וורן באפט ברקשייר
צילום: Mark Hirschey

באפט מנסה לשחזר את ההצלחה שלו מ-2011

בכל משבר כלכלי יש 3 שלבים במערכת הבנקאית - נפילה וספיגת ההפסדים, ההתייצבות והיציאה מהמשבר. במשבר הכלכלי הקודם לקח לפד' יותר משנתיים לייצב את הבנקים, הפעם נראה כי התהליך לקח פחות מחצי שנה. באפט יצליח לשחזר את ההצלחה מ-2011? הסיכויים לטובתו
עמית נעם טל | (7)

למרות לא מעט פספוסים בשנה האחרונה, וורן באפט נותר עדיין אחד המשקיעים המוערכים ביותר בעולם. לפיכך, כל שינוי בפוזיציות של חברת ברקשייר האת'ווי מעורר באופן מיידי סקרנות מצד המשקיעים.  בימים האחרונים דווח על ברקשייר ביצעה רכישות של מניות בנק אוף אמריקה (סימול:BAC) בהיקף כולל של 2.1 מיליארד דולר. בסה"כ, ברקשייר מחזיקה פוזיציה בהיף של 26 מיליארד דולר בבנק אוף אמריקה - כמעט 12% מכלל מניות הבנק. מדובר בפוזיציה ה-2 בגודלה של החברה, לאחר אפל (לכתבה המלאה).  האם באפט מזהה תחתית? מניית בנק אוף אמריקה די חבוטה בחודשים האחרונים. למרות ההתאוששות המהירה בשוק, מניית הבנק נסחרת היום במחיר הנמוך ב-28% מהשיא שנקבע בתחילת השנה. תשואת החסר לא מגיעה במקרה, בנק אוף אמריקה הוא הבנק הרגיש ביותר מבין הבנקים הגדולים לשינויים בעקום התשואה בארה"ב (כפי שהסברנו כבר במהלך 2019 עם הרצון של טראמפ להורדת ריבית). מרווח הריבית נטו (Net Interest Yield) של הבנק נפל בשנה האחרונה ב-57 נק' בסיס והסתכם ב-1.87% בלבד. נתון שפגע משמעותית בהכנסות הבנק.  ההכנסות התלויות בריבית של בנק אוף אמריקה ברבעונים האחרונים: הורדת הריבית פגעה הרכישה של באפט מגיעה בתזמון מעניין - התשואות על אגרות החוב הארוכות של ארה"ב נופלות בתקופה האחרונה לרמות שפל היסטוריות, כאשר כולם מהמרים היום על המשך ירידה בריבית. בהשקעה הנוכחית מאותת באפט כי הוא צופה שהתשואה של אגרות החוב הארוכות של ארה"ב יזנקו. אחרת - קשה לראות כיצד בנק אוף אמריקה עושה רווחים עם עקום שכזה.  נציין כי להימור של באפט יש סיכוי לא רע. ההיסטוריה של העשורים האחרונים מצביעה כי בתקופות שיש נזילות גבוהה בשווקים, התשואות על אגרות החוב של ארה"ב מזנקות. בהקשר זה נציין את הצפי להמשך תמיכה גבוהה מאוד מצד הממשל האמריקני והפד' בחודשים הקרובים.  ראינו שיא בהפרשות להפסדי אשראי? בעיה נוספת שיש לסקטור הבנקאות בחודשים האחרונים הוא הצפי להפסדי אשראי גדולים. בנק אוף אמריקה ביצע ברבעון האחרון הפרשות של כ-5.1 מיליארד דולר להפסדי אשראי צפויים, כאשר מתוך סכום זה כ-4 מיליארד דולר הן רזרבות. הנתון מגיע בהמשך להפרשות של 4.8 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2020.  בהסתכלות רחבה יותר, ההפרשות של הבנקים בארה"ב כבר ברמה של שיא המשבר הכלכלי של 2008 וכבר מתחילות להגיע הערכות כי ראינו את השיא בהפרשות מצד הבנקים. בניגוד למשבר הכלכלי של 2008, ההפרשות העצומות לא מערערות את הבנקים, שכן פעולות הפד' בחודשים האחרונים יצרו גידול ניכר בפדיונות וברזרבות של הבנקים. למעשה, מצבם של הבנקים היום טוב בהרבה משהיה בתחילת 2020.  באפט חוזר על הכללים של המשבר הקודם במהלך 2011 ביצע באפט השקעה גדולה בבנק אוף אמריקה. ההשקעה הייתה בהיקף של 5 מיליארד דולר. בתמורה להלוואה קיבלה ברקשייר 50 אלף מניות בכורה של בנק אוף אמריקה שמשלמות דיבידנד שנתי של 6%. במקביל, ברקשייר תקבל אופציה לרכוש 700 מיליון מניות במחיר של 7.14 דולר בכל 10 השנים שלאחר מכן בהתאם לשיקול הדעת של באפט.  התנאים של הרכישות האחרונות של ברקשייר כמובן שונים לחלוטין, אבל יש לא מעט דמיון במצב של בנק אוף אמריקה מבחינת הסייקל הכלכלי. ונסביר: בשלב הראשון של המיתון - הבנקים סופגים הפסדים גדולים, גם בגלל הפסדי האשראי מהלוואות שלא ניתן להחזיר וגם בגלל הירידה בהכנסות מריבית שנגרמת בעקבות הורדות הריבית של הפד'

