סקטור התעופה לא יחזור לעצמו עד 2023; אלא אם בואינג תצליח להסביר לציבור שהמטוס נקי מקורונה - זה יכול להצליח
לא צריך להיות בעל חוש ראייה חד במיוחד, כדי לראות את הפגיעה הקשה שספג סקטור התעופה העולמי. רק סגירות השמיים של מדינות גרמו לאובדן של מיליארדים, אבל אז באה המכה האמיתית - אף אחד שפוי, שאין לו הכרח, לא רוצה לעלות על מטוס. על אוטובוס לא רוצים - אז להיות כלוא בגוש ברזל מעופף עם עוד עשרות אנשים, שכל אחד מהם הוא נשא פוטנציאלי? לא סביר בעליל.
אבל בואינג (סימול: BA), שעוד לפני המגפה קרטעה בשל פיאסקו הבואינג 737MAX, החליטה כי היא פותחת "יוזמה לאמון הנוסעים", בניסיון ללמד אנשים על הדרכים בהן חברות התעופה מתמודדות עם מניעת הדבקה. יותר מזה, היא מינתה את סמנכ"ל הטרנספורמציה הדיגיטלית בחברה, מייק דילייני, כדי שיעמוד במשימה למציאת הנוסחה שתביא לצמצום הסיכונים להידבקות בתעופה.
זו משימה לא פשוטה בכלל. בעוד שורות אלה נכתבות, אפילו חברות התעופה, הרגולטורים ובהנהלות שדות התעופה, עוד לא ממש יודעים מה המשמעויות הכלכליות ומה הסטנדרט שצריך בכל מטוס ושדה, כדי לשמור על בטיחות הנוסעים וצוות האוויר והקרקע. יש הרבה החלטות גם. אילו סוגים של כימיקלים ישמשו לחיטוי המטוסים, איך לבדוק טמפרטורות - ולא פחות חשוב, אי אפשר לדעת לאיזה יעדים ניתן להגיע? בכל מקרה, מתנהלים דיונים על כל הנושאים הללו.
אבל מה שבבואינג מתכננים זה בכלל ללמד את הנוסעים על המטוס עצמו. כלומר, על הסרקולציה והחיטוי שעובר האוויר במזגנים. המטוסים החדישים ביותר מגיעים עם מזגנים מיוחדים שמסוגלים לפלטר למעלה מ-99.9% מהרעלנים באוויר - כולל וירוסים - כשהמערכת כל הזמן מתחדשת באוויר מבחוץ.
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראיון שהעניק למגזין בארונס, ראש מערך פיתוח מוצרים בבואינג, ג'ים האס, אמר כי הוא בטוח לגמרי באיכות האוויר בתוך המטוס בגלל שלוש סיבות. הראשונה, הכנסת אוויר מהחוץ. השנייה, אופן זרימת האוויר שמגיע מבטן המטוס בצורה אחידה לכל חלקי תאי הישיבה ושלישית היא תחלופת האוויר הגבוהה, שמתבטאת בתחלופה של עד 3 דקות לכל תא הנוסעים. בבואינג גם מדגישים את המובן מאליו, שכל טיסה יקפידו על הפרדה של 2 מטרים, ישימו מסכות, אלכוג'ל וכפפות ועוד ועוד.
"סקטור התעופה לא יחזור לעצמו לפחות עד 2023"
יפה, נחמד, אבל לא מרגיע במיוחד. ראשית, מטוסים היו בין מפיצי המחלה המרכזיים בעולם - יחד עם הקרוזים. שנית, לא כל המטוסים מאובזרים במזגנים החדישים, מה שאומר שזה יכול להשית הוצאות עצומות על חברות התעופה - כשיחד עם כל האמצעים האחרים הנדרשים והירידה בנפח נוסעים במטוס יביאו לעליית מחירי התעופה. נגמרו ימי ה-50 דולר לברלין. לחברות יש כל כך הרבה הוצאות כיום, שכל דבר פרט לעלייה מסיבית של עשרות אם לא מאות אחוזים במחירי הכרטיסים.
