רינת שילה
צילום: יח"צ

האם הקורונה שינתה את התנאים הבסיסיים עבור מניות הנדל"ן?

החברות שיסתגלו וישנו צורה תצאנה מחוזקות. הקצב הוא שונה ומהיר וככה גם תהיה ההתאוששות ממשבר הקורונה, במיוחד בישראל; מה תהיה ההשפעה על חברות הנדל"ן ששמרו על רמות נזילות גבוהות כגון עזריאלי,  גזית גלוב, ביג, אשטרום נכסים?
רינת שילה | (2)
נושאים בכתבה מחירי הדירות

חברות הנדל"ן סגרו את 2019 במחירי שיא. מדד תל אביב נדל"ן עלה במהלך 2019 בכ-73%. השיאים הללו נרשמו הודות לביצועים בפועל, הן התפעוליים והן הפיננסיים. החברות שנמנו על מדד תא נדל"ן נהנו משיעורי תפוסה ברמות של כמעט 100%, ה-NOI, ה-FFO, והדיבידנדים היו במגמת עליה. כל זה נכון אפילו לגבי הנכסים המסחריים, כשגם האונליין לא יכול היה להם, כשהם מציגים NOI מנכסים זהים ברמות של 3% ויותר, ראה ערך מליסרון, ביג, עזריאלי ועוד.

החברות הציגו איתנות פיננסית, שבאה לידי ביטוי ברמת הביצועים והיחסים הפיננסיים. יחס החוב ל-Cap עמד על רמות של 40% ואף פחות, עלות החוב עמדה על רמות של בין 1% ל-3%, והיו גם חברות שגייסו אגרות חוב בריבית שלילית. בנוסף לכך, חלה מגמה של גידול משמעותי בכמות הנכסים הבלתי משועבדים. חברות רבות שמרו על רמות נזילות גבוהות "על כל הזדמנות שלא תבוא". דוגמאות  לכך ניתן למצוא אצל עזריאלי קבוצה 0.86% , גזית גלוב, ביג 2.68% , אשטרום נכסים ועוד, עם מזומן בקופה ברמות גבוהות של מאות מיליוני שקלים ואף יותר.

בנוסף, חברות רבות הצליחו לייצר עוד דריסות רגל, ובכך לבזר את תיק שלהן הן ברמה הגיאוגרפית והן ברמת הסיווג הנדלני. זאת, הודות לרוח גבית שהגיעה מהחלק המניב היציב של התיק. החברות הבינו שעליהן לייצר ערך ולאו דווקא רווח, ובכך העדיפו לייצר תזרים קבוע על פני רווח חד פעמי.

 

התוצאה הייתה פועל יוצא של שינויים דרמטיים ומהירים שנחשפנו אליהם. השנה החולפת הייתה שנה אינטנסיבית ביותר, שבה הנדל"ן השתנה לנו מול העיניים, בעוד שבעבר הנדל"ן המסורתי נחלק לשלושה תתי תחומים עיקריים וחד גוניים בהגדרתם: משרדים, מסחר ומגורים. הרי ששנת 2019 חשפה אותנו לעשרות טרנדים נדלניים חדשים, ושונים הן בהגדרה, הן ברמת התשואות, והן ברמת המענה לצרכן הסופי: "מגה פרויקטים", עירוב שימושים, Data Center, לוגיסטיקה, דיור מוגן, מרפאות, משרדים בהשכרה גמישה (We work, we live ) ועוד ועוד - הכל קרה.

 

את השינויים הללו תדלקו שלושה כוחות שוק עיקריים:

1. סביבת ריביות נמוכה

סביבת הריביות הנמוכה עודדה השקעה במניות בכלל ומניות נדל"ן בפרט (האלטרנטיבות היו לא אטרקטיביות בעליל).

2. שינויים והתפתחויות משמעותיות בכל תחומי החיים

התפתחויות טכנולוגיות אדירות, שינויים דמוגרפיים, סוציאליים (דור Z), שינויים כלכליים, פיתוח מאסיבי של תשתיות ועוד. אשר ייצרו צרכים נדלניים חדשים שבאו לידי ביטוי בצמיחה של עשרות תחומים נדלניים חדשים.

3. צרכן סופי (דור ה-Z) עם העדפות משתנות חדשות לבקרים

השינויים הרבים בהעדפות הרכנים יצרו היפוך מגמה בשיטת הניהול. חברות הנדל"ן המובילות השתנו, ושינו את התוצר הנדלני שלהן בהתאם לדרישת הצרכן. הן נדרשו ל-Life Long Learning - למידה לאורך כל החיים. כשהתוצאה היא יצירת ארגון זריז וגמיש מחשבתית, שמסוגל לפעול בהתאם לשינויים, ליישם ולהביא לתוצאות מהירות ומדידות, שכן התוצאות נמדדות בטווח המיידי ולא לאורך זמן.

הקורונה לא תשנה את זה

שלושת הפרמטרים הללו ימשיכו להיות כאן גם אחרי הקורונה או יותר נכון – במיוחד אחרי הקורונה: הריביות תישארנה נמוכות ואולי אף יותר, החברה (דמוגרפיה) תשנה את פניה והצרכן הסופי – על אחת כמה וכמה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אבל מה שהוכיחה שנת 2019 מעל כל צל של ספק – זה שהחברות מסוגלות לפעול בגמישות וזריזות, בהקשבה למה שקורה, ולהתאים את עצמן למציאות היומיומית המשתנה. הן כבר פיתחו את המומחיות לשנות ולהגיב לדרישות של משתמשי הקצה.

תהליך הברירה הטבעית של דארווין מעולם לא היה רלוונטי יותר. החברות שמותאמות ביותר להתמודדות עם האתגרים שהשוק צופן, שיסתגלו ויתאימו את עצמן לסביבה החדשה יתפקדו בה בצורה הטובה ביותר בהמשך. יש להן את הכלים, הן מגיעות עם רזרבות של מזומנים בקופה, מבוזרות, מניבות, עם מינוף נמוך.

החברות שיסתגלו וישנו צורה בהתאם למצב החדש תצאנה מחוזקות. הקצב הוא שונה ומהיר וככה גם תהיה ההתאוששות מהמשבר הזה, במיוחד בישראל. כמובן שאין להתעלם משורת ההכנסות שתיפגע ככל הנראה בטווח הקצר, בשל הקשיים בקניונים, במשרדים והקשיים של הסקטור העסקי בכלל. אך כאמור, היכולת להשתנות ולהתמודד עם התמורות בשוק, היא שתציב את החברות המובילות במרחק רב מאחרות, עם היציאה מהמשבר ולאחריו.

בואו נשמור על אופטימיות, נסתכל על מה שהיה ונאמין שזה מה שיהיה. אין סיבה שלא.

הכותבת הינה רינת שילה, אנליסטית נדל"ן, רוסאריו ייעוץ ומחקר

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כיף לקרא ניתוח שממריא מעל המצב ומציג מסקנות מעניינ 24/03/2020 14:57
    הגב לתגובה זו
    כיף לקרא ניתוח שממריא מעל המצב ומציג מסקנות מעניינות.
  • GUY 29/03/2020 12:12
    הגב לתגובה זו
    בעצם מה שאמרתי זו גם תובנה . לופ .
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.