לאור המקרה הרוסי: רזרבות המטח של בנק ישראל התבררו כאשליה
תקיפת תחנת הכח הגרעינית באוקראינה ביום שישי נתפסה כעליית מדרגה בעימות הצבאי, שעשויה להביא לעליית מדרגה גם בסנקציות על רוסיה. עליית מדרגה נוספת הגיעה מהחלטה של ארה"ב לפתוח מחדש לבחינה את המכסים על סחורות סיניות (כאילו לא חסרה אינפלציה). המתח ממשיך להיות מורגש בעיקר בשוק הסחורות אבל יותר ויותר גם במערכת הבנקאית העולמית.
מרווח הריביות FRA-OIS (המתאר את הפער בין ריבית הפד ללילה לבין הסכם ריביות בין בנקים) ומשמש להערכת הסיכון להלוואות הבנקאיות, קפץ ביום שישי לרמה הגבוהה שלו מאז מאי 2020. מדד הבנקים באירופה רשם ירידה שבועית של 16%. השוק עדיין מתמחר השנה העלאות ריבית משמעותיות, גם לאור נתוני שוק העבודה הרותח שביום שישי תיאר ירידה נוספת באבטלה בארה"ב ל-3.8%, אך הולך ונהיה סקפטי לגבי קצב העלאות הריבית מעבר לטווח הקצר. ההתנגשות בין הכוחות החזקים הנוכחיים ובין האינדיקציות להאטה עתידית מתבטאות לא רק בשיפוע עקום התשואות, שממשיך להתרסק (התשואה ל-10 שנים ירדה ל-1.73%), אלא גם בדברים של קובעי המדיניות עצמם:
"נעלה ריבית ואז נוכל להוריד אותה" - נשיא שלוחת הבנק הפדרלי בשיקגו, צ'ארלס אוונס, טען שהבנק צריך להעלות את הריבית עד כדי "נייטרלית" עוד השנה, ואמר שהעלאה אחת בכל פגישה תביא את הריבית בסוף השנה ל- 1.75%-2.00%. רמה שלדבריו תהיה "קרובה מספיק לנייטרלית כדי שנוכל לנקוט בפעולה מהירה אם יהיה צורך בכך - ובה נוכל להישאר או לסגת, אם זה מה שידרש". רק נזכיר שבישראל הריבית הנייטרלית כנראה קרובה יותר לאפס, שם חיה בשלום עם צמיחה בפוטנציאל בשנים של טרום הקורונה.
"הפד רק מעמיד פנים שהוא יעלה השנה את הריבית שש או שבע פעמים" - אסטרטג ההשקעות הראשי של BOFA, מייקל הרטנט, מעריך כי הזינוק במחיר הנפט, ההסלמה בסנקציות והזעזועים הגדלים בשוק הפיננסי, "מאיימים על המיתון העולמי". לפי הארטנט אומנם מוקדם עדיין להתמקם לחידוש ההרחבה המוניטרית. לטענתו QE5 דורש מדד S&P500 מתחת ל-4000 נק' ומרווחי אשראי באג"ח בדירוג השקעה (IG CDX) מעל 100 נ"ב. עד אז הפד ינסה להתקדם עם העלאות ריבית, אבל שבע? זו רק העמדת פנים.
- חבר הפד מירן מזהיר: הריבית גבוהה מדי ועלולה להוביל לעלייה באבטלה
- שיא של 4 שנים בבקשות החוזרות לדמי אבטלה בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רזרבות המט"ח התגלו כאשליה - בחודשיים האחרונים בנק ישראל רואה את השקל נחלש במקביל לאינפלציה. השילוב הזה מעמיד את שמירת רזרבות המט"ח ככלי מוניטרי לא הגיונית, ובמיוחד לפני העלאות ריבית אפשריות. אך מכה הרבה יותר קשה מזאת מקבלת הרציונאליות של אחזקת רזרבות מט"ח ככלי לביטחון כלכלי.
רוסיה גילתה שלרזרבות המט"ח שלה אין שום תועלת במתן ביטחון כלכלי. הבנק המרכזי ברוסיה, המחזיק רזרבות של 630 מיליארד דולר, נותק מהן ברגע שבו היה צריך אותן. בפרקטיקה ה"רזרבות" שלו מוחזקות בנכסים זרים ע"י בנקים זרים שחסומים מלהעביר אליו את הכסף הזה, או גם לקבל אותו. רויטרס ציטטו את פרופ' בארי אייכנגרין, מומחה עולמי מאונ' ברקלי לניהול רזרבות, שהעריך כי אגירת מט"ח נגד זעזועים, אסונות או משברי מאזן תשלומים נמצאת כעת בסימן שְׁאֵלָה. ההשפעה לטענתו עשויה להיות ירידה בביקוש העולמי לרזרבות. פרשני ה-WSJ מרחיקים לכת ושואלים מה התובנות החדשות הללו יעשו לסין, שמחזיקה סכומי עתק של דולרים בנכסים זרים. בינתיים רוסיה הודיעה אמש כי תאפשר לחברות ונושים רוסים במט"ח לשלם לבעלי החוב ברובל.