השלב השני - בנייה של רזרבות באמצעות הפד'. ב-2 המשברים האחרונים, הפד' ביצע תוכנית רכישות בסכומים אסטרומים. בכל פעם שהפד' רוכש אג"ח, הוא יוצר פיקדונות ורזרבות במערכת הבנקאית. רזרבות אלו מצליחים לייצב את המאזנים של הבנקים ועוזרים לספוג את ההפסדים שנגרמו מהמשבר. .  השלב ה-3 - יציאה מהמיתון. הבנקים מתחילים להגדיל אשראי לציבור בחזרה ומתחילים להגדיל הכנסות ורווחים. ככל שנכנסים לשלב ה-3, גם הרווחים של הבנקים גדלים.  אם ב-2008 לקח לפד' יותר משנתיים לייצב את המערכת הבנקאית, תוכניות הרכישות האסטרונומית של החודשים האחרונים הצליחה לייצב את הבנקים בתוך מספר חודשים בלבד. באפט למעשה חוזר על אותה תבנית ההשקעה של 2011. סקר ההלוואות האחרון של הפד' מצביע כי הבנקים כרגע הידקו בצורה האגרסיבית ביותר מאז המשבר הכלכלי של 2008 את תנאי האשראי לכלל הסקטורים (לכתבה המלאה). רמות כאלו בדר"כ מסמלות את שיא המשבר, האם ההיסטוריה תחזור גם הפעם? באפט ככל הנראה מאמין שאנחנו קרובים מאוד לשלב היציאה מהמשבר. האמת, שנראה שהסיכויים בהחלט לטובתו וגם כתבנו על כך לפני מספר שבועות באתר (לכתבה המלאה). לקריאה נוספת: שוק דובי לא מתחיל במיתון, הוא נגמר במיתון

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הכימאי 08/08/2020 10:24
    הגב לתגובה זו
    אמנם כח הכבידה מוריד גם שווקים,אך רק יחסית לא אבסולוטית
  • 4.
    ירושלמי 08/08/2020 09:42
    הגב לתגובה זו
    בימינו אם אין בנקים אין כלכלה לכן תמיד הבנקים המרכזיים יעזרו לבנקים ומי שמאמין שיום אחד הקורונה תגמר/ תחוסן שיעשה אחד ועוד אחד
  • 3.
    הפיזיקאית 07/08/2020 22:07
    הגב לתגובה זו
    הבנקים, כולל BOA נשוא הכתבה, משתמשים בכספי ההרחבה הכמותית (QE) לא ליעוד הרצוי (המרצת הכלכלה) אלא ל... רכישת אג"ח ממשלתי אמריקאי.... זה די מגוחך מכיוון שהממשל מעניק לבנקים כסף זול (מודפס) בריבית אפסית- והבנקים "מחזירים" לו את הכסף דרך רכישת אג"ח ממשלתי ומקבלים עליו תשואת ארביטראז'. זה די מביך, אבל זו המציאות. לכן- מה שקורה הוא דווקא י ר י ד ת תשואות (עקב העליה במחיר האג"ח בגין הביקושים) וזה, למצער, לא בהתאם לכתוב מעלה. נדבר (עוד מעט) גם על האינפלציה והשלכותיה.
  • החברתי 08/08/2020 10:26
    הגב לתגובה זו
    ההתערבות המרכזית מצילה הרבה אנשים מעוני מחפיר,לא שאין עוני
  • לרון 08/08/2020 10:22
    הגב לתגובה זו
    לא "עוד מעט",הכלכלה שונה בעולמנו הגלובלי,ואנשים לא מפנימים זאת כולל "פיזיקאיות",כשמגדל בבל האינטרנטי יהרס,אז נדבר!!ואולי גם נבין...
  • 2.
    חרטוטי עמית נעם טל, באפט בטח קרא ביזפורטל (ל"ת)
    חחחח (כלכלן) 07/08/2020 19:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מאמרים מצוינים, תודה (ל"ת)
    עופר 07/08/2020 18:47
    הגב לתגובה זו
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


טראמפ ומאסק (X)טראמפ ומאסק (X)

מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?

כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI


שלמה גרינברג |

"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.

ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת  2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.

הופמן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

 

ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טייוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כל זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכל אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הן יהיו למציאות.