אורי פלדמן מנכל 3 דיאם
צילום: יח"צ
ראיון

"רק ראש המדפסת שלנו מאפשר הדפסה על כל חומר גלם ובאיכות תעשייתית"

כך מספר מנכ"ל 3 דיאם בראיון לביזפורטל לאחר שדווח שהחברה חתמה על הסכם עם EOS הגרמנית במסגרו תטמיע את מוצר החברה במדפסות שלה. בהמשך סיפר כיצד אחת מאסטרטגיות החברה היא לצאת לשוק ההדפסות הורטיקאלי כ-Enablers, כאשר שוק זה מוערך לדבריו כיום בכ-600 מיליארד ד'
תומר אמן |

"אחת מהאסטרטגיות שלנו היא בעצם להיות Enablers בשוק הדפסות התלת מימד מפלסטיקים פולימרים. רק לשם ההדגשה מדובר בשוק של 600 מיליארד דולר ורק 2% ממנו ממומש כיום. עיקר חוסר המימוש בו הוא בגלל שלשחקנים בו אין הטכנולוגיה להדפיס בצורה יעילה ואיכותית והמוצר שלנו מאפשר את זה. גם במידה ונצליח לתפוס 20%-30% ממנו - הפוטנציאל עדיין אדיר" - כך מסביר מנכ"ל 3 דיאם, אורי פלדמן בראיון לביזפורטל

לאחרונה דיווחה החברה כי חתמה אתמול על חוזה אל מול החברה הגרמנית EOS במסגרתו תבצע פיילוט להתקנה של ראשי המדפסת שלה במדפסות אותם מייצרת EOS. הליך ההטמעה צפוי להתבצע במהלך החציון הראשון של השנה וכבר נקבע כי במידה ויושלם בהצלחה, תקיימנה החברות משא ומתן במטרה להגיע להסכם מסחרי בו תמכור EOS את מדפסותיה ביחד עם ראש המדפסת של 3 דיאם. מדובר בהסכם דומה מאוד עליו דיווחה החברה מוקדם יותר בחודש הקודם אז חתמה על הסכם אל מול ליצרנית מדפסות תלת מימד סינית

מתי החברה הוקמה ומה בדיוק היא עושה?

"החברה הוקמה למעשה לפני 5.5 שנים והיא קיימת מאז שנת 2016. הרעיון אז היה להיות שחקן בתחום הדפסת תלת המימד התעשייתית של פולימרים פלאסטים. הנפקנו את החברה ביוני האחרון וגייסנו במהלך ההנפקה 42 מיליון שקל. המוצר שאותו פיתחנו - לייזר שהוא למעשה מוליך למחצה - פיתחנו באופן ספציפי עבור עולם הדפסות התלת מימד" 

הדפסות תלת מימד מסוג זה הן הדפסות שדורסות המסה אבקה שאותה מחממים לאחר מכן על חומר גלם טרמופלסטי מסביר המנכ"ל. לדבריו, עד כה קיימים היו בשוק כמה מקורות אור שהיו מסוגלים לעשות זאת, אך כל אחד מהם היה יעודי עבור חומר גלם אחר. 

"במידה והיית משתמש במקור אור מסויים כדי להמיס אבקה על חומר גלם שלא היה יודע לקלוט אותה בצורה מושלמת היית מקבל מוצר פגום. המשמעות של המסה בלתי מושלמת היא שהביצועים המכניים של הרכיב הפיזי שאותו אתה מדפיס בתלת מימד יהיו ירודים ולא טובים מספיק עבור התעשייה שעבורה הדפסת אותו מלכתחילה. המוצר שאנחנו פיתחנו הוא למעשה לייזר שמאפשר המסה מושלמת עבור כל חומר גלם טרמופלסטי ובכך אנחנו מסוגלים להדפיס כל סוג של מוצר באיכות תעשייתית" 

עוד מספר המנכ"ל כיצד עד כה הדפסה תלת מימדית לא תמיד הייתה משתלמת עבור היצרן בשל הזמן הארוך שההליך צרך, ולכן אלו היו מדפיסים בכמויות קטנות. לדברי פלדמן, ראש המדפסת אותו ייצרה החברה קל וזול לייצור, ולכן מסוגל לעבוד במהירות הגבוהה פי 10 משאר המוצרים בשוק, דבר שלטענתו מוריד את מחירי ההדפסה בצורה משמעותית. 

"אם פעם יצרן לא היה מדפיס יותר מ-1000 חלקים כל פעם כי זה לא היה כדאי לו כלכלית, הרי שעכשיו יצרן שמשתמש במדפסת שלנו יכול להדפיס כמויות גדולות פי כמה, פשוט כי זה זול לו יותר." - אומר פלדמן.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מכונת הדפסה של 3 דיאם. קרדיט: יח"צ.

לאחרונה דווח על ההסכם שלכם אל מול לחברת EOS הגרמנית, לפני חודש דיווחתם על הסכם דומה על מול לקוחה סינית, מה המשמעות עבורכם?

