מארק צוקרברג פייסבוק
צילום: פייסבוק

האיום הגדול באמת על גוגל ופייסבוק והאם הממשלות ברחבי העולם ערוכות למלחמה בענקיות הטכנולוגיה?

 אוסטרליה העבירה את חוק "גוגל ופייסבוק" לאחר קרב מתוקשר שבו פייסבוק חסמה שירותי חדשות במדינה, שירותי חירום ותכנים פוליטיים. החוק קובע שענקיות הטק יצטרכו לשלם על תוכן חדשותי
ארז ליבנה | (7)

ענקיות הטכנולוגיה הפכו מעצמות על. עד כדי כך הן חזקות וגדולות שממשלות פשוט לא רוצות להתעסק איתן. מי ירצה להתעסק עם גופים שיכולים מחר בבוקר לקבוע את עתידך הפוליטי, מי רוצה להתעסק עם גופים ששולטים בתודעה? ככל שהנושא החשוב הזה נדחה, כך הלכו והתחזקו הגורילות האלו וכך הסיכוי להילחם בהן הלך וירד. אבל, האמת היא שהממשלות חייבות להגביל את כוחן של גוגל ופייסבוק. השליטה על התקשורת, על צריכת המידע, על השיח הציבורי, על "האמת" לא יכולה להיות בידי שתי חברות. זה מסוכן כלכלית וזה מסוכן לאנושות. 

זווית נוספת של הדורסנות והכוחניות של הענקיות האלו היא מול אתרי החדשות. גוגל ופייסבוק לוקחות תכנים מכל אתרי החדשות ומציגות אותו בגוגל ניוז וזאת ללא תשלום וזאת בשעה שהן במקביל מושכות מפרסמים להשתמש במשאבים שלהם (פרסום בגוגל אדסנס ובפייסבוק). בעשור האחרון האתרים נאלצו להפחית את מחיר הפרסום וחוו ירידה דרמטית בהיקף הפרסום. בארץ למשל - הרוב הגדול של הפרסום הדיגיטלי הוא דרך גוגל ופייסבוק. מדובר על נזק של מאות מיליונים לעיתונות.  

אז בכל העולם יש נפגעים ובמקרים רבים מנסים להילחם במונופולים האלו, אבל כאמור זה לא פשוט. הפוליטיקאים די חוששים מהתעסקות עם הגופים האלו. עם זאת, משהו זז בעולם. זה התחיל בהבנה שאי אפשר להקל על המיסוי של הגופים האלו. לא מספיק שהם גוזלים את ההכנסות של גופים ואתרים מקומיים, הם גם יזכו להטבות מס? אז זה מתחיל לאט לאט להשתנות בעולם, ובמקביל גופי התקשורת מתאגדים למאבק מול גוגל ופייסבוק. באוסטרליה זה הצליח. 

המשמעות היא שבקרוב תראו את זה במדינות נוספות בעולם. זה יילך וייגבר ולפוליטקאים לא תהיה ברירה אלא להילחם בענקיות הטכנולוגיה. זה לא יהיה מהיר, אבל אוסטרליה סימנה את הדרך - ענקיות הטכנולוגיה הולכות להיחלש. העולם לא יכול לסבול את הכוח הרב והמוגזם שלהן. האמת שזה האיום הגדול על הפעילות שלהן - החזרת משאבים שנלקחו מהציבור (כמו תכנים בחינם) ותשלום על משאבים אלו, יקטינו את הרווח והרווחיות של הענקיות. לא תהיה להם ברירה, כדי לחיות לצד המדינות ולצד גופי התקשורת, הם צרייכם לתת נתח מהרווחים. ועדיין - מדובר על גופים רווחים וצומחים. גופים שגם אם ייפגעו, זו לא יהיה מכה חזקה מדי.  אתם תמשיכו לראות את החברות האלו צומחות ומרוויחות. אולי קצב הצמיחה יירד. אבל המגמה ברורה - העולם שלנו הופך ליותר ויותר דיגיטלי. 

הפרלמנט האוסטרלי העביר את חוק "גוגל (GOOG) ופייסבוק (FB)" שמחייב את ענקיות האינטרנט להגיע להסכמי תשלומים מול מוציאים לאור של חדשות בעבור שימוש בתוכן שלהן. החוק, שהעלה את חמתן וחששן של ענקיות הטק, ריכז את עיני הרגולטורים בעולם ותעשיית החדשות העולמית, בעיקר כדי לראות מה יעשו גוגל ופייסבוק.