שלישית, זה לא משנה אם הנשיא דונלד טראמפ, נשיא סין שי ג'ינפינג ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין יעלו כרגע על מטוס - הציבור לוקח את הזמן שלו. הוא מבין שאף אחד לא יודע. אבל וחש/וב להפנים זאת - הציבור רוצה לחזור לחיים הרגילים, הציבור רוצה לפצות את עצמו על החופשה שהתבטלה, הציבור יחזור לטוס, השאלה כמה ומתי?
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בלי קשר, הציבור גם מבין שאנחנו במיתון, כנראה חמור יחסית והציבור יחסוך בהוצאות יקרות, אולי גם בטיסות. העשירים של וול סטריט אולי לא מרגישים את זה, אבל כל היתר כן. לכן על הלוקסוס של התעופה רבים וטובים יוותרו, עד שהכלכלה תתרומם מחדש.
בוול סטריט ובתעשיית התעופה לא מעריכים שנחזור לכמות הנוסעים והטיסות של 2019 בשנים הקרובות ולא יודעים כיצד תיראה ההתאוששות. במחקר שערכו במכון Vertical, צוין כי איגוד התעופה הבינ"ל צופה כי לא נחזור לרמות הקודמות עד 2023 לפחות.
- 16.ישראלית 01/06/2020 14:17הגב לתגובה זוזה לא נכון.. במטוס נדבקים אפילו פחות בגלל סירוקלציית אוויר טובה. זה האנשים שהגיעו למדינות והפיצו מחלות. והרבה רוצים לטוס למדינות בטוחות! מה ההבדל בין להיות בארץ או במדינה עם תחלואה נמוכה?
- 15.הטיסה לשום מקום תהיה הכי פפולארית בתקופה הזו (ל"ת)דוד לוי 25/05/2020 14:30הגב לתגובה זו
- 14.הלוו 25/05/2020 05:25הגב לתגובה זואיפה הוכחה לטענה שמטוסים בין מפיצי המחלה? נתון תומך? מחקר? לגבי כל היתר נשמעו טענות שאנשים יחששו לחזור לים ,למשרדים לפארקים למסעדות ולמלונות בפועל אנחנו רואים שזה לא קרה...גם למטוסים אין ולא יהיה שום חשש. הפגיעה אם תהיה זה רק בדל אמצעי בטחון מוגברים ואו כללי בידוד לאחר חזרה מחול...כל היתר ייפתר מעצמו ...אגב אף אחד כבר לא מדבר על 2 מטר בטיסה זה שטות שלא תקרה בשום אופן
- 13.חזי 24/05/2020 20:00הגב לתגובה זולא כדאי לטוס בשביל כמה ימים ואחר כך להכנס לבידוד ל 14 יום.מי ישלם לנו על חצי חודש חופש? הממשלה?המעביד?תעשו חשבון לבד.
- 12.הברבור הירוק 24/05/2020 06:59הגב לתגובה זוכדאי להשקיע היום בחברות התעופה הטובות באלה שמקבלות סיוע ממשלתי כמו דלתא לופטאנזה אם תוך 3 שניפ ההשקעה תוכפל עשיתים עיסקה נהדרת
- 11.מומחה לקנוניות 24/05/2020 02:36הגב לתגובה זוז"א 99 אחוז ויותר מהסיפור בתקשורת הוא בלוף.
- 10.טסים לאילת עם האוטו. (ל"ת)דוד 23/05/2020 23:58הגב לתגובה זו
- 9.שי 23/05/2020 19:25הגב לתגובה זואיפה אתם חיים ביזפורטל??? אז נכון שהווליום לא יחזור מיד להיות כמו שהיה,אבל אל תשכחו שמספיק שהאמונה קיימת בקרב הציבור,וזה מה שייקבע בסוף
- פרשנדתא 24/05/2020 06:35הגב לתגובה זותהיה חזרה איטית מאוד לטיסות. ואם יהיה גל שני...
- 8.גושטר 23/05/2020 17:32הגב לתגובה זורק עובדי מדינה, מקבלי פנסיה תקציבית וטייקונים יכולים להרשות לעצמם לטוס.
