סאטיה נאדלה מנכל מיקרוספט
צילום: מיקרוסופט

גם מיקרוסופט כבר לא יכולה: מורידה תחזית לרבעון השני - ויורדת ב-3%

החברה שהצליחה לייצב את השוק כשפרסמה את דוחותיה ברבעון האחרון - מצהירה כעת למעשה שגם אצלה המצב כבר לא טוב. בעקבות הודעתה של מיקרוסופט החוזים עוברים לירידות
נתנאל אריאל | (3)

גם ענקית התוכנה MICROSOFT (MSFT) נכנעת לשינוי במצב השוק - החברה מורידה תחזיות לרבעון השני של השנה וצופה רווח מתואם בטווח של 2.24-2.32 דולר למניה (לעומת התחזית הקודמת של 2.28-2.35 דולר למניה) וצופה כי ההכנסות יעמדו בטווח של 51.94-52.74 מיליארד דולר (לעומת 52.4-53.2 מיליארד בתחזית הקודמת).

אמצע טווח התחזית המעודכנת של החברה נמוך מצפי האנליסטים. אמצע הטווח לרווח למניה עומד על 2.315 דולר, ואילו האנליסטים צופים לה רווח למניה של 2.33 דולר (רווח נקי של 17.5 מיליארד דולר). אמצע טווח ההכנסות בתחזית החדשה של החברה עומד על 52.34 מיליארד דולר, והאנליסטים צופים 52.34 מיליארד דולר.

מה הסיבה לירידה הצפויה? על פי מיקרוסופט מדובר ב"תוצאה של תנועת שער חליפין לא חיובית". הזינוק של 14% בשער הדולר אל מול סל המטבעות בשנה האחרונה פוגע בתוצאות של חברות בינלאומיות אמריקאיות שצריכות להמיר מטבע חוץ לדולרים, וזה כמובן מגיע בנוסף לבעיות הבסיסיות של האינפלציה הגבוהה - שגורמת לעובדים גם לבקש העלאות שכר ומעלה את העלויות של החברות.

בכך אגב, מצטרפת מיקרוסופט לשורה של חברות שהזהירו מפגיעה צפויה ברווחים שלהן עקב התחזקות הדולר. בין החברות: קוקה קולה COCA COLA  סיילספורס  SALESFORCE , פרוקטר אנד גמבל  PROCTER & GAMBLE ופיליפ מוריס PHILIP MORRIS INTL INC .

בדוחותיה לרבעון הראשון של 2022 מיקרוסופט הצליחה 'להחזיק' את השוק, לאחר שגוגל דווקא דיווחה על תוצאות לא טובות והיה חשש שהשוק יירד באותו יום. אז, אי שם לפני חודש וחצי, מיקרוסופט עמדה בתחזיות כשהכניסה 49.4 מיליארד דולר לעומת צפי ל-49 מיליארד דולר; הרווח עמד על 2.22 דולר למניה לעומת צפי ל-2.19 דולר למניה. החברה גם דיווחה על צמיחה מרשימה בתחום החשוב ביותר שלה - הענן. תחום זה צמח ב-26% ביחס לשנה קודמת להכנסות של 23.4 מיליארד דולר. הכנסות מ-AZURE ושירותים נלווים זינקו ב-46%, גבוה מתחזיות השוק, וגם לינקדאין של מיקרוסופט בלטה בקפיצה חדה של 34% בהכנסותיה. במוצרי אופיס נרשמה עלייה גבוהה מהצפוי של 17% בהכנסות לאחר שמיקרוסופט העלתה מחירים בחלק ממוצרי אופיס 365 במהלך הרבעון.

בתחילת השנה, דווחה מיקרוסופט על רכישת Activision Blizzard בתמורה ל-69 מיליארד דולר. זו העסקה הגדולה בתולדות מיקרוסופט שאמורה לתת לה קפיצה והובלה בתחום הגיימינג הצומח.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    קש 02/06/2022 21:33
    הגב לתגובה זו
    מדינות חשובות בעולם נמצאות בחובות עתק אין כסף מיותר לחלק לאזרחים אז מצמצמים ממתנים מיתון
  • 2.
    לרון 02/06/2022 17:59
    הגב לתגובה זו
    גם הוא כבר לא כ"כ צומח,כשאמרתי שמכרתי מיקרוסופט חשבו שאני לא צריך למכור,נו שוין אז אמרו
  • 1.
    המניה ירדה 27% מהשיא, זה כבר מגולם (ל"ת)
    תומר 02/06/2022 17:21
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.