טסלה
צילום: טסלה

למרות הצניחה במניה לאחר הדוחות והורדת מחירי המכוניות, אילון מאסק משוכנע שהחברה על הגל; מה חושבים האנליסטים?

אילון מאסק משוכנע שהצמיחה ברווחיות של טסלה בעתיד תלויה בכלי רכב אוטונומיים המופעלים על ידי תוכנת נהיגה עצמית מלאה של החברה שלו; אנליסטים: "נצטרך לראות עדויות נוספות להתקדמות האוטונומיה"
דור עצמון | (2)

יצרנית הרכב החשמלי טסלה TESLA INC דיווחה שלשום על שולי רווח גולמי מאכזבים לרבעון הראשון והמניה ירדה חזק, אבל אילון מאסק לא נראה כל כך מודאג. המנכ"ל מהמר על רווח עתידי שיגיע מרכבי טסלה האוטונומיים אך בוול סטריט עדיין חלוקים בדעתם לגבי הרעיון הזה.

הרבעון היה נראה בסך הכל בסדר - טסלה דיווחה על רווח של 85 סנט למניה, שתואם בערך את צפי האנליסטים בוול סטריט. עם זאת, שולי הרווח הגולמי לרכב כולל חכירות, אך ללא זיכויים רגולטוריים, הסתכם סביב 19%, מתחת לתחזית האנליסטים של 21%. ירידת המחירים של רכבי טסלה הייתה אחראית לירידות ואילו מאסק הגן מצדו על המהלך בשיחת המשקיעים שלאחר פרסום הדוח. "ראינו שחתירה לתפוקה גבוהה יותר וצי גדול יותר זאת הדרך הנכונה כאן לעומת תפוקה נמוכה יותר ומרווח גבוה יותר", אמר מאסק. "עם זאת, אנו מצפים שכלי הרכב שלנו, לאורך זמן, יוכלו לייצר רווח משמעותי באמצעות יכולות האוטונומיה".

המשקיעים פחות אהבו את הדוח של טסלה ואת דבריו של מאסק ומניית החברה ננעלה אתמול בירידה של 10% על 163 דולר, בעוד מדדי ה-S&P 500 והנאסד"ק ירדו בכ-0.6% ו-0.8%, בהתאמה. מדובר בצניחה החדה ביותר במניית שטסלה שלאחר הדוחות מאז הדוח שפרסמה ב-27 בינואר 2022 שסיכם את 2021, אז ירדה ב-11.6%.

האנליסטים בוול סטריט חלוקים בדעתם בנוגע לדוח של החברה ומה שצפוי לה בהמשך. אנליסט סיטי, איתי מיכאלי, רואה יתרון מסוים באסטרטגיה החדשה של החברה. "הרציונל של טסלה להוריד מחירים נשען על הכנסות מכלי רכב לכל החיים, השקפה שתואמת במלואה את התזה שלנו בתעשייה לגבי רכבים אוטונומיים שהם החידוש הגדול ביותר של תעשייה זו", כתב מיכאלי בדו"ח. "בכל זאת, כדי שזה יעגן את תזת ההשקעות של טסלה, נצטרך לראות עדויות נוספות להתקדמות האוטונומיה המלאה של רכבי טסלה בהינתן הגישה הייחודית של החברה בתעשייה".

מיכאלי מדרג את מניית טסלה כ"החזקה" והוריד את יעד המחיר שלו מ-192 דולר ל-175 דולר לאחר הדוחות. בן קאלו, אנליסט Baird, שמר על מחיר היעד שלו על 252 דולר בעקבות הדוח והוא מדרג את המניה כ"קנייה". "מאסק ציין כי הפרויקט האטרקטיבי ביותר בטווח הקרוב הוא שדרוג הצי הקיים כך שיכלול יכולות FSD, מה שיעלה מאוד את ערך הנכסים של כלי הרכב", כתב קאלו. זו אחת הסיבות לאופטימיות סביב המניה, אך הוא רואה גם סיבות אחרות להיות אופטימי. "פרויקטים נוספים לטווח ארוך יותר כוללים את מחשב העל Dojo, בוט Optimus ואחסון חום למגורים".

אנליסט קנאקורד, ג'ורג' ג'יאנריקס, התעודד גם מהגידול במכירות אחסון האנרגיה. טסלה התקינה 3.9 ג'יגה-וואט של אחסון סוללה ברבעון הראשון, לעומת 0.8 ג'יגה-וואט שעות ברבעון הראשון של 2022. הוא גם רואה יתרון מסוים באסטרטגיה של מאסק ומצפה שטסלה תוריד את מחיר תוכנת FSD מ-15,000 דולר כדי להגביר את המכירות של המוצר. בסך הכל, ג'יאנריקס לא מודאג מהורדת המחירים והירידה ברווח, ומציין שהכלכלה מקשה על כל תעשיות הרכב, לא רק על טסלה. הוא מדרג את המניה ב"קנייה", אך הורידאת מחיר היעד שלו מ-275 דולר ל-257 דולר.

אנליסט וודבוש, דן איבס, לא היה כל כך נלהב בשולי הרווח או מאסטרטגיית האוטונומיה. "בואו נקרא לזה כמו שזה: טסלה סיפקה תוצאות מעורבות עם מדדי ביקוש מוצקים אבל הפיל בחדר הוא שוליים רכים יותר שיכבידו על המניות", כתב. "ה-FSD שמניע את סיפור השוליים קדימה אינו נרטיב בעל מעריצים רבים ואנו מאמינים שטסלה הולכת כעת על חבל דק בין לחץ השוליים לעומת ביקוש חזק יותר מדגם Y/3 ברחבי העולם". עם זאת, הוא עדיין מדרג את המניה כ"קנייה" עם מחיר יעד שירד מ-225 דולר ל-215 דולר למניה.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אז מי קנה אתמול . במינוס 10.5 אני 40 א דולר (ל"ת)
    עודד 21/04/2023 20:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לילי 21/04/2023 18:14
    הגב לתגובה זו
    מכונית עם נהיגה אוטונומית בבעלות נהג יחיד אין לה ערך מוסף . מכונית שיתופית עם נהיגה אוטונומית יכולה לשמש מספר רב של משתמשים ובכך ערכה עולה . לדוגמא : המכונית תסיע את הילדים לגן וחזיר אותם .וכו'
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.