נוסעים בתחבורה ציבורית? פנגו-מוביט בשיתוף עיריית תל אביב יעניקו לכם חנייה חינם ל-24 שעות
שיתוף פעולה חדש בין Moovit-Pango וחניוני אחוזות החוף של עיריית תל אביב-יפו, שמטרתו לעודד שימוש בתחבורה הציבורית יצא היום (ראשון) לדרך. במסגרת שיתוף פעולה זה, הנוסעים בתחבורה ציבורית מוזמנים להחנות את רכבם בחינם בחניוני אחוזות החוף העירוניים בתל- אביב-יפו, רידינג מזרח ומערב (רוקח 7 ורוקח 15) ל-24 שעות.
ההטבה תקפה למי שמשלם בחניונים באפליקציית פנגו, מאשר את תנאי ההטבה במסך הפעלת החנייה ובאותה היממה משלם בתחבורה ציבורית בתל אביב-יפו באמצעות פנגו או Moovit. התשלום לחניונים יתבצע דרך הלינק שיתקבל בהודעה בכניסה לחניון עצמו.
לפני כשנה הקימה עיריית תל אביב יפו ברדינג את מתחם" חניתא" לתחבורה שיתופית, המאפשר להחנות את הרכב בחניוני רדינג ולהמשיך ליעד באחד מתוך מגוון אמצעי התחבורה השיתופית והציבורית שנמצאים במקום: תחבורה ציבורית למגוון יעדים בתדירות גבוהה במסוף רדינג, מגוון של אופניים וקורקינטים שיתופיים, חניות ייעודיות לאופניים וקורקינטים פרטיים וחניות ייעודית לרכבים של אוטותל ושל חברות רכב שיתופי נוספות. מדובר באזור אסטרטגי למשתמשים היברידיים המעוניינים להחנות את רכבם בפאתי העיר ולהגיע ליעדם באמצעי תחבורה בני קיימא במהירות ובנוחות, ללא צורך בחיפוש ובתשלום על חניה ובעמידה בפקקים במרכז העיר בדרך אל היעד.
אייל זיו, מנהל פעילות מוביט-פנגו: "הצעת אלטרנטיבות שיכולות לסייע לציבור הנוסעים להגיע ליעדם בפשטות ובאופן משתלם הינה מטרה מרכזית עבורנו. מוביט-פנגו, כחברה הפונה למשתמשי התחבורה הציבורית ומשתמשי הרכב בפרטי כאחד שמחה לשלב ידיים עם עיריית תל אביב-יפו וחברת אחוזות החוף במהלך שנועד לעודד שימוש נרחב יותר בתחבורה הציבורית".

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
מתקן פוטו-וולטאי בתחנת PLOT A משלב סוללות ויעבוד במודל PPP, עם יעד הזרמה של 80 מגה-וואט לרשת וקיבולת אגירה של כ-400 מגה-וואט שעה
ועדת המכרזים המיוחדת לפרויקטי אנרגיה סולארית באגף החשב הכללי חתמה היום על הסכם זיכיון עם קרן נוי וחברת שיכון ובינוי אנרגיה להקמה של מתקן אנרגיה סולארית משולב אגירה בתחנת הכוח התרמו-סולארית PLOT A באשלים. ההסכם הוא במודל PPP, כלומר שותפות בין המדינה לגורם פרטי, שמכסה את כל המסלול מהכסף ועד העבודה בשטח, מימון, תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה.
לפי פרטי הפרויקט, המתקן צפוי לספק חשמל לרשת הארצית בהספק של 80 מגה-וואט. ההספק המותקן של הפאנלים עומד על 150 מגה-וואט (המותקן), וקיבולת האגירה בסוללות מגיעה לכ-400 מגה-וואט שעה. החשמל יימכר לרשת בהתאם לאסדרה של רשות החשמל למתקנים משולבי אגירה במתח עליון, שפועלים במודל שוק תחרותי.
שימוש בתשתיות קיימות ומקסימום קרקע
הקמה מתוכננת בשטחים התפעוליים שבין השקתות הפרבוליות של תחנת PLOT A, תוך ניצול הקרקע והתשתיות שכבר נמצאות באזור. מבחינת המדינה זה מהלך שמדבר בשפה של יעילות, פחות פתיחת שטחים חדשים ויותר הוספה על תשתית קיימת.
באוצר מציגים את המתקן כחלק מיישום מדיניות ממשלתית שמתחברת להחלטת ממשלה מס' 465 מאוקטובר 2020, שקובעת צורך בהקמת הספק ייצור נוסף מאנרגיות מתחדשות. היעד הממשלתי הוא להגיע ל-30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות מסך צריכת החשמל עד 2030, והפרויקט באשלים נכנס לתוך המסגרת הזו דרך חיבור לרשת והוספת אגירה שמאפשרת גמישות תפעולית.
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- אפולו פאוור יורדת לאחר הנפקה של כ-50 מיליון שקל ודילול של עד 22%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך זה משתלב בתמונה הרחבה של הדרום
הפרויקט מצטרף לשורת מתקני אנרגיה מתחדשת שקודמו באזור על ידי אגף החשב הכללי. לפי האוצר, אחרי הקמת המתקן הזה, כלל הפרויקטים באזור צפויים לספק מעל 800 מגה-וואט של אנרגיות מתחדשות לרשת החשמל. בהקשר של משק החשמל, המשמעות היא תוספת יכולת ייצור שמתיישבת עם ביקושים משתנים, במיוחד כשיש גם סוללות שמאפשרות להזיז חלק מהאספקה לשעות שבהן צריך יותר.
