הקטר הטכנולוגי לא יעצור: המניות בתחום סיפקו תשואה עודפת, זה צפוי להימשך
שנה שהיא עשור - שנת 2020 מאחורינו ואחרי אינספור סיכומים שנכתבו, המשפט המדויק ביותר שקראתי הוא ש-2020 הייתה "עשור שלם של השקעות בתוך שנה קלנדרית אחת". הייתם חלק משוק ההון בשנת 2020? אתם יכולים לספור אותה כעשור ברזומה שלכם.
מה לא היה לנו בשנה האחרונה? משבר בריאותי עולמי, קריסה של שוק המניות בתוך כמה שבועות, הזרמת נזילות חסרת תקדים מצד הבנקים המרכזיים, כניסה מסיבית של משקיעים פרטיים לשוק, ובסוף, גם ריבאונד היסטורי בעוצמתו בשווקים, עד לשבירת שיאים כמעט בכל מדד אפשרי. אה, וכמובן, גם טסלה אחת, שעלתה פי 10 מהשפל של מרץ, מתקרבת לשווי של טריליון דולר והפכה איש אחד לאדם העשיר בעולם.
מה אפשר ללמוד מהשנה הזאת? מבחינתי, השיעור הגדול ביותר הוא על חוכמתו ועוצמתו של אותו גורם מוכר – "השוק", "Mr. Market", "היד הנעלמה", או כל שם אחר שתבחרו. כשכל העולם גירד את הראש וניסה להבין מה המשמעויות של התפרצות מגיפה עולמית, סגרים מוחלטים וריסוק הכלכלה, הגופים המוסדיים הגדולים והמתוחכמים עשו הערכת מצב והבינו די מהר מה ה-End Game של הסיפור הזה. הם הבינו שעם תמריץ כלכלי כל כך גדול ותמיכה ממשלתית כל כך מסיבית, חברות התרופות ימצאו דרך לפתח חיסון. הם גם הבינו שאחרי התוצאות הכלכליות ההרסניות של הסגר הראשון, ממשלות יעשו הכל כדי להימנע מסגרים נוספים. הם גם הבינו שעם כל כך הרבה כסף ש"שוחה" במערכת, השווקים ימצאו את הדרך חזרה למעלה.
העולם הטכנולוגי של סוף 2020 שונה לגמרי מהעולם הטכנולוגי של תחילתה
המשקיעים המוסדיים המתוחכמים גם הבינו משהו נוסף וחשוב במיוחד. הם קיבלו פידבקים מסקרי הוצאות IT של תאגידים, ממקורות שלהם בחברות הטכנולוגיה הגדולות ומרצפת הייצור במפעלי השבבים הגדולים. כל הפידבקים האלו לימדו על תובנה דרמטית - התפרצות המגיפה גרמה לכך שתוך כמה חודשים, העולם רשם קפיצה טכנולוגית שמתרחשת בדרך כלל בכמה שנים.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה אולי נשמע כמו משפט שקשה למדוד, אבל יש גופים שזה בדיוק התפקיד שלהם. כך לדוגמה, חברת המחקר מקינזי ביצעה סקר מנהלים באוקטובר וגילתה שתוך מספר חודשים, תאגידים האיצו את תהליכי הדיגיטציה באינטראקציות עם לקוחות וספקים, בקצב שנעשה קודם ב-3-4 שנים. אם מסתכלים על נתח המוצרים שהם כרגע דיגיטליים, או Digitally Enabled, בתוך כמה חודשים נרשמה האצה שאמורה להתרחש בכ-7 שנים. תאגידים בכל העולם הבינו שאם לא יבצעו התאמות מהירות במיוחד, הם יישארו מאחור ויתקשו מאוד להתאושש.
אי אפשר להמעיט בחשיבות של המגמה הזאת עבור חברות טכנולוגיה רבות בעולם. חברות טכנולוגיה פורצות דרך רגילות לכך שחלק גדול מתהליך החדירה שלהן מוקדש ל"חינוך שוק", כלומר לכך שהן צריכות להוכיח ללקוחות את הצורך במוצר/שירותים שלהן. אפשר לדמיין שיחה של איש מכירות של חברת Zoom עם לקוח פוטנציאלי בסוף שנת 2019, שבו הוא מנסה להסביר ללקוח שכל תאגיד חייב פלטפורמה יעילה לקיום שיחות ווידאו. לא בטוח שאותו לקוח השתכנע. כיום, אפשר להניח שנציגי המכירות של Zoom מדלגים על החלק הזה...
