אלון מאסק
צילום: יוטיוב/Munro Live

אושרה ההצעה: מאסק ירכוש את טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר

מועצת המנהלים התנגדה בהתחלה להצעת מאסק לרכוש את החברה אך שינתה את דעתה, וכעת נודע כי היא הגיעה להסכם על העברת הבעלות ברשת החברתית המשפיעה לידי האיש העשיר בעולם; המניה מזנקת ב-6%
גיא טל | (1)
נראה שסאגת מאסק-טוויטר TWITTER INC מתקרבת לסיומה. לאחר שמועות וידיעות במשך היום על התקרבות להסכמה בין הצדדים, נודע כעת על הסכם לרכישת טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר. כזכור, מאסק הגיע לנתח של 9% מהחברה וחשב להשתלב בהנהלה הקיימת. לאחר מכן שינה את דעתו והציע לרכוש את הרשת החברתית תמורת 43 מיליארד דולר, הצעה שמועצת המנהלים של החברה דחתה, ואף החליטה על "גלולת רעל" שתמנע ממאסק לרכוש את החברה.  בשבוע שעבר דווח כי בסוכנות הידיעות רויטרס כי קרנות פרטיות נוספות מתעניינות בטוויטר, ואלה החלו לגשש בעקבות המגעים של קרן תומא בראבו שכבר פנתה לחברה. קרן ההשקעות הגדולה אפולו מצדה מעוניינת לגזור קופון ולהעמיד מימון לרוכש המיועד - יהיה מי שיהיה. אולם במשך היום הגיעו ידיעות על כך שהמנהלים שינו את דעתם ומסכימים למכור את החברה תמורת סכום גבוה במעט מההצעה הראשונית של מאסק. כעת, כאמור, נודע כי העסקה נסגרה תמורת 54.2 דולר למניה - סכום ההצעה הראשונית של מאסק. 
טוויטר צפויה לדווח ביום חמישי לפני המסחר. האנליסטים מצפים שהיא תדווח על רווח של 3 סנט למניה על הכנסות של 1.22 מיליארד דולר ברבעון. ברבעון הבא הם צופים לה רווח של 16 סנט למניה על הכנסות של 1.35 מיליארד דולר.
בשנה כולה הם צופים לטוויטר רווח של 81 סנט למניה על הכנסות של 5.97 מיליארד דולר ובשנת 2023 הם צופים רוח של 1.2 דולר למניה על הכנסות של 7.28 מיליארד דולר. במהלך היום עלו ספקולציות על כך שהשינוי בהחלטת מועצת המנהלים נבע מידע מוקדם על דוחות גרועים של טסלה והחשש שאלו יגרמו למאסק למשוך את הצעתו ולמניה להתרסק, דבר שהיה מוביל קרוב לוודאי לתביעות אישיות נגד מנהלי החברה. משקיעי טוויטר לא רוו נחת מהחברה מאז הנפקתה, והתקווה כעת שמאסק ישנה את הכיוון העסקי של החברה בדומה לניהול שלו של חברת טסלה שהשיאה תשואה חלומית למשקיעים.  בעקבות הרכישה צייץ מאסק קריאת שימחה עם ציטוט של עצמו לגבי חופש הביטוי, שהוא, לדבריו, אחת הסיבות העיקריות לרכישה, יחד עם משימות נוספות שלקח על עצמו כמו ניקוי הטוויטר מבוטים ועוד:  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שרה 26/04/2022 09:59
    הגב לתגובה זו
    מצויין, כל הכבוד לאילון מאסק, מקווה שטוויטר תהפוך לרשת הוגנת שמקבלת דעות שונות ומכבדת אותם.
סין מניותסין מניות

סין עוברת למתקפה - מדיניות כלכלית מרחיבה בשנה הבאה

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, כדי להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית

רן קידר |

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, במטרה להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית. על פי הצהרה רשמית של משרד האוצר, הממשלה מתכננת הרחבה ניכרת של ההוצאה התקציבית. המדיניות החדשה באה על רקע אתגרים כלכליים מורכבים, ובראשם משבר נדל"ן ממושך ולחצים חיצוניים הולכים וגוברים לרבות מלחמת המכסים מול ארה"ב, אם כי חשוב להדגיש כי סין מצאה תחליפים לשוק האמריקאי, ומול ירידה משמעותית במכירות לארה"ב היא מעלה מכירות בשווקים אחרים בעולם. 


השקעות אסטרטגיות במגזרי העתיד

ההשקעות הממשלתיות יתמקדו בתחומים אסטרטגיים: ייצור מתקדם, חדשנות טכנולוגית ופיתוח הון אנושי. צעדים אלו חיוניים כדי להשאיר את סין תחרותית בשווקים העולמיים וגם כדי להתגבר על משבר הנדל"ן שקיים במדינה שפוגע בתעסוקה ובביקושים הפנימיים.


