אבל גם אלו במצב לא פשוט, אז על מי העלייה ביוקר המחייה מתגלגלת ומה אפשר לעשות כדי להתמודד עם המצב?
רמי יוסף | (1)

עליה ביוקר המחיה היא לא רק סיסמה, מדובר בפגיעה קשה בכיס של כולנו. הכל הפך להיות יקר יותר - קניות במכולת, תשלומים שוטפים, החזרי משכנתא ועוד. ההכנסה הפנויה של משפחה ממוצעת בישראל הצטמצמה, ולחלק מהמשפחות המשמעות היא חוסר יכולת להתמודד עם המציאות הכללית החדשה.

עובדים רבים מחפשים פתרונות כיצד להתמודד עם הגל הנוכחי, והאפשרות הלכאורה קלה ביותר היא לפנות למעסיק ולבקש העלאה בשכר. - יוקר המחיה עולה והאופציה הראשונה היא להגדיל שכר. במידה מסוימת הרעיון מוצדק, שכר משקף את המחיר הריאלי בגין השירות אשר העובדים מספקים, אבל למעסיקים יש גם הוצאות שגדלות, וצריך לזכור שהאינפלציה משפיעה על המעסיקים ולא רק על העובדים. 

כולם באותה הסירה

חשבתם פעם בגין מה משלמים לעובדים תוספת שכר? הרי כולם מסכימים תוספת בשכר אינה ערובה מובטחת שעובדים לא יעזבו, או שהתפוקה תגדל או שהאיכות תשתפר. קיימת הנחה שהמעסיקים צריכים לשלם שכר הוגן, שכר שתואם את המחיר השוק, אבל לתוספת השכר חייבים למצוא מקור מימון. מעסיקים לא יכולים  לפצות מיד את העובדים על כל העלייה ביוקר המחיה, ולכן חשוב להבין שהאחריות מוטלת על שני הצדדים.

תתחילו לחסוך

הצד הראשון ששני הצדדים צריכים לעשות הוא לחסוך בהוצאות. חסכון מתחיל בידיעה כמה אתם מוציאים על כל סעיף וסעיף, מה אתם חייבים ומה אתם רוצים. ניהול הוצאות זה משהו שאנחנו הישראלים לא אוהבים, אנחנו רוצים להאמין שיש לנו יכולות לקנות הכל, גם עם אין לנו את הכסף לעשות זאת, למי אכפת, בסוף יהיה בסדר, נשלם בתשלומים או נקח הלוואה,  אז זהו! שלא יהיה בסדר, גם אם זה לא נעים לכם, תתחילו לשלוט בהוצאות שלכם, אתם תהיו מופתעים כמה ועל מה אתם משלמים. 

למעסיקים חסכון אמור להיות קל יותר, הרי כל ההוצאות רשומות ומנהלות בדוחות הכספיים של החברה. לכאורה, הדבר נכון, אבל חברות רבות מתנהלות לפי תקציבים, וברוב המקרים מנהלים נוטים לנצל את התקציבים בסוף השנה מחשש שהתקציב יבוטל או יצומצם בשנה הבאה. חברות שרוצות לשמור על איתנות פיננסית חייבות לשלב חשיבה כלכלית בקרב כלל המנהלים והעובדים בחברה, לנסות למנוע בזבוזים מיותרים, לשלב תהליכי התייעלות קבועים ולא רק חד פעמיים בשגרת העבודה.

אז חסכתם וזה לא מספיק לכם. מה עושים? עליכם לשאול מה יעניק לכם את הסיכוי הגבוה ביותר לקבל את תוספת השכר:

1. תתקדמו בתפקיד - למעסיקים קל יותר להעניק תוספת בשכר בגין משהו אובייקטיבי, התקדמות לתפקיד מתקדם, מצדיקה תשלום גבוה יותר, אבל התקדמות בשכר צריכה להתרחש כאשר קיימת משרה פנויה ותחת ההנחה שיש לכם את הכישורים להתמודד על המשרה החדשה.