הדוגמה של פלטפורמות וידאו ארגוניות היא כמובן הקלה ביותר, אבל כמוה, יש עוד המון תחומים שראו האצה יוצאת דופן באימוץ מצד לקוחות – תחום שיתוף הפעולה הפנים-ארגוני (בו פעילות חברות כמו Asana, Smartsheet, Monday.com הישראלית ועוד), תחום כלי העיבוד והניתוח של מידע בענן (החברה הבולטת היא כמובן Snowflake), הגנה על נתונים בענן וגישה מרחוק למידע (Cloudflare, Okta,Zscaler ועוד), תחום העבודה עם פרילנסרים (עם חברות כמו פייבר הישראלית, Upwork ועוד), רפואה מרחוק, למידה מרחוק ועוד ועוד ועוד.
- העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
כל התעשיות האלו ראו האצה יוצאת דופן בקצב האימוץ מצד לקוחות. השאלה הגדולה היא כמובן – מה יקרה ביום שאחרי?
חברות הטכנולוגיה במצב של Win-Win
אחרי אופוריית החיסונים של השבועות האחרונים, היום זה כבר די ברור שהעולם לא יחזור כל כך מהר למצבו פרה-הקורונה. כידוע היטב, קצב ההתחסנות בישראל לא מייצג את מה שקורה בעולם, ובנוסף, למרות ההערכה הרווחת שהחיסונים אפקטיביים כנגד המוטציות השונות, ייתכן שיהיה צורך בחיסון השלמה (Booster), שיהפוך את הסיטואציה לעוד יותר מורכבת ברמה הלוגיסטית. בנוסף, אין באופק פתרון לנושא חיסון של ילדים, כך שמדינות מרובות ילדים (וישראל ביניהן) יהיו בבעיה גם ביום שאחרי.
הנקודה החשובה להבין היא שמבחינת חברות הטכנולוגיה יש כמעט אדישות (ברמה העסקית כמובן) בנוגע לקצב היציאה מהמשבר הכלכלי-בריאותי. חברות טכנולוגיות רבות השכילו לאורך השנים לבנות לעצמן מנועי צמיחה חזקים, דרך פיתוחים פנימיים וגם דרך רכישות, כך שכיום, הן חסינות כמעט לגמרי למשברים כלכליים. בעבר, סקטור הטכנולוגיה נחשב לסקטור מחזורי, התלוי מאוד בצמיחה הכלכלית העולמית. כיום, ברור שהוא לא פחות דפנסיבי מסקטורים כמו תשתיות ושירותי תקשורת.
כמכלול, סקטור הטכנולוגיה ייצר צמיחה חיובית של כ-5% בהכנסות וברווח ב-2020, לעומת ירידה של כ-2% בהכנסות ושל כ-12% ברווח של החברות במדד ה-S&P500. אם מסתכלים על חברות הטכנולוגיה הגדולות – FANGMAN (פייסבוק, אפל, נבידיה, גוגל, מייקרסופט, אמזון, נטפליקס) – להוציא גוגל (שצפויה לצמוח בקצב חד ספרתי), כולן צפויות לייצר בשנת 2020 צמיחה דו ספרתית גבוהה בהכנסות וברווחים. אם מסתכלים על החברות הבינוניות והקטנות, הרבה מהן רשמו האצה משמעותית בקצב הצמיחה בשנה האחרונה. די מדהים לשנה עם משבר עולמי וכלכלי חסר תקדים.
בהסתמך על ניסיון העבר, קשה לראות מה יעצור את קטר הצמיחה של חברות הטכנולוגיה. הן הוכיחו שהן יודעות לייצר צמיחה גבוהה בתנאים כלכליים "רגילים" וב-2020 הן הוכיחו שגם בשנה סוערת ויוצאת דופן, הן ימצאו את הדרך לייצר ערך רב לבעלי המניות שלהן.
העננה הרגולטורית
חלק מרכזי ב-Bear Case על חברות הטכנולוגיה הוא שממשל ביידן צפוי להדק את הרגולציה עליהן, ואולי גם להוביל מהלכים דרמטיים, כמו פיצול פייסבוק ואינסטגרם, קנסות Antitrust ענקיים על גוגל ואמזון וכו'.
