בנטרול הקורונה, תקציב המדינה בחודש ינואר קטן ב-1%
למרות שכבר קרוב לשנתיים אין תקציב ואחרי הבלאגן והפחד שהחוסר בתקציב יגרום לגירעון הממשלתי לתפוח בלי הכרה – נראה שבסך הכול משרד האוצר מחזיק את הרסן של תקציב המדינה; הכול ביחס כמובן לתקופה בה אנחנו חיים. נכון לחודש שעבר, הגירעון הממשלתי עמד על 166.4 שקל, או 12.1% מהתוצר.
בכל מקרה, כאשר אין תקציב מדינה מסודר, אז הממשלה מסתמכת על התקציב האחרון שאושר, כשבכל חודש מותר לה להוציא 1 חלקי 12 מהתקציב הקודם שאושר. במסגרת התקציב ההמשכי מסגרת ההוצאה שנתית של הממשלה הוא בהיקף של כ-420 מיליארד שקל, כשכל חודש יש מכסה חודשית בהיקף של כ-35 מיליארד שקל.
עם זאת, בשל המגפה מסגרת ישנה הוצאה תקציבית בהיקף של כ-68.3 מיליארד שקל לשנת 2021, כשסך ההוצאה המצטברת בהתייחס להוצאות הנכללות במסגרת זו עומדת על כ-7.2 מיליארד שקל במזומן.
עוד עולה כי ההוצאות במשרדים האזרחיים הסתכמו בהיקף של כ-25.2 מיליארד שקל, גידול של כ-34.6%, כשבנטרול הוצאות התוכנית הכלכלית קיטון של כ-3.3%. ההוצאה המצטברת במערכת הביטחון בהיקף של כ-5.2 מיליארד שקל, גידול של כ-5.5% ובנטרול הוצאות התוכנית הכלכלית גידול של כ-4.6%.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בענייני החוב של המדינה, סך הוצאות החוב בחודש ינואר הסתכמו בהיקף של 4.2 מיליארד שקל, מזה תשלומי ריבית על החוב הממשלתי 4.1 מיליארד שקל, ופירעון קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי 0.1 מיליארד שקל.
בנושא ביצוע התוכנית הכלכלית להתמודדות עם המגפה, לצורך התמודדות הממשלה עם המשבר מבחינה בריאותית וכלכלית גובשה התוכנית הכלכלית לסיוע למשק, בהיקף של כ-208 מיליארד שקל לשנים 2020 ו-2021, מתוכם כ-137 מיליארד שקל סיוע תקציבי לתקופה האמורה.
מהנתונים עולה סיוע באמצעות אשראי ותזרים, סיוע בהיקף של כ-57 מיליארד שקל הניתן כסיוע תזרימי ובעיקר כאשראי הניתן באמצעות הלוואות בערבות המדינה. התכנון כולל בנוסף פעילות של רשות החדשנות באמצעות עידוד השקעות גופים מוסדיים, החזר מקדמות על ידי רשות המיסים ועוד. מזה כ-31.2 מיליארד שקל נותרו כמסגרת להוצאה בשנת 2021 ובשנים הבאות.
- האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
- אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
המוסד לביטוח לאומי קיבל סכום בהיקף של כ-12 מיליארד שקל לתשלום לעובדים בחל"ת מתקציב המוסד לביטוח לאומי. מזה כ-1.4 מיליארד שקל מסגרת להוצאה בשנת 2021. בנושא סיוע באמצעות תוכניות מתקציב הכנסות המדינה, היקף של כ-2 מיליארד שקל בגין הטבה מוגדלת בהכרת פחת מואץ על ידי רשות המיסים.
סך ההכנסות בחודש ינואר הסתכמו בכ-34.5 מיליארד שקל, גידול נומינלי של כ-2.7% לעומת ההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד. סך גביית המסים בחודש ינואר הסתכמה בכ-34 מיליארד שקל, גידול נומינלי של כ-2.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הכנסות ממסים ישירים בסך של כ-19.6 מיליארד שקל, גידול נומינלי של כ-7.6% לעומת ינואר אשתקד. ההכנסות ממסים עקיפים בסך של כ-13.7 מיליארד שקל, קיטון נומינלי של כ-3.6% לעומת ינואר אשתקד.
- 1.הקבינט הבטחוני 09/02/2021 11:04הגב לתגובה זואתם חייבים לדווח על התרגילים של משרד הבטחון, שרוכש מטוסי F-35 וספינות מתיסנקרופ באמצעות הלוואות בנקאיות שהוא מסרב להחזיר מתקציבו ומגלגל על המדינה. תרגיל לא חוקי שהממשלה מאשרת בצייתנות כלבית (כי "בטחון") ושאת מחירו כולנו נשלם מכיסנו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
