האם מיקרוסופט תיאלץ להוריד הלילה את תחזית הצמיחה הדו ספרתית? - בפרט התחזית לתחום הענן תעניין את המשקיעים
הלילה (שלישי) - לאחר המסחר בוול סטריט - ענקית התוכנה MICROSOFT תפרסם את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי של השנה. כזכור, החברה פספסה את תחזיות האנליסטים ברבעון הקודם, ומתחילת השנה המניה כבר בירידה של 27%. על-פי צפי האנליסטים, מיקרוסופט כנראה תרשום את הצמיחה הרבעונית האיטית ביותר בהכנסות מזה למעלה מחמש שנים, כאשר מספר אנליסטים מטילים ספק אם החברה יכולה לשמור על התחזית השנתית שלה לנוכח ההאטה בשוק המחשבים האישיים והתחזקות הדולר, שפוגע בחברות שיש להן פעילות גלובלית. 50% מהכנסותיה של מיקרוסופט מגיעים מחוץ לארה"ב.
צפי קונצנזוס האנליסטים לרבעון השלישי הוא שמיקרוסופט תציג הכנסות של 49.6 מיליארד דולר, גבוה ב-9.6% מאשר ברבעון המקביל אשתקד, עם רווח מתואם (Non-GAAP) של 2.31 דולר למניה, עלייה של ארבעה סנט לעומת הרבעון הקודם.
במגזר הענן - Azure, האנליסטים מעריכים שההכנסות יסתכמו ב-20.4 מיליארד דולר, זהה לתחזית שהותירה החברה להכנסות מענן בסוף הרבעון השני השנה. ההכנסות מענן צפויות לצמוח ב-37% ביחס לרבעון המקביל, שיעור צמיחה גבוה, אך נמוך משיעורי הצמיחה ברבעון השני והראשון של שנת 2022, שם ההכנסות מהענן ברבעון השני צמחו ב-40%, וב-46% ברבעון הראשון. המשקיעים ישימו דגש על האם התרככות הכלכלה העולמית, מצמצמת בפועל את צריכת קיבולת המחשוב המבוסס ענן, ועשוי להשפיע על החברה.
מיקרוסופט נוהגת לספק תחזיות לכל אחד משלושת המגזרים העסקיים שלה והיא צופה שההכנסות שלה מענן יגיעו ל-20.3-20.6 מיליארד דולר ברבעון השלישי.
במגזר העסקי, הכולל את Office ותוכנות אחרות, השוק מעריך כי ההכנסות יעמדו על 16.1 מיליארד דולר, באמצע הטווח שהציבה החברה להכנסות מהמגזר של בין 15.95 מיליארד דולר- 16.25 מיליארד דולר. תוצאות במגזר זה יספקו רמזים חדשים על תקינות הוצאות ה-IT הכוללות של הארגון.
- נובה נופלת - תחזית פושרת לרבעון הבא; רבעון שלישי חזק
- גב-ים: עלייה של 11.5% ב-NOI ו-6.5% ב-FFO - שיעור התפוסה על 97%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנועה בשער החליפין, עלתה למיקרוספט באובדן הכנסות של 595 מיליון דולר ברבעון הקודם, ופגעה לה ברווח ב-4 סנט למניה, צפויה להוות בעיה גם ברבעון הקרוב. כמו כן גם הסגרים הממושכים בסין בעקבות סגרי הקורונה יתרמו לפגיעה בהכנסות החברה.
ומה הצפי לרבעון הרביעי?
לקראת הרבעון הבא, הרביעי, מעריכים האנליסטים כי ההכנסות של החברה יסתכמו ב-56.2 מיליארד דולר והרווח למניה יעמוד על 2.56 דולר למניה, ובחלוקה למגזרים - 21.8 מיליארד דולר מענן , 17.2 מיליארד דולר מפרודוקטיביות ותהליכים עסקיים, ו-16.9 מיליארד דולר ממחשוב אישי. ברבעון הקודם מיקרוסופט הודיעה כי היא צופה צמיחה דו ספרתית בשנה הפיסקאלית הקרובה הן בהכנסות והן ברווח התפעולי ב-2023.
מה היו תוצאות החברה ברבעון השני?
מיקרוסופט פספסה את צפי האנליסטים ברבעון השני ורשמה רווח מתואם של 2.23 דולר למניה על הכנסות של 51.9 מיליארד דולר, בעוד האנליסטים צפו לרווח מתואם של 2.3 דולר למניה על הכנסות של 52.47 מיליארד דולר ברבעון השני של 2022. תוצאות הרבעון השלישי ככל הנראה יציגו את המשך הביקוש למחשוב ענן של החברה (Azure), שיתכן ויקזז את החולשה המתמשכת של החברה בשוק המחשבים האישיים, שם מיקרוסופט רשמה ברבעון הקודם הכנסות של 14.36 מיליארד דולר, לעומת הצפי שלהם להכנסות של 14.67 מיליארד דולר.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
"גם בסביבה הנוכחית אנחנו רואים ביקוש חזק והגברת מחויבות הלקוחות לפלטפורמת הענן שלנו. ההזמנות המסחריות צמחו ב-25% וההכנסות של Microsoft Cloud הסתכמו ב-25 מיליארד דולר, עלייה של 28% בהשוואה לשנה שעברה" כך ציין בשיחת המשקיעים הקודמת יו"ר ומנכ"ל החברה, סאטיה נאדלה, בנוגע לסגמנט הענן בחברה הנקרא - Azure, שצפוי להיות במוקד בדו"חות הקרובים של החברה.
- 1.המבין דבר 25/10/2022 19:18הגב לתגובה זואצל אנליסטים של חברות: אפל, מיקרוסופט, אמזון ועוד הנוהג המקובל להוריד את הצפי ב- 20% ואחר כך להרגיש מופתעים כי שהחברה הכתה את התחזית בכ- 20%.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
