אנגלה מרקל והנשי גו ביידן
צילום: Office of the President of the United States

סוף תקופתה של אשת הברזל מהמבורג: לקראת הבחירות בגרמניה

ביום ראשון הגרמנים יצאו להצביע, כשמחליפה של מרקל במפלגה השמרנית לא מטפס בסקרים וכרגע שר האוצר אולף שולץ מהמפלגה הסוציאל דמוקרטית מוביל. איזו ממשלה (כנראה) תקום ומה צופן העתיד הכלכלי לגרמניה ואירופה?
ארז ליבנה |

לפני שקנצלרית גרמניה היוצאת אנגלה מרקל נבחרה לתפקידה, אי אז ב-2005, הייתה רק אישה אחת דומיננטית ובעלת משקל סגולי גדול כל כך ביבשת אירופה. כמובן שמדובר בראש ממשלת בריטניה לשעבר, מרגרט תאצ'ר מי שכונתה "אשת הברזל", ששלטה ללא עוררין במעצמה הבריטית בין מ-1979 ועד 1990.

ישנן הרבה נקודות השקה בין השתיים. שתיהן הנהיגו מפלגות שמרניות וליברליות. שתיהן הנהיגו את אחת משתי המעצמות החזקות באירופה למעלה מ-10 שנים. שתיהן עשו זאת בתקופות מאוד מאתגרות מבחינה היסטורית – תאצ'ר במלחמה הקרה ואף חילצה את הממלכה הבריטית ממשבר כלכלי חמור, ומרקל במלחמה בטרור ובמשבר הסאב פריים. שתיהן גם שלטו ביד רמה וללא תיגר מצד יריביהן הגבריים, כשכמו גולדה מאיר, אפשר לכנותן ובצדק "הגבר היחיד בממשלה".

ובדומה לתאצ'ר, מרקל שלא רצה לבחירה מחודשת אחרי 16 שנה בשלטון, משאירה אחריה ואקום בהנהגת מפלגתה, האיחוד הנוצרי הדמוקרטי (CDU) ובמדינתה, הכלכלה הגדולה והחזקה באירופה, כשאמנם קיים מוביל, אבל אנחנו כבר למודי סקרים.

כדי להבין עד כמה ארוכה ומשמעותית היו 4 הקדנציות של מרקל, אז היא החלה כשג'ורג' בוש הבן ישב בבית הלבן, דרך שתי כהונותיו של ברק אובמה, דונלד טראמפ ומסיימת את הקריירה כראש ממשלה עם ג'ו ביידן.

מרקל נתפסה כאי של יציבות. בתחילה יריביה זלזלו בה וחשבו ש"אין לה את זה", רק כדי לראות אותה דורכת עליהם באלגנטיות בדרך לבחירה מחודשת אחרי בחירה מחודשת, עד ששליטתה בגרמניה הייתה ללא עוררין.

בכל מקרה, מרקל הודיעה כבר באוקטובר 2018 כי לא תתמודד שוב. כנראה שנמאס לה, כי אם הייתה מתמודדת סביר להניח שהייתה מנצחת פעם נוספת, למרות ביקורת הולכת וגוברת. מהסקרים האחרונים בגרמניה עולה כי המפלגה השמרנית, ה-CDU, מאבדת לפחות רבע מהקולות שלה, מה שמראה את כוחה של מרקל בזירה הגרמנית.

על המועמדים והסיכויים שלהם בקצרה

ביום ראשון הקרוב הגרמנים יצאו להצביע על עתידם, כשאין מוביל ברור לניצחון. בהתחלה חשבו שמחליפה ב-CDU, מושל מדינת ריין-ווסטפליה, ארמין לאשט, ייכנס לנעליה בטבעיות ויסחף אחריו את ההמונים. אבל זה לא קורה.

קיראו עוד ב"גלובל"

אחת הסיבות לכך היא שהוא נתפס בעדשות המצלמה כשהוא צוחק בזמן נאום של הנשיא פרנץ-וולטר שטיינמאייר בקיץ האחרון, לאחר השיטפונות הקטלניים שאירעו לפני כחודשיים ושהביאו למותם של למעלה מ-200 בני אדם. לאשט התנצל, אבל לא התאושש בסקרים.

