אפל מחשבים סלולר פלאפון
צילום: Istock

גוף הייעוץ הנורבגי DNB קנה מניות אפל ב-135 מיליון דולר

גוף הייעוץ קנה מניות גם של AMC, NIO ו-Nikola כאשר עבור מניית חברת הבידור יותר משילש הגוף את מניין המניות בהן הוא מחזיק בעוד שבשאר הגדיל את ההחזקה בצורה משמעותית - אבל רק באפל מדובר באמת ברכישה בהיקף גדול
תומר אמן |

גוף הייעוץ הפיננסי הנורבגי DNB (או בשמו המלא DnB NOR ASA) הגדיל את אחזקותיו בכמה מניות אמריקאיות, חלקן תנודתיות ומסוכנות יותר, וחלקן פחות. בין חברות אלו ניתן למצוא את חברת ה-'מם'  AMC ENTERTAINMENT HOLDINGS INC (סימול: AMC) אך גם את מניית  APPLE (סימול: AAPL) ואף חברות מסקטור התחבורה החשמלית, כמו  NIO INC(סימול: NIO) הסינית ו- NIKOLA CORPORATION (סימול: NKLA)

במניית AMC הגוף יותר משילש את ההשקעה, בעוד שעבור שאר החברות הגדיל הגוף את ההשקעות ברמות שונות. כעת מנהלת החברה, הנחשבת לאחת מהגדולות בנורבגיה בתחומה, נכסים בשווי 70 מיליארד דולר.

לקריאה נוספת:

>>> התנודתיות נמשכת? חמש מניות בוול סטריט עם אפסייד מעניין

AMC

DNB רכשה למעלה מ-123.5 אלף מניות של AMC, דבר שהעלה את שיעור אחזקותיה לכ-172 אלף מניות של החברה בסוף הרבעון הרביעי (מדובר בגידול של כ-250%). כזכור, מחיר מניית ה'מם' נסק במהלך שנת 2021 ב-2,600% ואז החל ליפול בחזרה. בסיכום כולל זינקה המניה בקצת יותר מ-1,100%, כאשר את השנה פתחה המניה במחיר של כ-2.2 דולר וסיימה אותה במחיר של כ-27.2 דולר למניה, כשבדרך היא ביקרה גם ב-60 דולר למניה. מאז תחילת השנה (2022) איבדה המניה כמעט 25% לאחר שירדה ממחיר של כ-27.42 דולר למניה בשלישי בינואר 2022 ועד לשער נוכחי של כ-20.57 דולר למניה. 

מדובר על רכישה בהיקף כספי של 2.5 מיליון דולר.

בהקשר לשנה הקודמת, בנוסף לאיזכורים הרבים של המניה במדיות החברתיות ובייחוד ברדיט, מחירה נשאר גבוה יחסית גם כתוצאה מסרט הספיידרמן האחרון שיצא לאקרנים לקראת סוף השנה בבתי הקולנוע של החברה. מנגד מאז תחילת השנה הנוכחית התהפכה המגמה כאשר הירידות נבעו הן ממשבר הקורונה העולמי והתפרצות זן האומיקרון והן כתוצאה ממכירות המניה על ידי המנכ"ל שדחקו את המחיר שלה כלפי מטה. 

APPLE

בחברת אפל רכשה DNB כ-780.4 אלף מניות אשר העלו את שיעור אחזקותיה בחברה לכ-4.6 מיליון, וזאת עד סוף השנה הקודמת. בשנת 2021 הוסיף מחיר המניה של אפל 33% כאשר פתח את השנה במחיר של כ-133.52 דולר וסיים אותה במחיר של כ-173.07 דולר למניה. מאז תחילת השנה ובעקבות הירידות החדשות בשווקים תחילה בגלל משבר האומיקרון ולאחר מכן כתוצאה מהחשש מהעלאת הריבית ירד מחיר המניה של החברה בכ-2.5% לשער של 173.07 דולר למניה. 

מדובר על רכישה בהיקף של 135 מיליון דולר.

לאחרונה חצה שווי השוק של ענקית הטכנולוגיה את רף ה-3 טריליון דולר ובכך הפכה לחברה הציבורית הראשונה שעשתה זו (כרגע היא נסחרת לפי שווי של 2.82 טריליון דולר). נתונים נוספים אותם פרסמה החברה ויכולים לבאר את הסיבות בגינן חיזק DNB את אחזקותיו הם אלו המתייחסים למכירות מחשבי ה-Mac אותם מייצרת אפל שעל פי דיווחיה נסקו ברבעון האחרון, וזאת לצד גידול במכירות אוזניות הדגל של החברה, ה-AirPods לאורך תקופת החגים. 

קיראו עוד ב"גלובל"

NIO 

בשנת 2021 נפל מחיר המניה של יצרנית הרכבים החשמליים הסינית בכ-38% ממחיר של כ-51.2 דולר בתחילת השנה לכ-30.95 דולר למניה בסופה. מתחילת השנה הנוכחית איבדה המניה 2% נוספים ומחירה עומד על כ-30.95 דולר. מגמה זו בקרב החברות הסיניות הרשומות למסחר בארצות הברית הפכה לנפוצה לאחרונה, ביחוד לאחר לחצים הן מהממשל האמריקאי והן מהמשטר בביג'יין בדבר מחיקת מניות אלו מהמסחר בוול-סטריט, כאשר עבור האמריקאים מדובר היה בפערי חשבונאות, בעוד שהחשש אצל הסינים היה לדליפה של מידע רגיש

לעומת זאת, החדשות הטובות עבור יצרניות המכוניות החשמליות הסיניות הן כי פוטנציאל הצמיחה בשוק ממשי וקיים עבורן, כאשר האנליסטים צופים הכפלה של מחיר המניה לצד גידול של כ-50% במכירות. בעקבות כך, רכשה DNB הנורבגית 144.2 אלף מניות של ניו, אשר הגדיל את שיעור אחזקה לכ-833.7 אלף בסך הכל. 

מדובר על קניה בהיקף של כ-4.5 מיליון דולר.

NIKOLA

גם ביצרנית המכוניות החשמליות האמריקאית NIKOLA, שנמצאת בימים אלו בהליכי הסדר טיעון עם הרשות האמריקאית לניירות ערך בדבר תביעה ייצוגית שהוגשה נגדה ונגד מנכ"ל החברה הקודם, החליטו ב-DNB להשקיע. גוף הייעוץ הוסיף 60.8 אלף מניות של ניקולה ובכך הגדיל את שיעור אחזקותיו לכ-249.4 אלף. מחיר המניה של ניקולה צנח בכ-36% כאשר פתח את השנה הקודמת במחיר של כ-9.8 דולר למניה וסיים אותה במחיר של כ-9.8 דולר. מתחילת השנה, הוסיף המחיר 2.8% נוספים ומחירה עומד על כ-10.08 דולר למניה.

במקרה הזה לא מדובר על הרבה כסף, 613 אלף דולר בסך הכל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.