משרד האוצר הסיני הדגיש כי הביקושים המקומיים יהוו את עמוד השדרה של הצמיחה ב-2026. התכנית כוללת צעדים להגדלת הכנסות משקי הבית ועידוד הצריכה, תוך הפחתת התלות ביצוא והשקעות זרות. בין היוזמות הבולטות: תכנית לאומית להחלפת מוצרי צריכה, המעניקה סובסידיות לרכישת מכשירי חשמל חסכוניים באנרגיה. התכנית כבר הניבה תוצאות מרשימות, עם עלייה ניכרת בהיקף הרכישות באזורי הפריפריה.

משרד האוצר הסיני מתכנן גם לשפר את מנגנון הנפקת אגרות החוב הממשלתיות, במטרה להבטיח יעילות מירבית והגברת גמישות בניהול התקציב. שינוי זה מגיע על רקע מגבלות המדיניות המוניטרית - עם שיעורי ריבית נמוכים שאינם מאפשרים הפחתה נוספת, הכלים הפיסקליים הופכים למרכזיים יותר. המהלך שם את סין בניגוד למדיניות מצמצמת שאימצו כלכלות רבות אחרות, תוך ניסיון לאזן בין יציבות פיננסית לבין תמריצי צמיחה.

ההחלטה להרחיב את ההוצאה הממשלתית משקפת הבנה עמוקה של המורכבות הכלכלית. כמדינה בעלת היקפי הייצור והצריכה הגדולים בעולם, סין מכירה בצורך להתאים את המדיניות באופן שוטף. בשנה שחלפה, למשל, המדינה סייעה לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות הלוואות בערבות ממשלתית, צעד שסייע לשמר רמות תעסוקה יציבות.


מייקל ברי. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל ברי. קרדיט: רשתות חברתיות

מייקל ברי חוזר להמר נגד השוק: "בועת ה-AI מזכירה את הדוט-קום"

המשקיע שהתפרסם במשבר הסאב־פריים מהמר נגד אנבידיה ופלנטיר, מזהיר מהשקעות יתר בתשתיות בינה מלאכותית ומודה שקשה לדעת מתי התיקון יגיע; האם ברי הוא זמר של להיט אחד?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מייקל ברי

מייקל ברי, המשקיע שהתפרסם בזכות ההימור נגד שוק הדיור האמריקאי לפני משבר 2008, חוזר להמר שוב נגד השוק. הפעם הוא מפנה את הזרקור אל שוק הבינה המלאכותית, שלדבריו מתנהל במנותק מהמציאות הכלכלית. בניגוד לעבר, ברי אינו מנהל כיום קרן גידור פעילה, אך הוא ממשיך לנסות להשפיע על השיח בוול סטריט דרך פוזיציות ממוקדות וחשיפה ציבורית.

הזיכרון הקולקטיבי של ברי כרוך בעיקר בדמותו בסרט "מכונת הכסף", שם הוצג כמי שמזהה מוקדם את קריסת שוק הסאב־פריים, אך נאלץ להמתין חודשים ארוכים עד שהשוק יכיר בצדקתו. גם אז, העיכוב כמעט הביא לקריסת הקרן שניהל. החוויה הזו מלווה את האופן שבו משקיעים רבים מתייחסים לאזהרותיו כיום. לטענת ברי, שוק ה־AI מזכיר לו במידה רבה את בועת הדוט־קום של סוף שנות ה־90. לדבריו, לא הייתה זו בועה של אתרי אינטרנט כשלעצמם, אלא של תשתיות נתונים והשקעות עודפות בהעברת מידע. ברי סבור שההתלהבות מהבינה המלאכותית דוחפת חברות ומשקיעים להשקיע בקצב שאינו נתמך בביקוש בר־קיימא.

עם זאת, גם הפעם ברי אינו מצביע על מתי הבועה צפויה להתפוצץ. הוא עצמו מודה כי אחת מנקודות החולשה המרכזיות שלו לאורך השנים הייתה תזמון. בעיני מבקריו, עצם הזיהוי של בועה אינו מספיק, אם השוק מסוגל להמשיך לעלות שנים ארוכות לפני תיקון.


אנבידיה ופלנטיר במוקד

בלב התחזית הנוכחית עומדות שתי חברות מרכזיות: אנבידיה ופלנטיר. שתיהן נתפסות כסמל של מהפכת ה־AI, ושתיהן נהנו מעליות חדות בשווי השוק שלהן. יחד הן מוערכות בכחמישה טריליון דולר, ומהוות רכיב משמעותי בעליות המדדים בארה"ב. ברי חשף כי רכש אופציות פוט בהיקף כולל של כ־10 מיליון דולר נגד שתי החברות. אף שמדובר בסכום קטן יחסית לשווי החברות, הפוזיציה ממונפת, וירידה חדה במחירי המניות עשויה להניב רווחים של מאות מיליוני דולרים ואף יותר מכך.

במקרה של פלנטיר, הביקורת של ברי מתמקדת במבנה העסקי. לדבריו, החברה נשענת במידה רבה על חוזים ממשלתיים, המאופיינים במחירים נמוכים ולחץ תקציבי מתמשך. בנוסף, הוא מצביע על תחרות גוברת מצד חברות ותיקות כמו IBM, ועל חבילות תגמול נדיבות להנהלה שאינן משקפות בהכרח ערך לבעלי המניות.