סגן החשכ"ל: "הקדמת תום הזיכיון של ICL בהחלט על הפרק"
במהלך ועדת הכספים שכונסה היום הועלתה הבקשה של ח"כ אלכס קושניר בנושא הפרטת משאבי הטבע של חברת איי.סי.אל -0.95% (שעבר כי"ל). אורי שאשא, סגן החשב הכללי באוצר, ציין במהלך הדיון שעסק בין השאר בהתנהלות ICL סביב תשלום תמלוגים, ובנזקים לסביבה בעקבות פעילות החברה כי "בהחלט נמצא על הפרק הנושא של הקדמת תום הזיכיון".
עוד הוא הוסיף כי לתנאי הזיכיון העתידי תיכנסנה דרישות שלא היו קיימות עד כה, הכוללות גביית תמלוגים שונים. נציגת החברה טענה כי כל פעילותה הינה על פי דין. יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, קרא להיערך בצורה מוסדרת למכרז העתידי: "אנחנו כאן חברי כנסת ושרים שמגויסים מאוד לעניין הזה, לא ניתן לאף אחד לנצל את משאבי הטבע של הציבור מבלי לשלם על זה ומבלי לתקן את נזקי הטבע שאתם גורמים".
ח"כ עופר כסיף שיזם את הדיון, העלה בפתח הדיון 4 טיעונים עיקריים: התחמקות מתשלום מס של החברה בתואנה של אי הבנה ביחס לדרישות המיסוי שנקבעו בועדת שישינסקי, על אף המלצות ועדת הכלכלה, החברה טרם שילמה את ההיטל עד היום, אי פרסום חוות הדעת של משרד המשפטים ביחס להמלצתו למתן פטור של כ-65 מיליון שקל דמי מים ל-ICL, פגיעתה של החברה בסביבה, כש-80% מהפסולת התעשייתית שמיוצרת בישראל היא על ידי ICL, זאת כשנוסף לנזק הסביבתי אינה משלמת על כך, אלא הציבור, וכן מניעת הארכת הזיכיון ל-ICL רותם על כריית פוספטים על כל האמור לעיל, וכן שלא להאריך את הזיכיון העתידי ל-2030 של מפעלי ים המלח, תוך ניסיון להחזיר את המשאבים הללו למדינה.
עו"ד לילך גבע הראל, השיבה מטעם חברת ICL כי היא דוחה את הגדרת החברה החברה כ"עבריינית", והוסיפה כי בכל האמור לתשלום מיסים, החברה פועלת על פי חוק, בהתייחס לחוק שישינסקי החדש, וכך בנוגע לתשלום דמי המים שהתקבל בהמלצת משרד המשפטים, אשר טרם פרסם את המלצתו. הראל הוסיפה כי אין אגרה שאינה נמצאת בטיפול של החברה, אך יש אגרות שאין עליהן הסכמה ושנמצאות בטיפול.
- ארגון מנהלי התחבורה - נדרשת מדיניות ארוכת טווח
- אושרה ערבות של 200 מיליון ש' לקרנות בתחום הביטחוני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שאשא ציין כי "אנחנו בחשיבה מאומצת של איך לתקוף את כל הנושא הזה, בהחלט נמצא על הפרק הנושא של הקדמת תום הזיכיון", עוד ציין שאשא לתנאי הזיכיון העתידי תיכנסנה דרישות שלא היו קיימות עד כה, הכוללות את נושא תמלוגי המים, השפעות סביבתיות וגביית תמלוגים נוספים. זאת, לצד הערכת שווי הנכסים של החברה.
קושניר סיכם את הדיון: "הסוגיות שעולות פה זועקות לשמיים, אני לא רוצה לעסוק יותר מידי בעבר, אבל אין ספק שנגרם נזק סביבתי אמיתי לחברה, גם בפוספטים וגם בים המלח, אני לא אוהב את כל הגישה שכל פעם תביאו אותנו למו"מ ולהסכמות, המו"מ הוא מול הציבור הישראלי, זה מה שאתם צריכים להבין. כי מה שאתם עושים זה שאתם משתמשים במשאבי הטבע של הציבור, כדאי שתשנו דיסקט, מה שהיה איננו עוד. אנחנו כאן חברי כנסת ושרים שמגויסים מאוד לעניין הזה, לא ניתן לאף אחד לנצל את משאבי הטבע של הציבור מבלי לשלם על זה ומבלי לתקן את נזקי הטבע שאתם גורמים".
- 5.תזכירו לציבור שכיל ההיתה בבעלות המדינה החברה ההיתה 09/02/2022 07:08הגב לתגובה זותזכירו לציבור שכיל ההיתה בבעלות המדינה החברה ההיתה כושלת הפסדי ינק על חשבון משלם המיסים
- 4.למה התחושה שלי שזה שוב ניסיון הח"כ לתפוס כותרות בלבד ? (ל"ת)רוני 08/02/2022 21:51הגב לתגובה זו
- 3.אפק 08/02/2022 21:40הגב לתגובה זובשביל העם והמדינה , והמדינה היתה מרוויחה מליארדים כל שנה במקום פרוטות כמו עכשיו.
- 2.ישראלי 08/02/2022 21:23הגב לתגובה זויש מקום להוזיל את הגז , החשמל והדלק לאזרחים בהיות ישראל מעצמת גז .ואנרגיה סולארית . זה הזמן .
- 1.דב בירן 08/02/2022 21:13הגב לתגובה זוכיל חברה שהורסת את ים המלח ללא תשלום נאות עבור הרווחים הנשלחים לאנגליה משפ עופרהגיע הזמן ליד אמונה יותר ולתיון אזור ים המלח אחד המקומות המופלאים בעולם.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
