ג׳נט ילן שרת האוצר האמריקאית
צילום: מתוך עמוד הפייסבוק , סעיף 27א׳ לחוק זכות יוצרים

ג'נט ילן: האינפלציה "לא מקובלת" אבל תישאר גבוהה

כך אמרה בסנאט שרת האוצר האמריקאית ויו"ר הפד' לשעבר, שהבהירה כי לא מדובר בחמדנות של חברות אמריקאיות. לדבריה, "אני צופה שהאינפלציה תישאר גבוהה, למרות שאני מקווה מאוד שהיא תרד. הממשל יתקן את הצפי שלו לממוצע של 4.7% בשנת 2022"
נתנאל אריאל | (9)

ארצות הברית מתמודדת עם רמות "בלתי מקובלות" של אינפלציה, כך אמרה פרופ' ג'נט ילן, שרת האוצר האמריקאית ויו"ר הפד' לשעבר, בעדות בוועדת הכספים של הסנאט. לדבריה, היא "צופה שהאינפלציה תישאר גבוהה, למרות שאני מקווה מאוד שהיא תרד. הממשל יתקן את הצפי שלו לממוצע של 4.7% בשנת 2022". 

למרות טענות של מחוקקים שהאינפלציה נובעת מתאוות בצע או חמדנות של חברות ותאגידים אמריקאיים, ילן לא מצטרפת למקהלה ומסרבת להאשים את החברות. ילן הסבירה שהסיבה לעליית המחירים היא חוסר איזון בין היצע וביקוש - הכלל הבסיסי ביותר בכלכלה מודרנית.

מחוקקים מהצד הרפובליקני ניסו לאתגר את ילן וטענו כי תוכנית הסיוע הנדיבה של הממשל הפדרלי, בסך 1.9 טריליון דולר, היא האשם באינפלציה, אבל ילן לא התבלבלה וטענה מנגד שלתמריץ היה דווקא תפקיד משמעותית בהתאוששות הכלכלית של המדינה. "לפני שנה, באביב 2021, האמריקאים חששו מאוד לגבי מיתון כלכלי, הסיכון היה שהציבור יישאר עם צלקות ממיתון ארוך ועמוק" הוסיפה שרת האוצר.

ממשלות אוהבות לקחת רק חצי מהאסכולה הקיינסייאנית - להוציא ולבזבז כסף כדי להמריץ את הכלכלה - אבל 'שוכחות' שהוא קבע שצריך לחסוך ולקצץ בתקופות של שפע ופריחה, כדי שיהיה כסף לזמנים הקשים

כאן המקום לציין שאם חשבנו שהאסכולה הקיינסייאנית - שלדבריה הממשלה צריכה לתמרץ את הכלכלה ולהזרים מזומן לאזרחים כדי שהם בתורם יבזבזו כסף ויניעו את הכלכלה מחדש - חלפה לה אי שם בשנות ה-70, אחרי שלא הצליחה לדכא את הסטגפלציה שהתרחשה באותם ימים, במהלך הקורונה התברר שהממשלות בעולם (וגם בישראל) ששות להוציא הרבה מאוד כסף כדי להראות לאזרחים שלהן שהן 'עושות משהו' כדי לסייע להם.

הבעיה היא שהממשלות זוכרות רק צד אחד במשוואה של קיינס, ופוליטיקאים אוהבים כמובן לבזבז ולהוציא כסף, אבל מנגד הם לא מבצעים את דבריו של קיינס לפיהם הממשלות צריכות לחסוך ואף להעלות מסים ולצמצם הוצאות בתקופות של שפע ופריחה כלכלית. כלומר, הפוליטיקאים מאוד אוהבים להוציא כסף, אבל את הגירעון שהם מייצרים - הם זורקים לעתיד, לאיזשהו פוליטיקאי אחד ש'יתקע' עם הבעיה ויצטרך להסתדר איתה.