2. תשפרו ביצועים - חברות רבות מפעילות כלי תגמול מסוגים שונים, תוכניות מבוססות ביצועים. תשלום בונוס פשוט יותר מתוספת שכר כי הוא מבוסס ביצועים והוא תשלום חד פעמי ולא קבוע. לעובדים הטובים זה כמובן כדאי, אבל יש גם עובדים שיגלו שהם לא "תורמים" לחברה. חברות יכולות להפוך את הבעיה להזדמנות ולשתף את העובדים בכל תוכניות ההתייעלות והחיסכון שלהם ולזכות בתמורה הולמת.

3. תחפשו מקום עבודה אחר -  עזיבת מקום העבודה היא אירוע לא פשוט, ומכיל סיכונים רבים, אתם צריכים להוכיח את עצמכם מחדש, לרכוש מוניטין, להוכיח שאתם ראויים לתפקיד, אבל לצד הסיכון יש גם סיכוי, מעבר למקום עבודה אחר, יגדיל את הסיכוי שלכם לקבל רמת הכנסה גדולה יותר. 

קיראו עוד ב"קריירה"

4. תחליפו מקצוע - לכל עיסוק יש רמות שכר מוגדרות בשוק העבודה, אם אתם חייבים לקבל תוספת שכר והיא כבר לא ריאלית לעיסוק שלכם, תחשבו על החלפת מקצוע, זה אולי נשמע מסובך ומורכב אבל יש מקצועות שהמעבר אליהם הוא קל יותר ממה שאתם חושבים. תעשיית היי טק, הקטר של המשק בישראל מציעה את רמת השכר הגבוהה ביותר בשוק. זה נכון המשבר הנוכחי פוקד גם את התעשיה אבל לאורך השנים, רמת השכר בתעשייה זאת גבוהה מיתר התעשיות בארץ.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יישום אנשים? (ל"ת)
    מבין2 30/05/2023 22:33
    הגב לתגובה זו
עינבל משש, שירות התעסוקה (אושר צילומים)עינבל משש, שירות התעסוקה (אושר צילומים)

הצעירים הישראלים עובדים פחות - ירידה בשיעורי התעסוקה בניגוד לעולם המערבי

מנתוני שירות התעסוקה עולה תמונה ברורה - הצעירים לא רוצים לעבוד. יש משרות, יש הצעות, אך שיעור ההשתתפות של הצעירים בירידה; אצל המבוגרים זה הפוך - שיעור תעסוקה גבוה; ההשתלבות בשוק העבודה תהיה קשה יותר עם התקדמות הבינה המלאכותית

רן קידר |
נושאים בכתבה תעסוקה אבטלה

דוח חדש של שירות התעסוקה חושף כי בעוד ששיעורי האבטלה הנמוכים בישראל יוצרים אשליה של שוק עבודה משגשג, מתחת לפני השטח מתרחשת דרמה - הצעירים הישראלים יוצאים משוק העבודה בקצב מסחרר. הנתונים שפורסמו מגלים שישראל היא המדינה המערבית היחידה שבה חלה ירידה בשיעורי התעסוקה בכל קבוצות הגיל הצעירות, ללא יוצא מן הכלל.

"ישראל היא המדינה היחידה מבין המדינות שנסקרו בה נרשמה ירידה בשיעורי התעסוקה בכל תת-קבוצות הגיל הצעירות", קובע הדוח בצורה חד-משמעית. המספרים מדברים בעד עצמם: בעוד שבארצות הברית שיעור ההשתתפות של צעירים בני 20-24 בכוח העבודה עלה בשנים האחרונות, בישראל חלה צניחה דרמטית - מ-80% בקרב גברים צעירים ב-2014 לכ-68% בלבד ב-2025.

עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, מזהירה: "הירידה בשיעורי תעסוקה הצעירים באה במקביל לעלייה מבורכת בהשתתפותן של קבוצות שעד לאחרונה היו בשולי שוק העבודה. כך שלכאורה התנודות בתעסוקת הצעירים 'טבעיות', אבל אין הדבר מערער את המחויבות העמוקה של שירות התעסוקה כדי להבטיח תעסוקה מיטבית לכל אזרחי ישראל, לרבות הצעירים שהם דור העתיד של הכלכלה שלנו".

