האם תמיד רכישה עצמית של מניות עוזרת למניה? תראו מה קרה באפל, גוגל ופייסבוק
נהוג לומר שרכישה עצמית-חוזרת של מניות היא כמו חלוקת דיבידנד. האינטואיציה היא שזה מקטין את מספר המניות בשוק ולכן בעצם הרווח של החברה מתחלק על פחות מניות - ולכן הרווח למניה עולה וזה מזיז למעלה את מחיר המניה. זה נכון כמובן אבל עם כוכבית. הנה היא: מה קורה כאשר במקביל החברה מנפיקה יותר מניות, כתחליף לתשלום במזומן, כו כבונוסים? במקרה כזה בעצם מה שבאמת קרה הוא שמספר המניות גדל. אז נכון שמצד אחד היה בייבאק שהקטין את מספר המניות - אבל מספר המניות נטו דווקא גדל. בייבאק גם מהווה סוג של אמון של החברה בעצמה, היא מאותתת לשוק שהמניות שלה זולות והמשקיעים אוהבים את זה. יש חברות שלא מחלקות כלל דיבידנדים. כמו למשל צ'ק פוינט הישראלית וגם לא ברקשייר האת'ווי של וורן באפט - הן מבצעות בייבאק- קונות בחזרה מניות של עצמן ומבחינתן כך הן מחזירות את הערך למשקיעים. בצורה של עלייה במחיר המניה.
אבל האם לכל החברות זה מצליח? הנה כמה דוגמאות שזה מצליח ודוגמאות שלא - אם תסתכלו למשל על גוגל, מאז 2014 ועד לאחרונה, מחיר המניה שלה עלה רק ב-5% מהר יותר מאשר שווי השוק שלה. חברת האם של גוגל, אלפבית רכשה אמנם מניות של עצמה יותר ממה שהנפיקה כתשלום לעובדים, וזה אמור להזיז את המניה למעלה, אבל לא מספיק, או לפחות סביר להניח שלא כמו שהמשקיעים היו רוצים לראות.
והנה המספרים: אלפבית רכשה בחזרה מניות בכמעט 160 מיליארד דולר, 1.9 מיליארד מניות במהלך העשור האחרון, כך על פי נתוני Pavilion. אבל מה קרה מנגד? גוגל הנפיקה 1.7 מיליארד מניות לעובדים שלה, אז בפועל מדובר על ירידה של 200 מיליון מניות, או ירידה של 1.2% לאורך 10 שנים, אז למה שהמניה תעלה בעקבות כך?
אז הנה חברה שעושה את זה בצורה מצוינת, אפל כמובן:
אפל קנתה בחזרה הרבה יותר ממניות ממה שהנפיקה לעובדים, כלומר בנטו מספר המניות שלה קטן משמעותית. היא רכשה בחזרה מניות בהיקף של 555 מיליארד דולר, או 11.82 מיליארד מניות, בעשור האחרון כשמנגד היא הנפיקה רק 1.5 מיליארד מניות לעובדים, ובאחוזים מדובר על קיטון של כמעט 40% בהיקף המניות. מה קרה למניה? זינקה ב-60% יותר משווי השוק הכולל.
- אפל סוגרת את 2025 בין התאוששות בסין ללחץ משפטי בארה״ב
- הענקית ששינתה את חיי כולנו יוצאת להנפקה ומה קרה היום לפני 10 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי פייסבוק?
והנה דוגמה שלישית לחברה שדווקא הנפיקה יותר מניות לעובדים ממה שרכשה בחזרה (בייבאק). מטא, פייסבוק, רכשה בחזרה 380 מיליון מניות בעשור האחרון, אבל מנגד היא הנפיקה 430 מיליון מניות לעובדים. בפועל זה אומר שמספר המניות שלה גדל ב-12%. איךזה בא לידי ביטוי במחיר המניה? מאז שהיא הפכה לציבורית בשנת 2012 שווי השוק שלה זינק פי 7, אך מחיר המניה עלה בפחות מפי 5.
אפשר לטעון שחברות כמו מטא משתמשות ברכישות חוזרות במטרה לנטרל את ההשפעה השלילית של הנפקת מניות על המניה - כלומר זה לא באמת בייבאק אלא ניסיון לעצור את הירידה בעקבות הנפקות לעובדים. למה זה כן אולי הגיוני? כי בחברה יגידו שבצורה הזו החברה חוסכת מזומנים ובהמשך היא תרכוש בחזרה מניות. יכול להיות, אבל מה יקרה אם אותו יום לא יגיע, או יגיע עוד הרבה זמן?
בשורה התחתונה - אם אתם רוצים להשקיע בחברות שמבצעות בייבאק לא מספיק רק לראות שהחברה עושה בייבאק אלא צריך גם לבדוק האם מדובר בשורה התחתונה מספר המניות קטן או דווקא גדל. אם הוא קטן - זה בייבאק ואולי זה יסייע למחיר המניה. אבל אם במקביל הונפקו יותר מניות זה לא הבייבאק שאתם רוצים.
- מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?
- בריז'יט בארדו הלכה לעולמה: מה ההון שצברה השחקנית הגדולה לדורה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ומה עם אלפבית ומטא נכון לעכשיו? בשנת 2022, אלפבית רכשה בחזרה מניות בשווי של כמעט 60 מיליארד דולר ומנגד הנפיקה לעובדים מניות בשווי של פחות מ-20 מיליארד דולר. גם מטא רכשה בחזרה מניות בשווי של כ-28 מיליארד דולר, כשהפעם היא בסדר והנפיקה מניות לעובדים בפחות מ-12 מיליארד דולר - כלומר שתיהן הקטינו בשנה האחרונה את המניות וביצעו בייבאק אמיתי.
- 2.תייר מזדמן 08/03/2023 08:54הגב לתגובה זוכתבה מעניינת. מה המצב ב Plus 500 נסחרת בלונדון. תהליך מתמשך של ביי באק ובמקביל חלוקה נדיבה למדי של מניות לעובדים ודירקטורים ? אשמח לקבל תשובה.
- 1.מעניין. (ל"ת)הקורא 07/03/2023 16:02הגב לתגובה זו
.jpg "נחושת")
שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%
נחושת שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.
מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.
אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.
ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים
בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.
טראמפ ומאסק (X)מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?
כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI
"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.
ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת 2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.
הופמן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".
- טראמפ: אם השווקים חזקים יו״ר הפד צריך להוריד ריבית
- טראמפ מתקרב להכרעה על יו״ר הפד הבא ודורש ריבית נמוכה בהרבה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טייוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כל זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכל אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הן יהיו למציאות.
