מאחורי הקלעים - על מה מדברים הפעילים בשוק?
לא מזמן פרסם בנק ישראל את היקף רכישות האג"ח שלו והתמונה שהתגלתה הייתה כי בנק ישראל, עד חודש יולי רכש בשוק אגרות חוב ב-600 מיליון שקל בלבד. מיותר לציין כי מדובר בסכום נמוך שבמקרו נועד לתמוך בשוק האג"ח שנכון להיום נראה כי לא זקוק לתמיכה.
גורמים בשוק ההון העלו תהיות על ההיגיון של בנק ישראל ברכישות האלה והאם בנק ישראל, בין שלל הרכישות, צריך לרכוש אגרות חוב של מקורות. מדובר באגרות החוב הארוכות ביותר שיש היום בבורסה (סדרה 11) שנסחרות בתשואה של 0.52% שזה מרווח של 0.66 כשהסדרה המדוברת נסחרת במח"מ 15.5. הרכישות בוצעו לאחר ה-5 ביולי ובעקבות הודעה של בנק ישראל המחיר בסדרה הזו קפץ ב-4.5% ביומיים – זינוק מטאורי לאגרת חוב כזו.
ביומיים בהם פעלו המשקיעים בנייר הם הורידו את התשואה מ-0.7% לאזור ה-0.4%, שינוי מחיר מהותי מאוד לסדרה גדולה וארוכה כל-כך כמו סדרה 11 של מקורות.
"ככה בנק ישראל עוזר לשוק ההון?" אמר היום גורם בכיר בכלכלה הישראלית לביזפורטל "לקנות אגרות חוב של מקורות לא עוזר לאף אחד, זו סתם מראית עין. למקורות אין בעיות נזילות, אין בעיות כספיות והיכולת שלהם לגייס בשוק ההון היא לא מבוטלת. ככה לא עוזרים למצוקת האשראי של הקבלנים או של העסקים הקטנים והבינוניים", אמר.
בבנק ישראל יש לציין, השיקו את התוכנית לרכישת אגרות חוב שהיא למעשה תוכנית "עיוורת" שנועדה לשחרר נזילות לשוק, מה שאכן עזר למנוע שיתוק שלו, שיתוק שנראה היום היסטוריה רחוקה. התוכנית של בנק ישראל כוללת מספר תנאים קשיחים כדי להימנע ממצב בו יושבים עובדי הבנק ומחליטים לאיזו חברה כן מזרימים ביקושים ולאיזו חברה לא.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה התנאים שקבע בנק ישראל מחולקים לדירוג מינימלי שמתחתיו הבנק לא ירכוש אגרות חוב ומחריג חברות זרות מהתהליך מה שמותיר לבנק ישראל אפשרות השקעה לא יותר מידי מגוונת ולכן, אומרים היום בבנק ישראל, יכול להיות שנרכשו אגרות חוב של מקורות אבל הן לא נרכשו במטרה לעזור לסדרה כזו או אחרת אלא נרכשו כחלק ממדד שהוא תוכנית כוללת, שקופה עם יעדים.
למעשה יש היגיון במה שאומרים היום בבנק ישראל. קשה היה להעריך את עוצמת הביקורת על הבנק לו היה רוכש אגרות חוב של קבוצת דלק, דלק קידוחים ולא רוכש אגרות חוב של שופרסל, הרי היינו הופכים את הבנק המרכזי לצאר של החברות שיחליט איזו חברה תיחלץ ממצוקה במחירים נוחים ואיזו חברה תידון לכלייה ולכן בבנק יצרו מדד שכל תכליתו לייצר נזילות.
כך או אחרת בבנק ישראל מבינים שמה שלא היו עושים לא היו יוצאים מהמהלך הזה בלי ביקורת ולכן המצב הטוב ביותר שיכול להיות הוא שהשוק חזר לתפקד עם תמיכה מינימלית של הבנק המרכזי.
- אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
- מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
הכרזת המלחמה של מנכ"ל לייבפרסון על ניר גלעד וגיל גבע
מנ"כל לייבפרסון (סימול: LPSN) העולמית, רוברט לוקאסיו, יצא באופן אישי נגד חברות מגדל ותדהר והמנכ"לים שלהן, ניר גלעד וגיל גבע, לאחר שלטענתו, הם מנסים למשוך את הפיקדון הבנקאי שהחברה שמה כערובה לשכירות, למרות שכבר אין ביניהן הסכם.
"היה לנו הסכם שכירות ל-10 שנים, היינו אמורים לחתום על הסכם חדש, אבל לא עשינו את זה בגלל הקורונה. עכשיו, הם רוצים לקחת לנו את הפיקדון למרות שאין לנו בכלל הסכם איתם", אמר לוקאסיו בסרטון ששחרר לאינטרנט.
"ניר גלעד נראה לי שאתה הולך להיות מפוטר ומגיע לך להיות מפוטר. גיל גבע, אני לא יודע מי אתה, אבל אתם מתייחסים אלינו בצורה גרועה. אנחנו נאגד את כל השוכרים כדי להילחם בכם ואני אלחם בחברות שלכם באופן אישי – לא אכפת להם מהבריאות שלנו, רק מהשורה התחתונה שלהם", סיכם.
הכרזת המלחמה של לוקאסיו על מגדל ותדהר
מאז החזרה מהסגר בסוף אפריל גויסו 22 מיליארד שקל
נראה כי המשבר הכלכלי חולף על שוק ההנפקות כמעט ללא פגע ואם החשש בתחילתו של המשבר היה לסגירת שיבר הגיוסים של החברות הרי שהנה, שלושה חודשים אחרים מתגלה תמונה כי לא רק ששוק ההנפקות לא התייבש, אלא אף חזר לפעילות מואצת מוקדם מהצפוי.
בדיקה שערכנו מגלה כי מאז ה-19 באפריל כשהכלכלה המקומית חזרה לפעילות לאחר הסגר הגדול של חג הפסח כשאחד מימי השיא של הגיוס יהיה מחר כשבנק הפועלים יגייס (ההערכות מדברות על 3 מיליארד שקל) באג״ח קוקו, אפקון שתגייס כ-150 מיליון שקל ומליסרון שנמצאת בליבו של המשבר הכלכלי תגייס 400 מיליון שקל ואף חנן מור שמגייס קצת יותר מ-60 מיליון שקל.
מי שחזר לגייס ומנצל את הנזילות מהשוק הוא סקטור הבנקאות כשהבנקים הגדולים גייסו מאז ה-19 באפריל 6.5 מיליארד שקל וזאת לפני הגיוס של בנק הפועלים מחר. הגיוס הגדול ביותר היה של בנק לאומי שגייס מהשוק 2.4 מיליארד שקל, בנק המזרחי שגייס 1.7 מיליארד שקל ובנק הפועלים שגייס מיליארד שקל בחודש מאי ושוב נזכיר, ללא הגיוס של מחר.
הגיוסים הקונצרניים הגדולים ביותר היום של קניוני עזריאלי שגייסו 1.7 מיליארד שקל, אורמת ששאבה מהשוק מיליארד שקל, גב-ים שלקחה 900 מיליון שקל ובזק ושטראוס שלקחו מהשוק כ-700 מיליון שקל כל אחת ותש״ן שהשלימה אתמול גיוס של 350 מיליון שקל.
יש לציין כי קצב ההנפקות נכון להיום לא נופל מהקצב בתקופה המקבילה בשנה שעברה, שהייתה אחת השנים הטובות ביותר לשוק ההנפקות מאז ומעולם. הנתון הזה מסביר מדוע להוציא ההצהרה הדרמטית של בנק ישראל כי בכוונתו לרכוש אג״ח קונצרני לא באמת מימש את ההצהרה הזו – כי אין בה צורך מה שמאפשר לבנק המרכזי להמשיך לרכוש אג״ח ממשלתי כדי לשמור מחד על מקורות המזומנים עבור הממשלה ומאידך לשמור על עקום התשואות שטוח.
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת 0% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 0% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