מול לאשט יתמודדו שר האוצר הנוכחי אולף שולץ ממפלגת המרכז שמאל (SPD) ואנאלנה בירבוק ממפלגת הירוקים.

שולץ צבר לא מעט פופלריות לאחר שהעלה בכהונתו את שכר המינימום, שינה את חוקי העבודה ותמך בתוכנית של ביטוח אבטלה בגוש האירו, במיסוי על עסקאות פיננסיות, בהגבלת ההוצאה הציבורית ובעצירה של צבירת חוב ציבורי חדש.

בירבוק מהירוקים תומכת בגיבוש מדיניות חוץ אחודה של האיחוד האירופי, לרבות יצירת כח הגנה צבאי משותף ולצד זאת בקביעת יעד של הפסקת שימוש באנרגיה מבוססת פחם עד לשנת 2030, יחד עם הטלת מכסי פחמן.

על פי הסקרים, נכון לעכשיו שולץ מוביל ביתרון קטן, אך כזה שנמצא בתוך טווח הסטייה הסטטיסטי, כשבחודש שעבר ביצע את נסיקתו המשמעותית אחרי הפדיחה של לאשט. נכון לכרגע, ה-SPD מקבלת 25% מהקולות בעוד ה-CDU מקבלת 22% והירוקים מקבלים 15% מהקולות. בעימות שנערך בתחילת השבוע, שולץ יצא המנצח הברור, כש-42% סברו שהוא ניצח את לאשט, שרק 25% סברו כי ידו הייתה על העליונה.

מה שבטוח זה שלא משנה מי ינצח בבחירות, לא יהיה שינוי מהותי ביחס של גרמניה לאיחוד האירופאי והיא ככל הנראה תמשיך להוביל אותו בגאון, למרות שצרפת מעוניינת להשתחל לעמדת ההנהגה על רקע הוואקום שעלול להיווצר.

לאן הולכת הכלכלה הגרמנית?

בסקירה שפרסם סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של הבנק השוויצרי לומברד אודייר נכתב כי "הסקרים מראים שהתוצאה הסבירה ביותר צפויה להיות קואליציה של שלוש מפלגות, לראשונה בגרמניה מאז 1957".

"המפלגה הנוצרית הדמוקרטית, מפלגתה של אנגלה מרקל שתפרוש מהחיים הפוליטיים לאחר הבחירות, עלולה לאבד את כוחה לאחר שהייתה בקואליציה ב-5 מתוך 7 העשורים האחרונים.

"ארמין לאשט, מחליפה של מרקל, מייצר אהדה מינימלית ברמה האישית וכך גם מפלגתו. בשלב זה הסקרים מראים כי ככל הנראה הקואליציה תובל ע"י המפלגה הסוציאל דמוקרטית בראשותו של שולץ", מציין מונייה בסקירה.

עוד הוסיף מונייה כי "ככל שהתמיכה במפלגה הסוציאל דמוקרטית תהיה גדולה יותר כך גדלה הסבירות למדיניות פיסקלית נדיבה יותר בגרמניה. המפלגה תומכת בהפיכת קרן התאוששות האירופית למכניזם קבוע ותומכת באינטגרציה גדולה יותר של האיחוד האירופי. במישור המקומי המפלגה תומכת בהעלאה נוספת של שכר המינימום ל-12 אירו ובהשקעה באנרגיות מתחדשות ובתחבורה ירוקה, לעמדות אלו שותפה גם מפלגת הירוקים, ככל הנראה הצלע השלישית בקואליציה."

בהיבט של השפעה על אג"ח מדינה של גרמניה מציין סטפן מונייה כי הרגישות גדולה יותר למדיניות הבנק המרכזי האירופי מאשר למחזוריות הבחירות הפדרליות בגרמניה. "מרווח הריבית של אג"ח גרמניה ל-10 שנים עומד על -0.33% כעת, אחרי שהיה בשיא של -0.10% במאי השנה. אנו צופים כי הוא יעבור בשנה הקרובה לטריטוריה החיובית ויגיע למרווח חיובי של 0.25% בטווח של 12 חודשים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.