חזרה לתעסוקה מלאה - לצד ניסיון להילחם באינפלציה

כשג'נט ילן מדברת על ההתאוששות הכלכלית של ארה"ב, היא מדברת על כך ששיעור האבטלה אצל הדוד סם נמוך במיוחד - שפל מאז סוף שנות ה-60. מאז תחילת 2021 נוצרו במשק האמריקאי 8 מיליון מקומות עבודה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

ממשל ביידן גם מנסה לסייע בהורדת מחירי הדלק הגבוהים, באמצעות שחרור נפט מהעתודה האסטרטגית של ארה"ב, כאשר בעורפו של הנשיא ביידן והדמוקרטים נושפות בחירות האמצע, שיתקיימו בחודש נובמבר. הרפובליקנים כמובן לוחצים על הכאב בכיס של הציבור עם הזינוק של 8.3% באינפלציה בשנה האחרונה. נכון שזה פופוליסטי, נכון שביידן והדמוקרטים לא באמת אשמים באינפלציה - ממש כמו שמנגד טראמפ לא היה אשם בהתפרצות הקורונה (אולי בטיפול לקוי בה) - אבל פוליטיקה היא פוליטיקה ושני הצדדים תמיד ינסו לנצל כל מצב קיים כדי להשפיע על המצביעים ולגרוף קולות.

ילן אגב, כמו חברי הבנק המרכזי האמריקאי, הפד', טעתה כאשר חשבה שהאינפלציה היא 'זמנית' והגדירה את לחצי האינפלציה כלחצים חולפים. בעדות בסנאט היא אמרה שמדיניות תקציבית ממשלתית יכולה לסייע למאמצי הפד' לרסן ולהאט את האינפלציה. לדבריה: "התקציב נותן עדיפות להשקעות חיוניות בחינוך, טיפול רפואי ודיור בר השגה, לצד רפורמות מס המאפשרות צמצום גירעון ומתעדפות מערכת מס הוגנת יותר". 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דני 08/06/2022 11:30
    הגב לתגובה זו
    כאשר הסינים קלטו את המיפעלים והיצור שהיו קיימים בארצות הברית חוכמולוג אחד אמר שהכלכלה החדשה תהיה הזרמת כסף לשווקים והאמריקאים רק יקנו והסינים רק ייצרו צחקתי מזה וזה עבד עד למפולת שהיתה בשנת 20008 כיום אותו סיפור אבל להערכתי תהיה נפילה הדרגתית וממושכת במינונים קטנים יותר עד להגעה לתחתית הסינוסאידה כלומר עד שיהיה איזון נורמלי במכפילים של החברות הגבוהות שם
  • 7.
    האינפלציה תיהייה גבוה ממה שמצפים.המניות והנדל"ן ירדו. (ל"ת)
    בני 08/06/2022 11:28
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    צחי 08/06/2022 09:54
    הגב לתגובה זו
    הפד מבין שהרבה לא תלוי בו בגלל אינפלציה של סחורות. הריבית לא תעלה עוד הרבה, אחרת אמריקה תיכנס למיתון חריף.
  • 5.
    לרון 08/06/2022 09:04
    הגב לתגובה זו
    הזלזול שמפגינים טוקבקיסטים בבני אנוש שהשיגו דברים בחיים,לדעתי זה מעיד על "סיכלות" עיינו במילון אם הנכם מזהים את המושג
  • 4.
    צביק הפיק 08/06/2022 07:25
    הגב לתגובה זו
    מה לא ברור כאן???
  • לרון 08/06/2022 09:06
    הגב לתגובה זו
    זו גם הדפסה אך לא רק,נוצרה פה סערה מושלמת ,מגיפה ,סחורות פוטין ,שרשראות אספקה ,משבר שבבים מחוסר היצע ,ועוד
  • 3.
    חיים 08/06/2022 06:32
    הגב לתגובה זו
    בשביל להבין שהיא בדיחה
  • 2.
    מיקליס 08/06/2022 05:26
    הגב לתגובה זו
    האימרה שלה אתמול שצריך את הנפט הרוסי אבל שלא ירויחו ממנו הצחיקה אותי, היא כנראה מצפה שהרוסים יתנו אותו בחינם
  • 1.
    Sassi6 08/06/2022 04:26
    הגב לתגובה זו
    תהיה יציאת כספים ממניות הצמיחה לפקדונות, לתוכניות חיסכון, לצמודים, ותשואת אג"ח קונצרני תמריא לדו ספרתי, למשקיעי כיל אין ממה לחשוש כל עוד תשואת הדיבידנד היא 2% לרבעון, 8% שנתי
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.