רביב צולר
צילום: יח"צ

ICL משיקה טכנולוגיה חדשה לדשן מצופה ומתכלה, יעיל וירוק יותר

לפי הודעת החברה, הטכנולוגיה מהווה התקדמות לקיום חקלאות בת קיימא ותתרום לביטחון התזונתי; תאפשר לחקלאים לעמוד בתקני הדשנים של האיחוד האירופי לשנת 2026
דור עצמון | (1)
נושאים בכתבה איי.סי.אל דשנים

חברת המינרליים איי.סי.אל 0.69% העוסקת בהפקת אשלג, דשנים ופוספטים משיקה טכנולוגיה חדשה - eqo.x - לשחרור מבוקר של דשנים המיועדת לחקלאות בשטח פתוח. הטכנולוגיה מתבססת על ציפוי מתכלה, אשר יסייע לחקלאים למקסם את ביצועי היבולים החקלאיים תוך צמצום ההשפעה הסביבתית, על ידי הפחתת אובדן חומרי ההזנה לצד הגדלת יעילות השימוש בתזונה (NUE) עד ל-80%. הטכנולוגיה שומרת ואף מגדילה את תפוקת היבול תוך חיסכון בעלויות, מסייעת בהפחתת מספר וכמות יישומי החנקן, ומספקת שחרור עקבי הניתן לחיזוי של חומרים מזינים.

לפי הודעת החברה, מדובר הפתרון הראשון המוצע בשוק לאספקת דשן מצופה לשחרור מבוקר (CRF) עבור אוריאה, המתכלה מהר יותר, ותוכננה במיוחד כדי לעמוד בתקני הדשן העתידיים באירופה אשר ייכנסו לתוקף ב-2026. הטכנולוגיה החדשה תיושם במוצרי ה-CRF של ICL לגידולים חקלאיים, ותסייע בהפחתת איבוד חומרי הזנה.

ICL מעריכה שהציפוי החדשני יהיה זמין לחקלאים באירופה עד 2023, ועל מנת לעמוד בביקוש הצפוי בשוק, משקיעה 20 מיליון דולר בקו ייצור חדש לטכנולוגיית השחרור eqo.x. גודל שוק הדשנים העולמי בשחרור מבוקר עמד בשנת 2018 על 2.3 מיליארד דולר וצפוי להגיע ל-3.86 מיליארד דולר עד 2026.

אלעד אהרונסון, נשיא חטיבת פתרונות חדשניים לחקלאות ב-ICL: "אנו גאים להציג את ציפוי ה-CRF המתקדם ביותר שלנו, טכנולוגיית שחרור מתכלה eqo.x, אשר תסייע גם בבקרה על שחרור החומרים המזינים על בסיס יומי - על ידי מענה לצרכים הספציפיים של כל גידול - ותגרום גם ליעילות גבוהה יותר של שימוש בחומרים מזינים. הטכנולוגיה החדשנית, ירוקה יותר ותספק תזונה מדויקת באמצעות ציפוי, שמתכלה מהר יותר, ומסייעת בשיפור התפוקה, הפחתת אובדן חומרי הזנה ופישוט יישומי הדשן. מעבר לתועלת לחקלאים, מדובר בפתרון סביבתי, שכן הציפוי מפחית משמעותית את חלחול חומרי ההזנה לקרקע ולמי התהום, בהשוואה לדשנים רגילים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 04/09/2022 17:30
    הגב לתגובה זו
    מנכל מס אחד , בכל מה שהוא נוגע הופך לזהב,,
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?