רן פוליאקין מנכל ננוקס
צילום: LUZ photography
דוחות

ננוקס עיצבנה את המשקיעים - והמניה צללה היום ב-19%. אלה הסיבות

החברה דיווחה עם פרסום דוחותיה הכספיים על עיכובים בקבלת החלקים המרכזיים למכשיר הדגל שלה וכי היא לא תעמוד ביעד שהציבה לספק 1,000 מכשירים עד הרבעון הראשון בשנה הבאה; בנוסף החברה שוב דיווחה על אפס הכנסות ועל הפסד
נתנאל אריאל | (11)

חברת ההדמיה הישראלית ננוקס שהונפקה רק באוגוסט האחרון בוול סטריט אמנם דיווחה לפני כחודש כי טכנולוגיית הרנטגן הדיגיטלית שלה, Nanox.ARC, קיבלה אישור ממנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) אך עבר רק חודש והנה בדוחותיה לרבעון הראשון של 2021 מדווחת החברה כי לא תעמוד ביעד שהציבה לעצמה למסירת 1,000 יחידות של טכנולוגיית הרנטגן שלה עד הרבעון הראשון של 2022, בעקבות עיכובים מול ספק צינור הקרמיקה שלה שמהווה מרכיב מרכזי במכשיר שלה וכי היא עובדת עם שני ספקים חלופיים. החברה אמנם עדיין אופטימית וסבורה שתעמוד ביעד של לספק 15 אלף יחידות עד שנת 2024, וכן כי תספק 1,000 יחידות עד סוף 2022 - אך בדרך היא עדיין תצטרך לקבל קודם כל את אישור ה-FDA.

אז הדיווח הזה של החברה הפיל היום את המניה, אך אם זה לא מספיק אז הצטרפו לכך גם דוחות החברה עצמם שלא היו משהו. החברה דיווחה על הפסד של 27 סנט למניה, בעוד האנליסטים ציפו להפסד של 25 סנט (ולעומת הפסד של 9 סנט למניה בתקופה המקבילה אשתקד). בנוסף, החברה סיימה את הרבעון ללא הכנסות כלל. 

ברור שהחברה מנסה לפתור את בעיית ההכנסות שלה, אך בשורה התחתונה, הדיווחים המתמשכים על אפס הכנסות, ההפסדים, וכעת גם העיכובים בייצור הם לא מה שהמשקיעים קיוו לשמוע מננוקס. החברה כמובן משדרת אופטימיות רבה ולפני חודש כשקיבלה את האישור הראשון היא ראתה בכך אבן דרך מרכזית בדרכה לקבל את האישור השני, והחשוב יותר, עבור המכשיר הרב-מקורות שלה שאותו היא מקווה למסחר ומנכ"ל החברה רן פוליאקין אמר עם פרסום הדוחות כי ננוקס "מתקדמת איתן" בהעברת הטכנולוגיה לחברת הבת הקוריאנית שלה כדי לייצר את שבב ה-MEM של סיליקון שהוא המפתח למכשירי הרנטגן שלה וכי היא בונה מפעל חדש. כאמור, ציון הדרך החשוב ביותר עבור ננוקס הוא קבלת אישור ה-FDA למכשיר הרב-מקורות שלה. המנכ"ל ציין כי החברה "נשארת על המסלול" בדרך להגשת הבקשה ל-FDA בשנת 2021. מאז הנפקתה באוגוסט אשתקד המניה הספיקה לזנק ב-300% וגם להתרסק ב-76%. הספק בהחלט מרשים לחברה בתקופה של פחות משנה, וזאת בין השאר על רקע המלצות אנליסטים שליליות חריפות מאד מסיטרון ולאחר מספר ימים מגוף המחקר Muddy Waters. האישור הראשוני מה-FDA הקפיץ את המניה שוב אך מאז היא הספיקה להתרסק שוב וכעת היא נסחרת בסביבות השער בו הונפקה.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יגאל 10/08/2021 16:49
    הגב לתגובה זו
    כל הביזנס מודל שהרבה יותר זול לייצר מכשיר שלהם ממכשיר קונבנציונאלי. אולי הרבה יותר יקר?
  • 8.
    מניית בלוף השער הריאלי שלה 1 דולר (ל"ת)
    משה 12/05/2021 12:06
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מקווה שזאת לא חברת עוקץ (ל"ת)
    אנונימי 12/05/2021 09:49
    הגב לתגובה זו
  • כנראה שכן (ל"ת)
    תרמית פירמידה 13/05/2021 15:00
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מקווה שזאת לא חברת עוקץ (ל"ת)
    אנונימי 12/05/2021 09:49
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    תרמית פירמידה 12/05/2021 09:48
    הגב לתגובה זו
    שומר נפשו ירחק
  • 4.
    אמיר 12/05/2021 09:06
    הגב לתגובה זו
    סיטרון - יש להם אינטרס... שורטיסטים. הם טענו שלחברה אין טכנולוגיה ומאז הם קיבלו FDA. יש להם טכנולוגיה משבשת
  • 3.
    הסוס ורוכבו 12/05/2021 01:59
    הגב לתגובה זו
    אינדיגו פתחה בזמנו מכונת הדפסה מהפכנית שעבדה עם דיו מיוחדת. אבל יום אחד המכונה עלתה באז אצל אחד הלקוחות, לך תדע למה. אז הטכנולוגיה היתה מצוינת וגם המכשיר, אבל השיווק נדפק. בסוף HP רכשה את החברה
  • 2.
    אין שום סיבה לירידות (ל"ת)
    arye 12/05/2021 01:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אף אחד לא ראה מכשיר עובד מעולם - הוזהרתם (ל"ת)
    שמוליק 12/05/2021 01:01
    הגב לתגובה זו
  • אל תפריע לבועה להתנפח (ל"ת)
    פריאיירים לא מתים 13/05/2021 15:01
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?