 

החוק קובע כי אם ענקיות הטק והמוציאים לאור לא יגיעו להסכם ביניהם בעבור התוכן המשולם, מגשר מוסמך מטעם הממשלה האוסטרלית יקבע את הסכום. "החוק החדש יבטיח שמוציאים לאור יזכו להחזר הוגן עבור התוכן שלהן ויסייע לאינטרס הציבורי לשמר עיתונות חופשית באוסטרליה", מסרו שר התקשורת האוסטרלי, פול פלטשר ושר האוצר ג'וש פרידנברג בהודעה משותפת.

 

"אנחנו מרוצים לראות התקדמות גם על ידי גוגל ולאחרונה גם על ידי פייסבוק בהגעה להסכמים מסחריים עם הוצאות לאור עיתונאיות אוסטרליות", הוסיפו.

פייסבוק היא המפסידה הגדולה מכל הפרשה

כזכור, החוק החדש פגע בגוגל ופייסבוק במקום מאוד כואב. גוגל בהתחלה הודיעה כי היא שוקלת לסגור את הגישה לשירותיה באוסטרליה, כשהפלטפורמה שולטת על 95% מתעבורת הרשת במדינה בעלת ה-25 מיליון תושבים. אבל גוגל חזרה בה מהר מאוד מהאיום והגיעה להסכמים עם 2 מוציאים לאור גדולים, בהם ניוזקורפ של רופרט מרדוק.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

מי שיצאה המפסידה הגדולה מכל הפרשה היא פייסבוק. בשבוע שעבר, כצעד המודיע כי "כלו כל הקיצין" הרשת החברתית הגדולה בעולם חסמה גישה לכל אתרי החדשות, כולל גישה לדפים של שירותים ממשלתיים ופוליטיקאים. הצעד זכה לקיטונות של ביקורת ברחבי העולם, שהוביל את פייסבוק לחזור בה מהר מאוד מהמהלך – שפגע בשמה הטוב של החברה; כמו לא מעט פרשות אחרות שבהן היא מעורבת לאחרונה.

 

בין היתר, מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג נלחם במלחמה מאוד מתוקשרת מול אפל של טים קוק, לאחר שהאחרונה שינתה את אפשרויות המעקב שהיא מעניקה לפייסבוק והעבירה את הכוח למשתמשים. פייסבוק, שהמודל העסקי שלה בנוי על מיקרו-טרגוט – כלומר מעקב מסיבי ושיטתי אחר המשתמשים – כדי להתאים להם פרסומות מתאימות, ראתה בזה, בצדק, כמכה מתחת לחגורה. משם מגיע הכסף הגדול של FB ומשתמשי אפל הם חלק לא מבוטל ממשתמשים אלה והם, פשוטו כמשמעו, יכולים לחסום את הגישה של FB למידע שלהם.

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שחף 26/02/2021 22:19
    הגב לתגובה זו
    החברות האלה כבר בולעות ארצות, הם מדינה קטנה גלובלית ללא שטח, שמפוזר בכל העולם, והשליטה שלהם רק מתעצמת, תמיד כדאי לעצור חברות שהן עוד קטנות יחסית ונשלטות. עוד 10 שני הם יבלעו את ארה"ב ואירופה, סין תהיה כפופה לחברות אחרות. מסוכן ביותר
  • 5.
    סמי 26/02/2021 17:17
    הגב לתגובה זו
    אתר זה ודומים לו הם שופר של בעלי ההון שמשלמים המון כסף על פרסומות
  • שחף 26/02/2021 22:17
    הגב לתגובה זו
    לביזפורטל יש מתחרות, יש שוק אלטרנטיבי, לפייסבוק עם היקף התעבורה והמנויים, אין מתחרים, הם בלעדיים.
  • 4.
    מי יתן 26/02/2021 07:36
    הגב לתגובה זו
    ותיעלם מהעולם
  • 3.
    רק מזומן 26/02/2021 00:29
    הגב לתגובה זו
    גונבים מידע מפרסמים מידע ללא רשות חומסים כל פרטיות.הציבור המטומטם ממשיך ןתת להם מידע ותמונות חינם
  • 2.
    זו הסדרה חוקית ולא יקרה שלהן כמונופולים שמביאים טר 25/02/2021 13:00
    הגב לתגובה זו
    זו הסדרה חוקית ולא יקרה שלהן כמונופולים שמביאים טראפיק לאתרים( בלעדיהם לאתרי חדשות אין טראפיק)
  • 1.
    אין שום סיבה לקיום החברות במתכונת נוכחית. (ל"ת)
    GOOGL 25/02/2021 12:56
    הגב לתגובה זו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אמיר פנוש, מנכ"ל סיוה. קרדיט: נתי לויאמיר פנוש, מנכ"ל סיוה. קרדיט: נתי לוי
דוחות

