מובטלי קורונה
צילום: Pixabay

כ-80 א' מקבלי משכורת חדשים באפריל; הנתון רחוק ב-150 א' ממרץ אשתקד

3.5 מ' ישראלים קיבלו שכר עם המשך פתיחת המשק לעומת 3.42 מ' במרץ. חגים ומועדים שחלו השנה באפריל הביאו לירידה בסך תשלום המשכורות. נתון מעודד הוא הירידה בשכר המומצע עקב חזרה של עובדים בשכר נמוך
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה משכורות

למעלה מ-77 אלף איש חזרו למעגל העבודה בחודש אפריל, כך עולה מנתוני מקבלי משכורות הנטו, שהיו גבוהים מבחודש מרץ, ואותם מפרסמת חברת מס"ב (מרכז סליקה בנקאי), המנהלת את המערכת הלאומית המרכזית להעברת תשלומים בישראל.

בחודש אפריל המשק נפתח לפעילות כמעט באופן מלא וללא הגבלות ועל כן העלייה בנתונים, שנמדדו בין התאריכים 20 באפריל 2021 עד 10 במאי. במספרים מדובר על 3.50 מיליון ישראלים מקבלי משכורת באפריל - עליה של 2.3% לעומת מרץ בו קיבלו שכר 3.42 מיליון ישראלים.עם זאת, המספר עדיין נמוך ביותר מ-150 אלף איש לעומת מרץ 2020, לפני תחילת משבר הקורונה והשפעותיו על המשק הישראלי. בזמנו הועברו תשלומי שכר ל-3.65 מיליון ישראלים, נתון גבוה ב-4.2% מכמות מקבלי השכר באפריל 2021.

כמו כן מפרסמת מס"ב כי בעוד מספר מקבלי השכר עלה, היקף תשלומי השכר המצרפי באפריל דווקא ירד לעומת מרץ, כשהסיבה היא למעשה שהשנה בחודש זה חלו ימי חול המועד פסח תשפ"א, ימין הזיכרון ויום העצמאות שבמהלכת התעסוקה בקרב משכורות שעתיות וחלקיות נמוכה יותר. כך, נרשמה ירידה של 3.25% לסך כולל של 24.84 מיליארד שקל, לעומת 25.68 מיליארד שקל במרץ, הפרש של 883 מיליון שקל. באפריל 2020 היקף תשלומי השכר עמד על 21.75 מיליארד שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן

בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים
איתי פת-יה |
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים.  עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין),  תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.