קריסה מגדרית: הגברים הצעירים בנפילה חופשית

אחד הממצאים המפתיעים ביותר בדוח נוגע לפער המגדרי המתהפך. בעבר, גברים צעירים הובילו בשיעורי התעסוקה, אך כיום התמונה התהפכה לחלוטין. "בעוד שיעור ההשתתפות של נשים שמר על יציבות די עקבית ואף עלייה קלה בשנים האחרונות, שיעורי ההשתתפות של גברים בקבוצת הגיל הזו רשמו ירידה די עקבית", מציין הדוח.

הפער המגדרי שעמד על 12 נקודות אחוז לטובת הגברים ב-2014 נמחק כליל. כיום, גם גברים וגם נשים בני 20-24 נמצאים באותו שיעור השתתפות של 68% בלבד. בשירות התעסוקה משערים כי "אחת הסיבות לכך היא העלייה בשיעורי השתתפות של צעירות ערביות", אך זה רק חלק מהסיפור.

עינבל משש, שירות התעסוקה (אושר צילומים)עינבל משש, שירות התעסוקה (אושר צילומים)

הצעירים הישראלים עובדים פחות - ירידה בשיעורי התעסוקה בניגוד לעולם המערבי

מנתוני שירות התעסוקה עולה תמונה ברורה - הצעירים לא רוצים לעבוד. יש משרות, יש הצעות, אך שיעור ההשתתפות של הצעירים בירידה; אצל המבוגרים זה הפוך - שיעור תעסוקה גבוה; ההשתלבות בשוק העבודה תהיה קשה יותר עם התקדמות הבינה המלאכותית

רן קידר |
נושאים בכתבה תעסוקה אבטלה

דוח חדש של שירות התעסוקה חושף כי בעוד ששיעורי האבטלה הנמוכים בישראל יוצרים אשליה של שוק עבודה משגשג, מתחת לפני השטח מתרחשת דרמה - הצעירים הישראלים יוצאים משוק העבודה בקצב מסחרר. הנתונים שפורסמו מגלים שישראל היא המדינה המערבית היחידה שבה חלה ירידה בשיעורי התעסוקה בכל קבוצות הגיל הצעירות, ללא יוצא מן הכלל.

"ישראל היא המדינה היחידה מבין המדינות שנסקרו בה נרשמה ירידה בשיעורי התעסוקה בכל תת-קבוצות הגיל הצעירות", קובע הדוח בצורה חד-משמעית. המספרים מדברים בעד עצמם: בעוד שבארצות הברית שיעור ההשתתפות של צעירים בני 20-24 בכוח העבודה עלה בשנים האחרונות, בישראל חלה צניחה דרמטית - מ-80% בקרב גברים צעירים ב-2014 לכ-68% בלבד ב-2025.

עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, מזהירה: "הירידה בשיעורי תעסוקה הצעירים באה במקביל לעלייה מבורכת בהשתתפותן של קבוצות שעד לאחרונה היו בשולי שוק העבודה. כך שלכאורה התנודות בתעסוקת הצעירים 'טבעיות', אבל אין הדבר מערער את המחויבות העמוקה של שירות התעסוקה כדי להבטיח תעסוקה מיטבית לכל אזרחי ישראל, לרבות הצעירים שהם דור העתיד של הכלכלה שלנו".

קריסה מגדרית: הגברים הצעירים בנפילה חופשית

אחד הממצאים המפתיעים ביותר בדוח נוגע לפער המגדרי המתהפך. בעבר, גברים צעירים הובילו בשיעורי התעסוקה, אך כיום התמונה התהפכה לחלוטין. "בעוד שיעור ההשתתפות של נשים שמר על יציבות די עקבית ואף עלייה קלה בשנים האחרונות, שיעורי ההשתתפות של גברים בקבוצת הגיל הזו רשמו ירידה די עקבית", מציין הדוח.

הפער המגדרי שעמד על 12 נקודות אחוז לטובת הגברים ב-2014 נמחק כליל. כיום, גם גברים וגם נשים בני 20-24 נמצאים באותו שיעור השתתפות של 68% בלבד. בשירות התעסוקה משערים כי "אחת הסיבות לכך היא העלייה בשיעורי השתתפות של צעירות ערביות", אך זה רק חלק מהסיפור.