סיוה עקפה את התחזיות - הרווח למניה 0.11 דולר והכנסות של 28.4 מיליון דולר

הכנסות סיוה עלו ב-11% לעומת הרבעון הקודם וב-4% מול אשתקד; הרווח התפעולי Non-GAAP זינק לפי שלושה ל-3.1 מיליון דולר, הודות לצמיחה ברישוי מעבדי AI ולעלייה בתמלוגים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה סיוה אמיר פנוש

סיוה Ceva Inc. -2.17%   מסכמת את הרבעון השלישי עם גידול דו-ספרתי בהכנסות וברווחים לעומת הרבעון השני, ומומנטום חזק בתחום הרישוי למעבדי AI. ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-28.4 מיליון דולר - מעט מעל תחזית האנליסטים שעמדה על 28.04 מיליון דולר - עלייה של 11% לעומת הרבעון הקודם ושל 4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. הרווח למניה על בסיס Non-GAAP עמד על 0.11 דולר, לעומת צפי של 0.10 דולר. מניית סיוה מגיבה בחיוב לתוצאות עם עליה של 7%, אך מתחילת השנה היא מציגה ירידה של כ-17% ובחודש האחרון ירדה 6% והיא נסחרת בשווי של כ-624 מיליון דולר.

החברה, שמספקת טכנולוגיות קישוריות, חישה ובינה מלאכותית למכשירי קצה חכמים, פועלת במודל של מכירת קניין רוחני (IP) ליצרניות שבבים ומכשירים. סיוה מפתחת ומעניקה רישוי לטכנולוגיות עיבוד ותקשורת אלחוטית מסוג Wi-Fi, Bluetooth, UWB ודור חמישי (5G), לצד מעבדי בינה מלאכותית ופתרונות חישה חכמה המשולבים במוצרים של יצרניות טכנולוגיה ורכב ברחבי העולם.

ההכנסות מהסכמי רישוי גדלו ל-16 מיליון דולר, לעומת 15.6 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2024. ההכנסות מתמלוגים עלו ל-12.4 מיליון דולר לעומת 11.6 מיליון דולר ברבעון המקביל. שיעור הרווח הגולמי על בסיס Non-GAAP עמד על 89%, בהשוואה ל-87% אשתקד.

הרווח התפעולי Non-GAAP ברבעון עלה לכ-3.1 מיליון דולר - גידול של פי שלושה לעומת הרבעון הקודם ושל כ-49% ביחס לרבעון המקביל - בעיקר בזכות הצמיחה בהכנסות והשיפור ביעילות התפעולית. הרווח הנקי Non-GAAP הסתכם ב-2.7 מיליון דולר, בהשוואה ל-3.4 מיליון דולר אשתקד. על בסיס GAAP, החברה רשמה הפסד נקי של 2.5 מיליון דולר (10 סנט למניה), לעומת הפסד של 1.3 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2024.

רישוי למעבדי AI תרם כשליש מהכנסות הרישוי ברבעונים השני והשלישי של השנה, מהלך שמסמן אבן דרך משמעותית לעסקי ה-AI של סיוה. במהלך הרבעון חתמה החברה על 12 הסכמי רישוי IP חדשים, ובהם הסכם אסטרטגי עם ענקית השבבים Microchip Technology, שתטמיע את מעבדי ה-AI ממשפחת NeuPro NPU בקו המוצרים שלה. בנוסף, נחתמו הסכמי AI חדשים ממשפחת ה-DSP, המרחיבים את נוכחות סיוה בתחומי הצרכן והרכב, בהמשך לארבעה הסכמים שנחתמו ברבעון הקודם.