נהוג לומר שרכישה עצמית-חוזרת של מניות היא כמו חלוקת דיבידנד. האינטואיציה היא שזה מקטין את מספר המניות בשוק ולכן בעצם הרווח של החברה מתחלק על פחות מניות - ולכן הרווח למניה עולה וזה מזיז למעלה את מחיר המניה. זה נכון כמובן אבל עם כוכבית. הנה היא: מה קורה כאשר במקביל החברה מנפיקה יותר מניות, כתחליף לתשלום במזומן, כו כבונוסים? במקרה כזה בעצם מה שבאמת קרה הוא שמספר המניות גדל. אז נכון שמצד אחד היה בייבאק שהקטין את מספר המניות - אבל מספר המניות נטו דווקא גדל. בייבאק גם מהווה סוג של אמון של החברה בעצמה, היא מאותתת לשוק שהמניות שלה זולות והמשקיעים אוהבים את זה. יש חברות שלא מחלקות כלל דיבידנדים. כמו למשל צ'ק פוינט הישראלית וגם לא ברקשייר האת'ווי של וורן באפט - הן מבצעות בייבאק- קונות בחזרה מניות של עצמן ומבחינתן כך הן מחזירות את הערך למשקיעים. בצורה של עלייה במחיר המניה.

אבל האם לכל החברות זה מצליח? הנה כמה דוגמאות שזה מצליח ודוגמאות שלא - אם תסתכלו למשל על גוגל, מאז 2014 ועד לאחרונה, מחיר המניה שלה עלה רק ב-5% מהר יותר מאשר שווי השוק שלה. חברת האם של גוגל, אלפבית רכשה אמנם מניות של עצמה יותר ממה שהנפיקה כתשלום לעובדים, וזה אמור להזיז את המניה למעלה, אבל לא מספיק, או לפחות סביר להניח שלא כמו שהמשקיעים היו רוצים לראות.

והנה המספרים: אלפבית רכשה בחזרה מניות בכמעט 160 מיליארד דולר, 1.9 מיליארד מניות במהלך העשור האחרון, כך על פי נתוני Pavilion. אבל מה קרה מנגד? גוגל הנפיקה 1.7 מיליארד מניות לעובדים שלה, אז בפועל מדובר על ירידה של 200 מיליון מניות, או ירידה של 1.2% לאורך 10 שנים, אז למה שהמניה תעלה בעקבות כך?

אז הנה חברה שעושה את זה בצורה מצוינת, אפל כמובן:

אפל קנתה בחזרה הרבה יותר ממניות ממה שהנפיקה לעובדים, כלומר בנטו מספר המניות שלה קטן משמעותית. היא רכשה בחזרה מניות בהיקף של 555 מיליארד דולר, או 11.82 מיליארד מניות, בעשור האחרון כשמנגד היא הנפיקה רק 1.5 מיליארד מניות לעובדים, ובאחוזים מדובר על קיטון של כמעט 40% בהיקף המניות. מה קרה למניה? זינקה ב-60% יותר משווי השוק הכולל.

• אפל סוגרת את 2025 בין התאוששות בסין ללחץ משפטי בארה״ב
• הענקית ששינתה את חיי כולנו יוצאת להנפקה ומה קרה היום לפני 10 שנים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ומה לגבי פייסבוק?

והנה דוגמה שלישית לחברה שדווקא הנפיקה יותר מניות לעובדים ממה שרכשה בחזרה (בייבאק). מטא, פייסבוק, רכשה בחזרה 380 מיליון מניות בעשור האחרון, אבל מנגד היא הנפיקה 430 מיליון מניות לעובדים. בפועל זה אומר שמספר המניות שלה גדל ב-12%. איךזה בא לידי ביטוי במחיר המניה? מאז שהיא הפכה לציבורית בשנת 2012 שווי השוק שלה זינק פי 7, אך מחיר המניה עלה בפחות מפי 5.

אפשר לטעון שחברות כמו מטא משתמשות ברכישות חוזרות במטרה לנטרל את ההשפעה השלילית של הנפקת מניות על המניה - כלומר זה לא באמת בייבאק אלא ניסיון לעצור את הירידה בעקבות הנפקות לעובדים. למה זה כן אולי הגיוני? כי בחברה יגידו שבצורה הזו החברה חוסכת מזומנים ובהמשך היא תרכוש בחזרה מניות. יכול להיות, אבל מה יקרה אם אותו יום לא יגיע, או יגיע עוד הרבה זמן? 

בשורה התחתונה - אם אתם רוצים להשקיע בחברות שמבצעות בייבאק לא מספיק רק לראות שהחברה עושה בייבאק אלא צריך גם לבדוק האם מדובר בשורה התחתונה מספר המניות קטן או דווקא גדל. אם הוא קטן - זה בייבאק ואולי זה יסייע למחיר המניה. אבל אם במקביל הונפקו יותר מניות זה לא הבייבאק שאתם רוצים.

• רשימת הסנקציות של סין על חברות אמריקאיות והמשמעות למניות הביטחוניות
• מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ומה עם אלפבית ומטא נכון לעכשיו? בשנת 2022, אלפבית רכשה בחזרה מניות בשווי של כמעט 60 מיליארד דולר ומנגד הנפיקה לעובדים מניות בשווי של פחות מ-20 מיליארד דולר. גם מטא רכשה בחזרה מניות בשווי של כ-28 מיליארד דולר, כשהפעם היא בסדר והנפיקה מניות לעובדים בפחות מ-12 מיליארד דולר - כלומר שתיהן הקטינו בשנה האחרונה את המניות וביצעו בייבאק אמיתי.