- 7.עד סוף השנה הכל חוזר לעצמו 23/05/2020 14:27הגב לתגובה זועד סוף השנה הכל חוזר לעצמו
- 6.כלכלה עולמית = בית קברות = הדפסת כסף בכמות בלתי מוגבלת עשירי ו ול סטריט חופרים קבר ענק לכלכלה העולמית טראמפ חייב להיבחר לנשיאות אז אין גבול לכל תעלול וכולם שותקים בדרך להלוויה של הכלכלה העולמית (ל"ת)פפה 23/05/2020 14:17הגב לתגובה זו
- 5.סם 23/05/2020 13:32הגב לתגובה זוהמטוס הוא המדביק מס 1 ראו הוזהרתם שמרו על בריאותכם
- 4.עוזי התותח 23/05/2020 11:40הגב לתגובה זובמבנים חדישים עם מעטפת זכוכית ומיזוג מרכזי מסוכן יותר לשהות בהם מאשר במטוס חדיש. אין חלונות והאוויר משותף לכל יושבי הבניין.
- 3.אבי 23/05/2020 11:16הגב לתגובה זומתבססת על כלום
- 2.שמוליק 23/05/2020 10:44הגב לתגובה זוובקיץ לא תהיה קורונה באירופה וארהב. ועד לגל הבא בסתיו יהיו חיסונים וטיפולים.
- 1.הנביא 23/05/2020 09:46הגב לתגובה זועד 2023 אפשר לשלש את הכסף ואף יותר מכך, וזה דיי ודאי. מה רע?
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
החוזה על הנאסד"ק מוביל את העליות; אחרי 40 יום של השבתה, מתגבש פתרון; מה זה בכלל השבתת הממשל בארה"ב ומדוע היא מתרחשת?
החוזים עולים עם תקווה לסיום השבתת הממשל - הסנאט שוקל הצעת מימון זמני לפעילות הממשל.
שוקי ההון פותחים את השבוע באופטימיות זהירה, כשברקע יוזמה חדשה לסיום ההשבתה הפדרלית שנמשכת כבר 40 ימים ומונעת פרסום נתונים כלכליים חשובים. חוזי דאו ג'ונס עולים ב-0.6%, החוזים על S&P 500 מתחזקים ב-0.7% והחוזים על הנאסד"ק עולים ב-1.2%.
ההצעה שנידונה בסנאט כוללת מימון זמני עד ינואר, לצד שלוש הצעות תקציב נפרדות למימון בנייה צבאית, ענייני ותיקי צבא, פעילות הקונגרס, מינהל המזון והתרופות (FDA) ומשרד החקלאות. ייתכן שבמידה ותאושר, חברי בית הנבחרים, שנמצאים בפגרה עד 16 בנובמבר, יידרשו לחזור מוקדם כדי להצביע.
מהי השבתת ממשל, ולמה זה קורה?
השבתת ממשל (Government Shutdown) מתרחשת כאשר הקונגרס האמריקאי לא מצליח לאשר את תקציב המדינה או חוקי ההוצאה הנדרשים להפעלת סוכנויות הממשל. ברגע שאין אישור למימון, סוכנויות רבות מושבתות באופן חלקי או מלא עד להשגת הסכמה. עובדים פדרליים נשלחים לחופשה כפויה ללא שכר, תוכניות ממשלתיות מתעכבות, ובין היתר מוקפאים גם פרסומי נתוני מאקרו חשובים.
השבתות כאלה הן לא נדירות בפוליטיקה האמריקאית, והן לרוב נובעות ממחלוקות פוליטיות חריפות בין המפלגות, בעיקר סביב סוגיות תקציביות, מדיניות רווחה, הגירה, חינוך ובריאות. במקרים רבים הן משמשות כלי לחץ פוליטי, שבו צד אחד מסרב לאשר את התקציב אלא אם יתקבלו תנאיו בנושאים שנויים במחלוקת.
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- מה אמר טראמפ על הסכם נורמליזציה עם סעודיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה הנוכחי, השבתת הממשל נמשכת כבר 40 ימים, אחת הארוכות ביותר בעשור האחרון. מדובר בהשלכה ישירה של כישלון בהעברת הצעת התקציב הפדרלי, מה שהביא להשבתת שירותים לא חיוניים. מלבד הפגיעה הישירה בעובדי המדינה, יש גם השפעות עקיפות על שוקי ההון, מאחר שנתונים כלכליים לא מתפרסמים והשקעות מתעכבות.
