העיקר הבריאות: לאן הולך השוק העצום הזה וכיצד ניתן להשקיע בשינוי?
שנה וחצי לאחר התפרצות הקורונה ובשיאו של הגל הרביעי או החמישי (תלוי על איזה מדינה מסתכלים), זה ברור לחלוטין – שירותי הבריאות בארצות הברית בפרט ובעולם בכלל לפני טרנספורמציה ענקית.
לפני שנגיע לסיבות ולשינויים, אניח את המספר המפלצתי – גודל שוק הבריאות בארצות הברית לפני הקורונה עמד על מעל 3.5 טריליון דולר. 10% מהתמ"ג של ארצות הברית, בגודל של כל כלכלת גרמניה ופי שניים יותר מכל כלכלת קנדה. באמת מספרים בלתי נתפסים.
כדור הארץ עובר שינויי אקלים וההנחה היא כי המרחק ממגיפה עולמית נוספת לא יהיה 100 שנה (כפי שהיה בכמה מאות שנים האחרונות). ולראייה, שימו לב למודרנה שפתחה חיסונים בשיטת mRNA אשר יעלים גם נגד זני וירוסים עתידיים, והשוק מתגמל אותה בהתאם (עולה 220% מתחילת השנה ו-70% בחודש האחרון).
מערכת הבריאות בארצות הברית עתידה להגיע לשווי של 6.2 טריליון דולר בשנת 2028 על פי מחקר שבוצע על ידי Peter G. Peterson Foundation, והאמת? זה לא מפתיע. הרבה מהבעיות של מערכת הבריאות האמריקאית באו לידי ביטוי בשנה האחרונה בטיפול במשבר הקורונה. החל מאנשים שנמנעו מלבצע בדיקות קורונה בשל העלויות ועד התשתיות שלו היו ערוכות לטפל בכמות גדולה של חולים. להזכירם, בשיא הגל הראשון שתקף את ניו יורק, חיל הים האמריקאי הכין ספינות מלחמה כבתי חולים שנערכו לקבל חולי קורונה.
- מניות הבריאות - מקלט בטוח או אשליה בעידן המכסים החדשים?
- מינוי קנדי לראש משרד הבריאות: אסון עבור תעשיית התרופות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דבר נוסף, כאשר יש אירוע הפוגע בסקטור מסוים מיד לאחריו באות השקעות אדירות ושיפורים טכנולוגיים באותו תחום. תת הסקטור של מדד ה-S&P שעוקב אחר חברות מתחום הבריאות (XLV) נמצא בנקודה הגבוהה ביותר שלו בשנה האחרונה וכן, נמצא בנקודה בתחתית נקודה טכנית על פני גרף 5 שנים.
למערכת הבריאות האמריקאית מספר בעיות: היא לא מספיק מקצועית, היא לא מספיק נגישה והיא יקרה מאוד.
המורכבות של תחום הבריאות והעוצמה הפוליטית של קבוצות גדולות קוראות תיגר על מאמצי הפחתת העלויות. על פי מחקר של חברת "Opensecrets" תעשיית הבריאות בארצות הברית היא המבזבזת הגדולה ביותר על לובי. לפי המחקר סך הוצאות הלובי של התעשייה עמדו על 4.5 מיליארד דולר מאז תחילת המאה ה-21, פי 2 מהוצאות הלובי של חברות הגז והנפט באותה תקופה.
רק לפני מספר שבועות ענקית הקמעונאות וולמארט הודיעה כי היא משיקה מותג פרטי של אינסולין (תרופה עבור חולי סכרת). החברה הודיעה כי היא תחסוך למטופלים עד 75% מהעלות הקיימת היום בשוק. מעבר לכך, לוולמארט נוכחות גבוהה בכל רחבי ארצות הברית, וככל שהיא תרצה, היא תוכל להפוך לרשת בתי המרקחת הגדולה בארצות הברית ברגע. גם אמזון הודיעה שהיא נכנסת לתחום הבריאות בנובמבר שנה שעברה, וזאת בשורה ענקית לאזרח האמריקאי. אמזון שיבשה לחלוטין את עולם המסחר והקמעונאות, הגדילה תחרות והורידה מחירים על ידי שילוב טכנולוגיה ושירות ברמה הגבוהה ביותר.
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
אותו דבר בדיוק מחכה לאזרח האמריקאי בתחום הבריאות – בריאות ישירות לצרכן. לאמזון יש תשתית עם גישה ישירה לצרכן והיא תנצל אותה על מנת לחדור לשוק הבריאות, ולספק לצרכן האמריקאי שירותי רפואה במחיר הוגן, במקצועיות גבוהה תוך מתן שירות כמו שרק אמזון יודעת. הרבה חברות סטארט-אפ מבינות את הפער בין הצרכים של הצרכן האמריקאי לבין השירות ורמת המחירים שהוא מקבל היום. אני אשמח להציג לכם חברה אחת שהבינה את הפער הזה לפני מספר שנים והיום נמצאת בנקודה מעולה לצמוח ביחד עם תחום הבריאות.
