מוטי אלמליח, מנכ"ל טלרד נטוורקס
צילום: ורדי כהנא

טלרד: הזמנת שני פרויקטים ב-30 מיליון שקל

פרויקט אחד הוא מחברת הייטק והפרויקט השני מספק תקשורת. על פי הערכת החברה, שני הפרויקטים יסתיימו עד סוף הרבעון הראשון של 2022
נתנאל אריאל | (1)

חברת טלרד נטוורקס מדווחת כי חברת הבת בבעלות מלאה אואזיס טכנולוגיות תקשורת הפועלת בתחום תשתיות תקשורת וה-IT, קיבלה שתי הזמנות  לביצוע פרויקטים בהיקף של כ-30 מיליון שקל.

ההזמנה הראשונה בהיקף של 20 מיליון שקל היא מחברת היי-טק גלובלית לביצוע עבודות הקמת מארג תקשורת במהירות אולטרה גבוהה לטובת קישוריות בין יחידות עיבוד ייעודיות. השירותים שיסופקו על ידי אואזיס במסגרת הזמנה זו יכללו אפיון צרכי הלקוח, הקמה ורכש ציוד רלוונטי. החברה מעריכה כי מרבית העבודות בפרויקט יסתיימו במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2021 ויתרת העבודה במהלך הרבעון הראשון של שנת 2022. 

ההזמנה השניה על סך 10 מיליון שקל היא מספק תקשורת בישראל לביצוע עבודות הקמת מערכת לאספקת שירותי אינטרנט. השירותים שיסופקו על ידי אואזיס במסגרת הזמנה זו כוללים אפיון צרכי הלקוח, תכנון, רכש ציוד, התקנתו ומתן שירותי תחזוקה לתקופה של שנה. החברה מעריכה כי העבודות בפרויקט יסתיימו במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2021. 

מהפך בתוצאות בעקבות הקורונה

בחודש שעבר, בתוצאותיה לרבעון הרביעי של 2020, דיווחה טלרד על על גידול של 24% בהכנסות הרבעון ל-52.3 מיליון דולר, לעומת כ-42 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי ברבעון עלה ל-4.4 מיליון דולר. בשורה התחתונה הרוויחה החברה ברבעון 1.8 מיליון דולר. 

 

בסוף ינואר דיווח החברה על עבודות בהיקף 90 מיליון שקל בקריית התקשוב בנגב.

מאז הונפקה ב-2017 ועד מרץ 2020 איבדה מניית החברה 90% מערכה (הרבה לפני ולא בגלל הקורונה) אך מאד היא רושמת זינוק של כ-830%.

לקריאה נוספת:

> ראיון עם מנכ"ל טלרד: "הרבעון השלישי הוביל את טלרד למקום אליו ביקשנו להגיע מבחינת התכנית העסקית שלנו"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מצלמות פלוס 08/04/2021 10:44
    הגב לתגובה זו
    תותחים.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?