סגן החשכ"ל: "הקדמת תום הזיכיון של ICL בהחלט על הפרק"
במהלך ועדת הכספים שכונסה היום הועלתה הבקשה של ח"כ אלכס קושניר בנושא הפרטת משאבי הטבע של חברת איי.סי.אל 0.69% (שעבר כי"ל). אורי שאשא, סגן החשב הכללי באוצר, ציין במהלך הדיון שעסק בין השאר בהתנהלות ICL סביב תשלום תמלוגים, ובנזקים לסביבה בעקבות פעילות החברה כי "בהחלט נמצא על הפרק הנושא של הקדמת תום הזיכיון".
עוד הוא הוסיף כי לתנאי הזיכיון העתידי תיכנסנה דרישות שלא היו קיימות עד כה, הכוללות גביית תמלוגים שונים. נציגת החברה טענה כי כל פעילותה הינה על פי דין. יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, קרא להיערך בצורה מוסדרת למכרז העתידי: "אנחנו כאן חברי כנסת ושרים שמגויסים מאוד לעניין הזה, לא ניתן לאף אחד לנצל את משאבי הטבע של הציבור מבלי לשלם על זה ומבלי לתקן את נזקי הטבע שאתם גורמים".
ח"כ עופר כסיף שיזם את הדיון, העלה בפתח הדיון 4 טיעונים עיקריים: התחמקות מתשלום מס של החברה בתואנה של אי הבנה ביחס לדרישות המיסוי שנקבעו בועדת שישינסקי, על אף המלצות ועדת הכלכלה, החברה טרם שילמה את ההיטל עד היום, אי פרסום חוות הדעת של משרד המשפטים ביחס להמלצתו למתן פטור של כ-65 מיליון שקל דמי מים ל-ICL, פגיעתה של החברה בסביבה, כש-80% מהפסולת התעשייתית שמיוצרת בישראל היא על ידי ICL, זאת כשנוסף לנזק הסביבתי אינה משלמת על כך, אלא הציבור, וכן מניעת הארכת הזיכיון ל-ICL רותם על כריית פוספטים על כל האמור לעיל, וכן שלא להאריך את הזיכיון העתידי ל-2030 של מפעלי ים המלח, תוך ניסיון להחזיר את המשאבים הללו למדינה.
עו"ד לילך גבע הראל, השיבה מטעם חברת ICL כי היא דוחה את הגדרת החברה החברה כ"עבריינית", והוסיפה כי בכל האמור לתשלום מיסים, החברה פועלת על פי חוק, בהתייחס לחוק שישינסקי החדש, וכך בנוגע לתשלום דמי המים שהתקבל בהמלצת משרד המשפטים, אשר טרם פרסם את המלצתו. הראל הוסיפה כי אין אגרה שאינה נמצאת בטיפול של החברה, אך יש אגרות שאין עליהן הסכמה ושנמצאות בטיפול.
- תקנות חדשות לחלוקת דיבידנדים בין חברות נכנסו לתוקף
- מילביצקי בדרך לראשות ועדת הכספים - למרות החקירה הפלילית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שאשא ציין כי "אנחנו בחשיבה מאומצת של איך לתקוף את כל הנושא הזה, בהחלט נמצא על הפרק הנושא של הקדמת תום הזיכיון", עוד ציין שאשא לתנאי הזיכיון העתידי תיכנסנה דרישות שלא היו קיימות עד כה, הכוללות את נושא תמלוגי המים, השפעות סביבתיות וגביית תמלוגים נוספים. זאת, לצד הערכת שווי הנכסים של החברה.
קושניר סיכם את הדיון: "הסוגיות שעולות פה זועקות לשמיים, אני לא רוצה לעסוק יותר מידי בעבר, אבל אין ספק שנגרם נזק סביבתי אמיתי לחברה, גם בפוספטים וגם בים המלח, אני לא אוהב את כל הגישה שכל פעם תביאו אותנו למו"מ ולהסכמות, המו"מ הוא מול הציבור הישראלי, זה מה שאתם צריכים להבין. כי מה שאתם עושים זה שאתם משתמשים במשאבי הטבע של הציבור, כדאי שתשנו דיסקט, מה שהיה איננו עוד. אנחנו כאן חברי כנסת ושרים שמגויסים מאוד לעניין הזה, לא ניתן לאף אחד לנצל את משאבי הטבע של הציבור מבלי לשלם על זה ומבלי לתקן את נזקי הטבע שאתם גורמים".
- 5.תזכירו לציבור שכיל ההיתה בבעלות המדינה החברה ההיתה 09/02/2022 07:08הגב לתגובה זותזכירו לציבור שכיל ההיתה בבעלות המדינה החברה ההיתה כושלת הפסדי ינק על חשבון משלם המיסים
- 4.למה התחושה שלי שזה שוב ניסיון הח"כ לתפוס כותרות בלבד ? (ל"ת)רוני 08/02/2022 21:51הגב לתגובה זו
- 3.אפק 08/02/2022 21:40הגב לתגובה זובשביל העם והמדינה , והמדינה היתה מרוויחה מליארדים כל שנה במקום פרוטות כמו עכשיו.
- 2.ישראלי 08/02/2022 21:23הגב לתגובה זויש מקום להוזיל את הגז , החשמל והדלק לאזרחים בהיות ישראל מעצמת גז .ואנרגיה סולארית . זה הזמן .
- 1.דב בירן 08/02/2022 21:13הגב לתגובה זוכיל חברה שהורסת את ים המלח ללא תשלום נאות עבור הרווחים הנשלחים לאנגליה משפ עופרהגיע הזמן ליד אמונה יותר ולתיון אזור ים המלח אחד המקומות המופלאים בעולם.
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
