האם נראה השנה "אפקט סנטה קלאוס" בשווקים? האנליסטים מאמינים שכן
השבועות האחרונים עמדו בסימן הטלטלה שעברה על מדדי המניות המרכזיים על רקע התפשטות זן האומיקרון, וההודעות האחרונות של הבנק הפדראלי. מה שהביא את האנליסטים לתהות האם "אפקט סנטה קלאוס" יגיע גם השנה לוול סטריט. אז מהו אותו "אפקט" שמשפיע לאורך השנים באופן שיטתי על השווקים?
האפקט, התגלה לראשונה על ידי ייל הירש, מ-“Stock Trader’s Almanac”, אשר שם לב לכך שהשוק הניב תשואות חיוביות ממוצעת של 1.4% בחמשת ימי המסחר האחרונים של השנה, וביומיים הראשונים של השנה החדשה. כך, שב-34 מתוך 45 השנים האחרונות נרשמה תשואה חיובית.
אלא שהשנה כמובן אינה שנה רגילה, שכן לא רק האומיקרון מטיל את אימתו על המדדים אלא גם הפדרל ריזרב שמתכוון להתחיל בהעלאות הריבית מתישהו במחצית השנייה של השנה. מה שגרם לחלק מהמשקיעים לשנות את תמהיל המניות שבבעלותם. דבר שבא לידי ביטוי בביצועים טוביםב מגזרים דפנסיבים כמו שירותי בריאות ומוצרי צרכנות, בעוד מגזרים דוגמת תעשיה, אנרגיה ובנקים הפגינו ביצועים מעט פחות טובים.
בינתיים, תחום הטכנולוגיה, הסקטור הגדול ביותר ב-S&P 500, נותר יציב הודות לכך שכמה מהמניות הגדולות ביותר (במיוחד אפל) הציגו ביצועים טובים. מנגד, מעבר לשמות הגדולים, נרשמו ירידות במרבית המניות ובמיוחד במניות הטכנולוגיה הספקולטיביות יותר שבבעלות קרן ההשקעות של קאת'י ווד - ARK Innovation ETF.
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- סנאפ מזנקת 20%, אנבידיה מטפסת 1.5%; קוואלקום מאבדת 2% - ומה עושים החוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה עם אותו אפקט סנטה קלאוס? התקווה האולטימטיבית היא שהשווקים יישארו מודכאים בימים הקרובים, אך יתגברו לקראת סוף השנה. החלום של המשקיעים השוורים הוא שהשנה תחתם בשיאים היסטוריים. לא דבר מופרך בהינתן העובדה שהשיא הישן מחודש דצמבר שעמד על 4,712 נקודות נמצא בהישג יד - 16 נקודות בלבד.
"זה מהלך קטן מאוד, פחות מ-1%", אמר אלק יאנג, מנהל השקעות ראשי בחברת Tactical Alpha. "זהו מסחר של יום. גם אם נצמצם לכמה ימים, אנחנו עדיין יכולים לעשות את זה. אם אתה תחכה עד שהכל יתבאר, אתה תחמיץ את הראל, אמר. "אתה צריך לשקול את ההסתברויות, וההסתברות היא שאנחנו לא צריכים לפחד מהפד' כי אומיקרון לא הולך להחמיר את המחסור בשרשרת האספקה".
- 7.Sassi6 27/12/2021 04:57הגב לתגובה זוהאפקט התגלה ע"י ייל הירש, ששם לב לתשואה ממוצעת של 1.4% בחמשת הימים האחרונים, וביומיים הראשונים של השנה החדשה, כלומר, סכה"כ אך ורק 7 ימים בלבד, כל יום 1.4%, אז זה מסתכם אך ורק ל-9.8% בלבד ...התאכזבתי
- 6.ברק 26/12/2021 08:17הגב לתגובה זועל כך שקרנות הגידור סיימו את המכירה שלהן לבינתיים.אם כך אין ממש סיבה לירידות מעכשיו עד לצמצום עוד חודשיים, אולי אם הוריאנט יתברר כמזיק... להפך, חודש הבא אחרי החג גם חוזרים הבייבאקים של חברות ההייטק הגדולות. מה שכן, עוד חודשיים עם תחילת הצמצום תיהייה קצת אי יציבות שוב וביוני כשהריבית תעלה יהיה בלאגן, מה עוד שעקומות ריביות הליבור התהפכו לא מזמן מה שאומר שכנראה שיתחיל משבר בנקאי עולמי כמו שהיה ב2008 כשבנקים אירופאים שהיו חשופים לסין יכנסו לקשי נזילות...
- 5.2022 השנה של ט ב ע רשמתם ? בהצלחה ! (ל"ת)H 25/12/2021 17:40הגב לתגובה זו
- 4.שלומי 25/12/2021 11:50הגב לתגובה זוזהו, הפד הקטין את רכישות האג"ח (הדפסת הכסף) שזהו הסם הכי חזק שהשווקים היו מכורים לו+העלעול ריבית (שהפד הצהיר על לפחות 3 במהלך 2022 וכ4 ב2023) כי ככל שהבועה במניות האר"הב גדולה יותר כך המפולת שחלק גדול מהאנלסטים המובילים אומרים שתהיה הגדולה בהיסטוריה, כולל 1929 ו2008. מציאה להיות על מזומן ואז לחזור בגרושים לשוק. תסתכלו בפרשנים ואנלסטים אמריקאים.
- אוהד 26/12/2021 00:27הגב לתגובה זומחירי החברות עלו אבל גם רווחי החברות עלו, יש הרבה חברות צמיחה שאפשר להגיד שהם בועה אבל השוק עצמו לא בועתי.
- 3.קלקלן 25/12/2021 04:48הגב לתגובה זומתי ירדו?
- מתי ירדו? ....בחג הפסח, בגלל "אפקט אליהו הנביא", בהצלחה (ל"ת)Sassi6 27/12/2021 04:38הגב לתגובה זו
- 2.ראלי סוף שנה 24/12/2021 21:29הגב לתגובה זואסור למכור
- Sassi6 27/12/2021 04:36הגב לתגובה זוובחג הפסח למכור בגלל "אפקט אליהו הנביא", ...בהצלחה
- 1.הפירמידה הגדולה בהיסטוריה (ל"ת)מגן הציבור 24/12/2021 20:02הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