- 17.Jake 10/03/2022 17:12הגב לתגובה זוMain reserve are bread and butter and territory
- 16.רק מזומן 09/03/2022 08:57הגב לתגובה זוכל השאר פקה פקה מנייר
- 15.זה לא היה ברור שבלי זהב אין כלום? (ל"ת)רז 08/03/2022 10:02הגב לתגובה זו
- 14.ברק 06/03/2022 16:29הגב לתגובה זולמה שמישהו יקפיא את הרזרבות שלנו? זה לא כזה פשוט…
- בלחיצת כפתור זה קורה.. יותר מהר מלחיצה על הכפתור האדום (ל"ת)יובל 06/03/2022 23:39הגב לתגובה זו
- 13.רחל 06/03/2022 16:23הגב לתגובה זולא מן הנמנע בלחימה הבאה מול חאמס יהיו סנקציות נגד חיילי צה"ל או עיקול רכוש לישראלים ולישראל עליית מדרגה מפחידה מאוד ואל תגידו לנו זה לא יקרה- אם הייתי אומרים לפני חודש לאוליגכך שגרמניה או איטליה יחלטו לו את היאכטה היה מסתכל עליהם כמו ואל משוגע
- לרון 07/03/2022 16:25הגב לתגובה זואנחנו מגינים מפני התוקפים אותנו,אין מדינה ממוגנת כמונו,ושכחת את צבא ה"הגנה","הרוסי" ,שכחתי את שמו,תקף גם תקף
- 12.נ.ש. 06/03/2022 14:27הגב לתגובה זוכי מה שקרה ברוסיה זה בגלל הסנקציות וגם זה הסיבה שהוא ירד ככה. לעומת זו כאן לא קנו את הרזרבות כדי להגן מסנקציות אלא כדי להגן על הכלכלה. לכן השוואה מטופשת ביותר.
- לרון 07/03/2022 16:43הגב לתגובה זושניקנו במירב בתקופת פרופ' פישר נועדו להגנה
- 11.שרוני 06/03/2022 13:50הגב לתגובה זוהביאה לכך שהתעשיות הביטחוניות עושות חייל. כסף כמו זבל זורם אליהם . תמו ימי התום . העולם על סף מלחמת עולם . הבעיה היא לא פוטין , אלא העידוד והתלות של הפוליטיקאים בתעשיות הביטחוניות הן ההגנתיות והן ההתקפיות .
- 10.א-ב 06/03/2022 13:33הגב לתגובה זומה שאנחנו למדים בעיקר שהמטבע הקשה ביותר הוא ידע וטכנולוגיה הנדרשים על ידי המדינות העשירות בעיקר סין לאחריה ארה"ב הברית ולבסוף אירוע. הצד השני של המטבע נבוט גדול עבה וקשה כלומר צבא גדול וחזק מאד. אירופה תקרוס בימים אם פוטין יחליט ללכת עליה שום דבר לא עצור אותו. כל הייצור בעולם עבר לסין ברצותה לא יהיה לאנשים מבוש או כל מוצר חשמלי אחר. רק ארה"ב תשאר עם יכולת חילוץ עצמי.
- 9.לא הלך לך 06/03/2022 13:31הגב לתגובה זוכמות קשקושים בלתי נגמרת. כנראה בפוזיציה
- 8.רבקה 06/03/2022 12:33הגב לתגובה זולשוויים האמיתי, שזה 0 אחד גדול! אנחנו עכשיו באמצע התהליך של הפיכת מטבעות הפיאט למשהו חסר ערך לחלוטין!
- 7.דולר/שקר 06/03/2022 12:12הגב לתגובה זוישראל זה לא רוסיה והיא חייבת רזרבות מט"ח! ולראייה הנגיד צדק! בזמן משבר במיוחד במדינה כמו שלנו, כשמקיעים זרים יכולים לקחת את הכסף שלהם ולהביא לתנודתיות גבוהה, הנגיד יוכל למכור ב15% עד 20% תשואה מהמחיר שקנה.
- 6.איציק 06/03/2022 12:04הגב לתגובה זושבנק ישראל יפיק לקחים ויחזיק רק זהב כעתודה, מתברר שביום כלשהו יתרות המט"ח בדולרים הם משענת קנה רצוץ
- 5.אם ארהב תתהפך עלינו אז רזרבות המטח יהיו הבעיה הקטנה (ל"ת)נו 06/03/2022 11:39הגב לתגובה זו
- דעה, אם ארהב תתהפך אז סין ורוסיה יתקרבו לישראל (ל"ת)ציון 06/03/2022 23:39הגב לתגובה זו
- 4.הרצליונאלי 06/03/2022 11:38הגב לתגובה זוהכל ברור - אם הוא שומר על הכסף הוא לא הולך להעלות את הריבית משמעותית
- לא לשכוח 06/03/2022 13:33הגב לתגובה זורק שהוא דיבר על העלאת ריבית בארץ שתחזק את השקל מול הדולר. מה שלנוחותו הוא שכח שהעלאת הריבית בארהב תבוא קודם ותהיה חזקה יותר והיא דווקא תחזק את הדולר מול השקל.
- 3.אזרח 06/03/2022 11:29הגב לתגובה זואזרחי ישראל. מי צריך את הדולרים האלה שמדפיסים בלי סוף ולא ברור מה הם שווים בעת צרה תקנה זהב!!!!
- 2.חמור מאוד 06/03/2022 10:53הגב לתגובה זובנק ישראל פועל באופן חסר אחריות, משעבד את אזרחי ישראל, מחליש את החלשים ומחזק את בעלי ההון העצמי. בנק ישראל יוצר מצב של אי תחרות וחוסר שיוויון הזדמנויות. בנק ישראל פוגע פגיעה חמורה בצעירי ישראל ומריץ נדלן על חשבונם. בנק ישראל נלחם במזומן ובשעת משבר כמו באוקראינה כאשר אין חשמל לעסקאות אשראי, נרעב ללחם. בנק ישראל לא מבין את המצב הגיאופוליטי המיוחד של ישראל ושם את כל הביצים בסל האמריקאי
- 1.מבין2 06/03/2022 10:52הגב לתגובה זולא מספיק להחזיק רזרבות במרתפים. ולעניין רוסיה- הם השאירו רזרבות בזהב, סין וכו'
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