נושא זה ראוי לדיון מעמיק בפני עצמו. בקצרה אגיד שאני חושב שזה יהיה מאוד לא "אמריקאי", כלומר – לא קפיטליסטי, להילחם בחברות הטכנולוגיה, שהן מעסיקות ומשלמות מיסים ענקיות. בנוסף, חברות אלו לא צפויות לשבת בחיבוק ידיים ולקבל גזרות בהכנעה. גם אפשר להגיד בעדינות, שיש להן קייס לא רע בכלל. למשל, כשפייסבוק רכשה את אינסטגרם ב-2012, היא העסיקה 13 (!) עובדים והייתה מאוד מאוד רחוקה ממה שהיא היום. מי שמבקר את המונופול של גוגל בשוק החיפוש, כנראה שכח את עשרות מיליארדי הדולרים שהיא השקיעה במוצר לאורך השנים ואת זה שהיא ניצחה את היריבות שלה, שעשו הכל כדי להיות אלו שזוכות במירוץ. בפעם האחרונה שממשלת ארה"ב התנגשה חזיתית בחברת טכנולוגיה, זה היה בשנות ה-90, כשהיה ניסתה לתקוף את הדומיננטיות של מיקרוסופט בשוק מערכות ההפעלה. המשפט נגד מיקרוסופט הסתיים בקול ענות חלושה וללא צעדים דרמטיים. כיום, 13 שנה אחרי פתיחת המשפט, מי החברה ששולטת בשוק מערכות ההפעלה ל-Desktops? ניחשתם נכון, עם כ-90%.
חברות הטכנולוגיה רשמו תשואת יתר מדהימה בשנים האחרונות, כשמדד הנאסדק עלה בכ-380% בעשור האחרון, כמעט 200% יותר ממדד ה-S&P500. במבט קדימה, להערכתנו, קשה לראות מה יעצור את הקטר הטכנולוגי ולכן, חברות הטכנולוגיה צריכות להיות חלק מרכזי בכל תיק השקעות, בזכות השילוב יוצא הדופן של צמיחה, איכות ויכולת עמידה בזעזועים.
הכותב הוא אנליסט במור בית השקעות
- 9.מי יודע 31/01/2021 18:21הגב לתגובה זואמרו כל שוק הדירות יתמוטט אנשים ימכרו בהפסד ,שכחתם ? זה היה לפני עשור ומה קרה עם שוק הדיור מאז......רק עלה ועולה ועולה ועדיין עולה אז זה שוק של ביקוש והיצע.
- 8.אידיוט 31/01/2021 16:52הגב לתגובה זוהנבואה ניתנה לטפשים. אף אחד לא יודע מה יקרה בעתיד הקרוב.
- 7.תיקון עמוק 31/01/2021 13:04הגב לתגובה זובינתיים הנאסדק עם תשואה שלילית ועוד לא התחיל לתקן
- 6.המפולת תרסק גם את החברות הטובות ביותר.הייתי בסרט הזה .. (ל"ת)חיים 31/01/2021 11:42הגב לתגובה זו
- 5.ח 31/01/2021 11:39הגב לתגובה זולברוח!!!
- 4.מוטי 31/01/2021 11:25הגב לתגובה זואנליסט זה טוב מחקרים זה טוב טכנולוגיה זה נהדראבל תיכף כוחות השוק יעבירו את המחקרים הטכנולוגיה והאנליסטים למקום שכוחות השוק יודעים הכי טוב..אנליסט מכובד לא היה מתעלם מהעובדה שגם טכנולוגיה צריך למכור ולא היה מתעלם מהעובדה שבשביל למכור צריך קונים.. ואלה למען האמת חיים כרגע על אג"ח זבל של ממשלות בעולם.רק אומר..
- 3.אנונימי 31/01/2021 11:15הגב לתגובה זובועה גדולה מאוד
- 2.מור תותחים. יש לי הרבה כסף אצלם. תמשיכו ככה!!!! (ל"ת)משקיע 31/01/2021 10:33הגב לתגובה זו
- 1.מזמן לא קרה שאני מסכים עם כל מילה בכתבה (ל"ת)דוד הגנן 31/01/2021 09:13הגב לתגובה זו

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