"שני החוזים שעליהם חתמנו דומים מאוד מבחינת התנאים שלהם ואנחנו צופים שבעתיד יהיו חוזים נוספים כאלו. EOS הגרמנית היא בעצם אחד מהשחקנים הגדולים ביותר בעולם הדפסות התלת מימד והיא נחשבת לבעלת נתח שוק מרכזי בעולם הזה. היא בעצם מייצרת מדפסות תלת מימד ולאחר מכן מוכרת אותן לשווקים שמשתמשים בהן לצורך הפעילות העסקית שלהם." 

המנכ"ל מספר כיצד במסגרת החוזה תתקין הלקוחה הגרמנית את ראשי הלייזר של 3 דיאם במכונות ההדפסה שלה, ותבחן את יכולת תפעול שלהם בסביבה תעשייתית.

"אנחנו הצגנו ל-EOS כיצד ראשי ההדפסה שלנו עובדים בסביבת מעבדה מבוקרת וכעת בעזרת סיוע שלנו נוכל לוודא שהם גם עובדים בסביבה התעשייתית לה ייעדנו אותם. במידה והפיילוט אכן יצלח נבצע איתם משא ומתן שבסופו של דבר נקווה שיוביל לשיתוף פעולה בין החברות סמגרתו הם ישווקו את המדפסות שלהם ביחד עם ראשי ההדפסה שלנו כמוצר מוגמר אחד לצרכן הסופי" - סיים

אז אם הכוונה היא למכור את ראשי המדפסת כחלק ממוצר סופי למה לא פשוט לייצר מדפסת מוגמרת אחת ולמכור אותה בעצמכם?

"זה ללא ספק אחת מאסטרטגיות החברה. כשאנחנו הקמנו את 3 דיאם הבנו שאנחנו לא נכנסים לשוק שמתחיל מ-0, אלא לשוק שבו כבר קיימים מצד אחד מובילי שוק בסקטורים מסויימים, ומצד שני עדיין קיימים חסמים ורטיקאלים כאלו ואחרים שמנעו מכלל השוק להפתח מלכתחילה. הבנו שבמידה ונרצה למצב את עצמנו כאחד ממובילי השוק הדבר יגזול מאיתנו Time to Market ארוך מאוד וזה לא משהו שרצינו לעשות בהתחשב בפוטנציאל."

המנכל מספר כיצד גם במידה והיו רוצים לצאת לשוק עם מוצר שלם ועל מנת לאפשר לתעשייה להתחיל להדפיס מוצרי תלת מימד בשוק שעד כה לא התאפשר להם לעשות זאת, היו צריכים להשקיע זמן וכסף רב מאוד על מנת לייצר מדפסת אחת שמכילה גם את הראש ההדפסה וגם את שאר חלקי המדפסת. לאחר מכן צריכה הייתה החברה להשקיע סכומי עתק בעלויות השיווק של מוצר מסוג זה, וכל זאת בזמן שהם מתחרים אל מול למובילי שוק בתעשייה.

מה הן בעצם אסטרטגיות החברה?

"לחברה בעצם יש אסטרטגיה דו ראשית - תחילה בחברנו שבמקום להשקיע כמה שנים טובות על מנת לפרוץ לשוק עם מוצר מוגמר, נתחיל דווקא מליצור שיתופי פעולה עם חברות שהן כבר בעצמן מובילי שוק בסקטורים הקיימים ובכך הם ישווקו את המוצרים שלנו במקום שנצטרף להתחרות איתם - If you can't beat them join them. שנית, כאשר קיים יהיה לנו הפוטנציאל שמאפשר לנו לצאת עם מדפסת מוגמרת לשוק על מנת להיות שחקן מוביל בשוק ווריקטלי שבו עד היום לא התאפשרה הדפסה תלת מימדית, נעשה כך" 

בהינתן שבסופו של דבר על פי החוזה עם EOS היא צפויה לשחרר לשוק מוצר מוגמר, למה שהיא לא תבוא כבר ותרכוש את החברה ובכך תמנע מהמוצר מלהגיע לשווקים נוספים - אולי אפילו למתחרות?

"דבר ראשון גם מבחינת EOS אני חושב שמדובר בשלב מוקדם מדי כדי ששאלה כזאת תעלה לקבלת ההחלטות שלהם. אנחנו כמובן לא יודעים מה חושבים בהנהלת החברה אבל אנחנו מניחים שככל שהמוצר שלנו יתפוס נתח שוק גדול יותר מהמדפסות שאותם הם מוכרים ככה ההחלטה תהפוך ליותר מהותית עבורם. בכל מקרה אנחנו לא מציעים את עצמנו למכירה כי אנחנו מבינים את הפוטנציאל הגלום בנו ומאמינים שעם השנים נוכל להפוך לשחקן מוביל בשוק הזה"

ומה בכל זאת עם המתחרים?

"ממש כמו EOS קיימות חברות נוספו בשוק שזה מה שהן עושות. מלבדן יש את HP(סימול: HPQ) ואת  3D SYSTEMS (סימול: DDD) ועוד חברות נוספות שכולן תופסות נתח שוק מסויים. כל החברות האלו רוכשות בעצמם את החלקים הדרושים להרכבה של ראש המדפסת ואז כוללות אותו בתוך המדפסת של עצמן אבל אף אחת לא מייצרת את כל המוצר מאפס לכדי מוצר אחד, ולכן בהיבט הזה אין לנו ממש תחרות"

איפה אתם רואים את עצמכם בעוד שלוש שנים?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).