קרן ישראל סקנדרי מגייסת קרן שלישית בהיקף 312 מיליון דולר
גיוס הון קרן הסקנדרי, Israel Secondary Fund, מדווחת על גיוס קרן שלישית בסכום של 312 מיליון דולר. בשנת 2017 גייסה ISF קרן שנייה בהיקף של 100 מיליון דולר ובסך הכל מנהלת כיום ISF הון בהיקף של יותר מחצי מיליארד דולר, שנועדו לביצוע עסקאות סקנדרי בשוק הטכנולוגיה הישראלי.
בין המשקיעים שלקחו חלק בגיוס הנוכחי ניתן למצוא את הגופים המוסדיים הגדולים בישראל כמו מגדל, אלטשולר שחם, בנק הפועלים, וכן משקיעים זרים, בהם גופים מוסדיים, קרנות פנסיה מאירופה וארה"ב וחברות לניהול הון משפחתי.
ISF (Israel Secondary Fund) הינה קרן טק סקנדרי מובילה בישראל ובראשה עומדים דרור גלס, ניר לינצ'בסקי ואווה הובשמן. הקרן הוקמה בשנת 2008 על ידי דרור גלס ושמואל שילה. הקרן מאפשרת נזילות בשוק לא סחיר באמצעות עסקאות מהירות ומודלים יצירתיים לרכישת אחזקות בחברות פרטיות ובקרנות הון סיכון. קהל היעד של הקרן הינו יזמים, משקיעים ועובדים בעלי אופציות ומניות וכן משקיעים בקרנות, מקומיים וזרים.
דרור גלס, שותף מנהל ומייסד ISF אמר: "בשנים האחרונות, הובילה הקרן 80 עסקאות סקנדרי בחברות סטארטאפ בשלבי צמיחה ובקרנות הון סיכון. העיתוי של גיוס הקרן הנוכחית הינו משמעותי במיוחד לאור שינוי המגמה בשוק, לאחר עשור של צמיחה חסרת תקדים. אנו צופים כי על רקע אי הוודאות הגוברת בתעשייה ודחייה אפשרית של הנפקות ורכישת חברות, הביקוש לעסקאות סקנדרי והצורך בנזילות צפוי לגדול משמעותית. ISF הינה קרן מובילה בשוק הסקנדרי לתעשיית הטכנולוגיה בעולם ואנו סבורים שעם הקרן החדשה אנו נמלא תפקיד מרכזי בזירת ההשקעות המקומית".
- גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת
- קוואנטום ארט מגייסת 100 מיליון דולר - הסבב הגדול בתולדות הקוואנטום הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניר לינצ'בסקי, שותף מנהל בקרן, הוסיף: "ISF מילאה תפקיד מרכזי בהפיכת שוק הסקנדרי לשוק של ערך. דרכה של חברת סטארטאפ לאקזיט משמעותי עשויה לארוך 10 שנים או יותר. העובדה שאנחנו מאפשרים ליזמים, עובדים ומשקיעים לממש ערך משמעותי לאורך הדרך- ולא רק בסופה- מאפשר להם להנות מפירות עמלם בשלב מוקדם יותר, ולהנהלת החברה להתמקד בהמשך הבנייה של חברה גדולה לטווח הארוך. המודל שלנו מבטיח שכל הצדדים יצאו נשכרים – המשקיעים, החברות ווהעובדים -וזהו המפתח להמשך הצמיחה של השוק".
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")