גלעד יעבץ מנכ"ל אנלייט
צילום: אנלייט

אנלייט קונה 525 מגה-וואט בקרואטיה, העלות של הרכישה וההקמה: 400 מיליון אירו

בחברה לא חושפים בכמה כסף הם רוכשים את הפרוטפוליו, אלא רק את עלות הרכישה וההקמה ביחד - אבל לדברי גורמים בשוק רוב העלות תהיה ההקמה ולא הרכישה; מדובר על צפי הכנסה שנתית של 35.5 מיליון אירו מהפרויקט הסולארי ועוד 19.5 מיליון אירו מפרויקט הרוח, או 55 מיליון בסך הכל; אנלייט בונה גם על מסחר בפליטות פחמן
נתנאל אריאל | (1)

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט אנרגיה 2.05%  ממשיכה ברכישות - אחרי ההודעה על הפעלת הפרויקט בספרד, אשרור התחזיות לשנת 2022 בטווח הכנסות של 610-640 מיליון שקל והעלאת התחזיות בשבדיה, החברה רוכשת כעת חמישה פרויקטים סולארי ורוח בקרואטיה של כ-525 מגה-וואט. ארבעה מתוכם סולאריים, בהיקף מצטבר של 386 מגה-וואט ופרויקט רוח בהיקף של 139 מגה-וואט. באנלייט ישלמו על הרכישה וההקמה 400 מיליון אירו, כאשר מנגנון התשלום יהיה בהתאם להתקדמות בפיתוח הפרויקטים.

כמה כסף תכניס אנלייט מהפרויקט?

באנלייט אומרים שבהנחה שמחיר חשמל העתידי הממוצע יעמוד על 60 אירו למגה-וואט-שעה, אז כל 100 מגה-וואט בפרויקט סולארי יכניס כ-9.2 מיליון אירו ומרווח ה-EBITDA יהיה כ-60%-65%.

בפרויקט הרוח, 100 מגה-וואט ייתן לה הכנסה שנתית של 14 מיליון אירו ומרווח ה-EBITDA של 60%-65%.

בסך הכל - מדובר על הכנסה שנתית על פי צפי החברה של 35.5 מיליון אירו מהפרויקט הסולארי ועוד 19.5 מיליון אירו מפרויקט הרוח, או 55 מיליון בסך הכל.

לדברי החברה, הפרויקטים יבשילו להקמה מסוף 2023, רובם ב-2025 ואחד במהלך המחצית הראשונה של 2025, והיא צופה כי הם ייהנו מעליית מחירי החשמל באירופה (בהנחה שהמחירים אכן ימשיכו לעלות). המוכרים ימשיכו להעניק שירותי פיתוח לקידום הפורטפוליו עד להגעה לשלב מוכנות להקמה ("RTB" Ready To Build).

על פי אנלייט "מדובר באחד מצברי הפרויקטים הגדולים והמתקדמים בקרואטיה", והיא מתכננת למכור את החשמל מהפרויקטים הן באמצעות מכירת החשמל לרשת בשוק החופשי (MERCHANT), והן בהסכמים בילטראליים מסחריים למכירת חשמל (PPA) ומכרזי מחיר חשמל ממשלתיים.

קרואטיה חברה באיחוד האירופי החל משנת 2013, ובשנת 2023 המטבע שלה יוחלף במטבע האירו. 

הבוננזה של המסחר בפליטות

מדינות העולם מנסות להתמודד עם פליטות הפחמן לאוויר כדור הארץ, באמצעות מסחר בפליטות: חברות שבנויות על זיהום ולא יכולות לוותר על כך רוכשות 'נקודות פליטות' מחברות שלא מזהמות - וכך אלה יכולות להרוויח הרבה כסף מעצם העבודה שהן לא מזהמות. באנלייט בונים על כך לא מעט, כפי שהסביר מנכ"ל החברה גלעד יעבץ בראיון לביזפורטל, וגם ממשלת קרואטיה משתמשת בשיטה הזו, עם מכסות פליטות של 2.2 ג'יגה-וואט.

לאחרונה דיווחה אנלייט על קבלת אישור מהרשויות בספרד לחיבור פרויקט Gecama לרשת החשמל ותחילת תהליך מדורג של הפעלה מסחרית ומכירת החשמל. במקרה הספרדי, מדובר על פרויקט, בהספק של כ-329 מגה-וואט, צפוי לספק חשמל נקי לכ-260 אלף בתי אב בספרד ולמנוע כ-150 אלף טון פליטות CO2 בשנה. החברה צופה ממנו הכנסות של כ-260-280 מיליון שקל וה-EBITDA מוערך בכ-220-240 מיליון שקל. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דבורה מזמזמת 03/07/2022 09:48
    הגב לתגובה זו
    עוקץ המאה, רק באישור חוק ורגולציה? קבוצת נוכלים הקדימו את זמנם, ועכשיו חלקם בכלא, וחלקם דפקו פה את שאר האזרחים עם כסף מקומבן. למה לא...למה לא
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?