לירן לובלין איביאי IBI
צילום: אילן בשור

"כשהמשבר ייגמר נראה נכונות פחותה לשדרג טלפון סלולרי כל שנה"

אחת המסקנות המתבקשות ממשבר הקורונה הוא שכוח העבודה של הכלכלות עובר לעבוד מהבית. מטבע הדברים זה יוצר ביקושים לשירותי תקשורת. לאן הולך שוק התקשורת המקומי?
ניצן כהן | (1)

אחת המסקנות המתבקשות ממשבר התפשטות וירוס הקורונה הוא שכוח העבודה של הכלכלות עובר לעבוד מהבית. מטבע הדברים זה יוצר ביקושים לשירותי תקשורת כשבחזית שירותי התקשורת נמצאות חברות הסלולר. אתמול הייתה זו סלקום שפרסמה דוחות כספיים שאמנם לא רלוונטיים מצב הנוכחי ומשקפים סביבה עסקית "נורמלית" אך מהם ניתן לגזור הערכות על יכולת חברות הסלולר לצאת מהמשבר מחוזקות יותר או פחות.

לירן לובלין, אנליסט התקשורת של בית ההשקעות IBI מעריך אף הוא, שדוחות הרבעון הרביעי אינם רלוונטים. "אלה אירועים של השנה שעברה. בגדול השוק מתמחר את הפגיעה הצפויה בסלקום שמספקת שירותים הכרחיים. הציבור צורך היום יותר מהשירותים של סלקום (בעיקר בשירותי האינטרנט והטלוויזיה הרב ערוצית. נ"כ)".

פגיעה בהכנסות חברות הסלולר צפויה, להערכת לובלין, מהכנסות בסגמנט של שירותי הנדידה. "ברור שכרגע צפויה פגיעה בהכנסות מנדידה. אנשים לא טסים לחו"ל ולא קונים חבילות לחו"ל וגם אין תיירות נכנסת ולכן אין רכישות של חבילות מזדמנות מתיירים ולכן למעשה השוק נסגר.

"הפגיעה השנייה היא המכירה הפרונטלית בחנויות הייעודיות ובדוכנים בקניונים - לא מוכרים כרגע ציוד קצה ויש לזה השפעה על ההכנסות".

מנגד, אומר לובלין "הפגיעה בהכנסות מגיעה יחד עם צמצום בהוצאות. חלק מאותו כוח אדם שעובד פרונטלית מול לוקח הקצה, יוצא לחל"ת. בסוף תהיה פגיעה אבל קשה כרגע להעריך את עוצמתה.

"במחשבה קדימה, המשמעות של המשבר שאנחנו נמצאים בו, הוא שייקח זמן להניע את המשק בחזרה לפעילות מלאה. אם מסתכלים על ציוד קצה שזה חלק משמעותי מההכנסות של סלקום (ברבעון הרביעי ההכנסות ממכירת ציוד קצה היו 238 מיליון שקל מתוך סה"כ הכנסות של 932 מיליון שקל, כלומר כ-25% מההכנסות. נ"כ) החלק הפגיע יותר הוא החלק של המכירה של מכשירים סלולריים או נכון יותר, ציוד הקצה ללקוחות פרטיים. בהנחה שהכלכלה נכנסת למשבר ומיתון, הלקוחות יהיו סלקטיביים יותר ולא בטוח שישדרגו מכשיר כל שנה או שנתיים. ההשפעה היא לא נקודתית לסיום הסגר, זה יהיה תהליך התאוששות ארוך יותר.

באשר לסלקום, אומר לובלין, כי החברה נמצאת בתהליך של התייעלות שכולל קיצוצים במצבת כוח האדם ושיפור התנאים מול הספקים והלקוחות. "זה תהליך נכון שעובר על כל הסקטור". אומר לובלין.

באשר לסביבה הרגולטורית אומר לובלין כי "אם מסתכלים על הסביבה הרגולטורית אנחנו רואים את עסקת גולן-סלקום ממתינה לאישור הרגולטור ואני מעריך שהאישור הזה יגיע.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"לגבי מכרז דור 5, אני לא בטוח שלחברות, למרות הרצון של משרד התקשורת, בטח לאור מה שאנחנו רואים היום כשכולם עובדים מהבית, יש כרגע את התמריץ להשקיע סכומים משמעותיים בתחום. גם ככה חברות הסלולר נכנסו למשבר הזה עם שולי רווח נמוכים, ואנחנו מעריכים שהם יצאו מהמשבר הזה עם פחות מוכנות להשקיע בתשתיות עתידיות שצרכן הקצה לא רואה בהם צורך – לפחות כרגע. כרגע הרשת הסלולרית יציבה ורחוקה מקריסה" סיכם לובלין.

שורה תחתונה

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אייפון ב 1100 שקל מהסחורות שיושבות שנה או שלא קונה (ל"ת)
    המתמקח 24/03/2020 12:52
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?