אלון מאסק
צילום: יוטיוב/Munro Live

אושרה ההצעה: מאסק ירכוש את טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר

מועצת המנהלים התנגדה בהתחלה להצעת מאסק לרכוש את החברה אך שינתה את דעתה, וכעת נודע כי היא הגיעה להסכם על העברת הבעלות ברשת החברתית המשפיעה לידי האיש העשיר בעולם; המניה מזנקת ב-6%
גיא טל | (1)
נראה שסאגת מאסק-טוויטר TWITTER INC מתקרבת לסיומה. לאחר שמועות וידיעות במשך היום על התקרבות להסכמה בין הצדדים, נודע כעת על הסכם לרכישת טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר. כזכור, מאסק הגיע לנתח של 9% מהחברה וחשב להשתלב בהנהלה הקיימת. לאחר מכן שינה את דעתו והציע לרכוש את הרשת החברתית תמורת 43 מיליארד דולר, הצעה שמועצת המנהלים של החברה דחתה, ואף החליטה על "גלולת רעל" שתמנע ממאסק לרכוש את החברה.  בשבוע שעבר דווח כי בסוכנות הידיעות רויטרס כי קרנות פרטיות נוספות מתעניינות בטוויטר, ואלה החלו לגשש בעקבות המגעים של קרן תומא בראבו שכבר פנתה לחברה. קרן ההשקעות הגדולה אפולו מצדה מעוניינת לגזור קופון ולהעמיד מימון לרוכש המיועד - יהיה מי שיהיה. אולם במשך היום הגיעו ידיעות על כך שהמנהלים שינו את דעתם ומסכימים למכור את החברה תמורת סכום גבוה במעט מההצעה הראשונית של מאסק. כעת, כאמור, נודע כי העסקה נסגרה תמורת 54.2 דולר למניה - סכום ההצעה הראשונית של מאסק. 
טוויטר צפויה לדווח ביום חמישי לפני המסחר. האנליסטים מצפים שהיא תדווח על רווח של 3 סנט למניה על הכנסות של 1.22 מיליארד דולר ברבעון. ברבעון הבא הם צופים לה רווח של 16 סנט למניה על הכנסות של 1.35 מיליארד דולר.
בשנה כולה הם צופים לטוויטר רווח של 81 סנט למניה על הכנסות של 5.97 מיליארד דולר ובשנת 2023 הם צופים רוח של 1.2 דולר למניה על הכנסות של 7.28 מיליארד דולר. במהלך היום עלו ספקולציות על כך שהשינוי בהחלטת מועצת המנהלים נבע מידע מוקדם על דוחות גרועים של טסלה והחשש שאלו יגרמו למאסק למשוך את הצעתו ולמניה להתרסק, דבר שהיה מוביל קרוב לוודאי לתביעות אישיות נגד מנהלי החברה. משקיעי טוויטר לא רוו נחת מהחברה מאז הנפקתה, והתקווה כעת שמאסק ישנה את הכיוון העסקי של החברה בדומה לניהול שלו של חברת טסלה שהשיאה תשואה חלומית למשקיעים.  בעקבות הרכישה צייץ מאסק קריאת שימחה עם ציטוט של עצמו לגבי חופש הביטוי, שהוא, לדבריו, אחת הסיבות העיקריות לרכישה, יחד עם משימות נוספות שלקח על עצמו כמו ניקוי הטוויטר מבוטים ועוד:  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שרה 26/04/2022 09:59
    הגב לתגובה זו
    מצויין, כל הכבוד לאילון מאסק, מקווה שטוויטר תהפוך לרשת הוגנת שמקבלת דעות שונות ומכבדת אותם.
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.