הכירו את חברת Hims & Hers HIMS & HERS HEALTH INC (סימול: HIMS). החברה מספקת פלטפורמה לקבלת שירותי רפואה בדיגיטל בזמן שנוח ללקוח ולפי שיקול דעתו הבלעדי. החברה היא בעצם חברת טלרפואה (שירותי רפואה מרחוק) עם מודל עסקי הפועל בצורת B2C. החברה עובדת עם כמעט 300 ספקים (רופאים) במיקור חוץ, המספקים תרופות מרשם ללקוחותיה.
החברה הוקמה בנובמבר 2017 וכבר בשבוע הראשון להקמתה מכרה תרופות בשווי מיליון דולר. לצורך כך נדרשו מעל שנתיים עבודה של מחקרי שוק. החברה כיום נסחרת לפי 9 דולר למניה, לאחר שהתמזגה לתוך SPAC רק בשנה שעברה. שווי השוק של החברה הוא כ- 1.7 מיליארד דולר.
המודל של החברה פועל בתחומים הבאים (בסוגריים גודל שוק בדולר): דרמטולוגיה (44 מיליארד), בריאות הנפש (14 מיליארד), תקפוד מיני לקוי (4 מיליארד) ואיבוד שיער (3 מיליארד).סך הטיפולים שבוצעו בפלטפורמה של החברה עברו את 3.5 מיליון מאז הקמתה.
לחברה נתונים כספיים מרשימים מאוד. ראשית, הכנסות החברה צומחות בקצב מעולה והחברה מצפה לרשום 56 מיליון דולר בשורה העליונה לרבעון 2 השנה, עלייה של 55% מול אותו רבעון שנה שעברה.
המודל של החברה הוא דמי מנוי (בדומה לנטפליקס) כך שהמטופלים שלה לא צריכים לבצע רכישה בכל חודש מחדש. לקוח אשר מקבל טיפול להתקרחות, יקבל את הטיפול למשך תקופה של שנה עד מספר שנים כדי לטפל בנשירת השיער, ולקוח אשר מקבל טיפול פסיכיאטרי יכול לקבל את הטיפול אפילו לכל החיים. לא מפתיע אגב, שכ- 80% מלקוחות החברה הם בני 40 ומטה.
לחברה מרווח גולמי גבוה מאוד, אשר עולה עם הזמן, וכרגע עומד על 77%.
לאחרונה החברה ביצעה רכישה ראשונה של פלטפורמה באנגליה כדי לתמוך בהתרחבות למערב אירופה ובריטניה.
בנוסף, 80% מהלקוחות שלה רכשו את התרופה לראשונה דרכם.
לחברה אתגר גדול. היא צריכה לגרום לגברים שלא מטפלים בהתקרחות שלהם, להתחיל לטפל בו ולאנשים שסובלים מדיכאון להודות בזה וכן גם לכאלה שסבלו מבעיות בתפקוד המיני.
לחברה כרגע 200 עובדים והיא מצפה לרשום רווחיות לראשונה בשנת 2023.
בציטוט של המנכ"ל, אנדרו, באחד מראיונותיו האחרונים הוא טוען ש"כנראה עוד 10 שנים מהיום אנחנו נלך לבית חולים רק עבור 10% מהדברים שהלכנו בגללם לפני 20 שנה והכול קורה כל כך מהר בגלל שיפורים טכנולוגיים".
בשורה התחתונה
כמו שקרה במסחר הקמעונאי, כך גם בתחום הבריאות. הציבור צמא לקבל שירותים מתאימים לצרכים שלו ובמחירים טובים. תוסיפו לזה מגפה עולמית שמעודדת השקעות בתחום הרפואי, ותקבלו עשרות סטארטאפים בתחום אשר ינגישו בעתיד הלא רחוק את הרפואה אלינו הביתה
תום גפנר הוא שותף בחברת השקעות ואנליסט מניות
- 4.סמי 23/07/2021 18:42הגב לתגובה זוכדאי וצריך לפרט מה קרה בין השיא לשפל.דבר שלא הוסבר לצערי במאמר.מוזר
- 3.תום 23/07/2021 11:53הגב לתגובה זונמחקה לכם הפסקה שהחברה ירדה ב70% מאז פברואר 2021, חצי שנה. למה שלא תתנו הסבר על זה? אובייקטיבית ששוה ל...
- 2.הבריאות הדיגיטלית הולכת לבית שם ההשקעות (ל"ת)22/07/2021 22:53הגב לתגובה זו
- 1.רק שפעת ויש התקררות גלובאלית - הכל קנוניה (ל"ת)מומחה לקנוניות 22/07/2021 17:38הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
