מציון תצא בשורת השבבים; או איך ההייטק מציל אותנו שוב...
ענקיות הטק מעמיקות את תחום המחקר והפיתוח של המוליכים למחצה בישראל, כשההייטק צפוי למשוך אותנו מחוץ לבוץ הקורונה. ובמה דומה המחסור בכוח האדם בישראל למחסור העולמי בשבבים?
על רקע המחסור העולמי בתעשיית המוליכים השבבים, ענקיות התחום מעמיקות את חטיבות הפיתוח והמחקר בתחום בישראל. לאחרונה פורסם כי גוגל ופייסבוק יעמיקו וירחיבו את חטיבת פיתוח שבבים בישראל, אחרי שמרבית השחקניות הגדולות בעולם, בהן אינטל (INTC), מיקרוסופט (MSFT), אמזון (AMZN), אנבידיה (NVDA) ואפילו אפל (AAPL) כולן מפתחות שבבים פה בארץ למגוון שירותים שהן מעניקות. במקביל, ענקיות הטק מרחיבות כאן את פעילות המו"פ.
הבשורות הטובות הן שצפוי בום של פיתוח, כשחברות הטכנולוגיה רק הולכות ומעמיקות את נוכחותן בארץ הקודש. בשורה טובה נוספת היא לעובדים, מאחר והחברות מחפשות כוח אדם איכותי ומוכנות לשלם עבור השירותים שלהם לא מעט. מה זה לא מעט? השכר בתחום הפיתוח בשבבים נע בין 25 אלף שקל למתחילים ועד 60-70 אלף שקל למשרות פיתוח עם ניסיון משמעותי. במילים אחרות, ייווצר כאן ביקוש לאלפי משרות בשכר ממוצע של כ-30-40 אלף שקל. הגידול בפעילות הזו מעיד על היתרונות של ההייטק הישראלי ועל התפיסה שלנו בעיני מעצמות הטק - רוצים אותנו, מעריכים אותנו ומוכנים לשלם על זה.
השכר של עובדי ההייטק בארץ היה עד לפני כמה שנים טובות נמוך מזה של עובדים בארה"ב. זה השתנה - בגלל השחיקה בדולר (התחזקות השקל) העובד הישראלי כבר עולה לא פחות מהמקביל האמריקאי והוא יקר יותר מעובד בהודו ובסין. ובכל זאת - ענקיות הטק מקימות ומרחיבות כאן את מרכזי הפיתוח. הסיבה היא היכולת של העובד הישראלי, ומבחן התוצאה. חלק חשוב מהפיתוח העולמי בתעשיית השבבים מגיע מישראל. יש לנו שם מאוד טוב ביכולת הפיתוח בתחום ויש לנו הוכחות - אינטל חייבת למרכז המו"פ המקומי את הפיתוחים המרכזיים שלה בשנים האחרונות. גם לחלק מהמוצרים המרתקים של אפל יש "מוח ישראלי".
מלחמה על עובדים קיימים
הביקוש הגדול הצפוי לעובדים מנוסים בתחום אומנם נפגש עם היצע שהולך וגדל - כמות עובדי ההייטק הולכת וגדלה במקביל לגידול במקצועות הטכנולוגיה, ועדיין - צפוי ביקוש כזה שיביא למלחמה על "טאלנטים". זה טוב לעובדים, זה טוב למשק.
- ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגידול בעובדים בתחום תורם למעגלים נוספים שמספקים שירותים להייטק, כך שהתרומה האפקטיבית למשק גדולה עוד יותר. הזיקה של השוק הישראלי לטכנולוגיה וההישענות על ההייטק כמנוע הצמיחה של המשק, מתבררים כמשתלמים בתקופת משבר הקורונה ולאחריו. הטכנולוגיה צוברת תאוצה ומרימה את הפעילות בתחום - גם בארץ. נראה שמשבר הקורונה כולו, הולך לחזק מאוד חוד החנית של הכלכלה הישראלית, את הקטר שיוציא את ישראל כולה מבוץ הקורונה.
הקטר הטכנולוגי שועט גם בוול סטריט ובעיקר בנאסד"ק - המרכזת את מניות הטכנולוגיה. 30 חברות ישראליות צפויות להנפיק בשווי מצרפי של למעלה מ-100 מיליארד דולר במהלך השנה כשהישראליות בוול סטריט עושות חיל ושוות בחישוב מצרפי קרוב ל-200 מיליארד דולר וביניהן חברות מובילות כמו צ'קפוינט (CHKP), סייברארק (CYBR), וויקס (WIX), למונייד (LMND), פייבר (FVRR), אלביט מערכות (ESLT) ועוד.
- 9.תעשיית השובבים 15/04/2021 22:54הגב לתגובה זוכנל לגבי בזן כשיש ידיעה או חשש לגבי הנפט היא יורדת וכשיש ידיעה טובה היא גם יורדת טאואר צריכה להגיע ל 14000 ובזן 110
- 8.דגן 05/04/2021 10:45הגב לתגובה זו.
- 7.הנסיך חמסה ומלכה נור 05/04/2021 06:37הגב לתגובה זווחמאס שבבים ירש
- 6.רפי 05/04/2021 05:10הגב לתגובה זובסוף ציינתם מס' חברות שעשו בשנה האחרונה הנפקות (למונייד, פייבר וכו'), מדוע לא רשמתם את התשואה שלהם?(לא מההנפקה שרק המוסדיים משתתפים בה, אלא מנמסחר לסוחר "רגיל"?)
- 5.עמיקם 04/04/2021 23:27הגב לתגובה זולמה הם מחרבנים במכנסיים מרוב פחד על המהנדסים שלהם חחחח!! עוד שניה באים גוגל/אמזון/פייסבוק למהנדסי חומרה של אינטל עם הצעה למשכורת משולשת ומנקים לה את כל המשרד ממהנדסים!!!! חחחח!!!!11
- 4.דין חב"ד עולמי נשורת ? 70 שנה שבתה ארצו קדוש (ל"ת)ישות מפוררת 04/04/2021 22:44הגב לתגובה זו
- 3.משטר לבן מושחת ארור ימחה מן השמיים (ל"ת)ישות מפוררת 04/04/2021 22:43הגב לתגובה זו
- 2.ישות מפוררת 04/04/2021 22:42הגב לתגובה זוומן השמיים
- 1.מיעוט לבן שליט ערב רב מרקש ? וערבים כחול אש על שפת הים (ל"ת)ישות מפוררת 04/04/2021 22:42הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
