זה הזמן לחייב את החברות ״לצבוע כסף״ ולהציג יכולת פירעון חובות
האמת צריכה להיאמר, כרגע לפחות, אנחנו פחות יודעים מה ההשפעה של וירוס הקורונה על הפירמות הציבוריות. הברור מאליו הוא חברת התעופה וקבוצת דלק שגולשות למשבר אבל המעגל השני של חברות הקניונים כמו מליסרון ועזריאלי יפגעו אף הן, אבל מה ההשפעה המדויקת? לא ברור.
אתמול הייתה זו חברת החיתום פועלים אי.בי.אי שפרסמה אזהרת רווח ועוד לא דיברנו על חברות האופנה כמו פוקס וקסטרו שתלויות ביבוא של מוצרים ומכירות בקניונים.
אתמול הגיבה יחסית מהר הרשות לניירות-ערך כשפרסמה עמדת סגל שדורשת מהחברות הציבוריות שעלולות להיפגע מהקורונה לבצע אומדנים ולדווח עליהם למשקיעים ולדירקטוריונים, והסוכרייה? הגנה אופציונלית מתביעות משפטיות אם יתברר כי האומדנים לקו בחסר.
את המשבר המרגש עלינו צריך לחלק לשני טווחי זמן: טווח קצר וטווח ארוך. הטווח הקצר הופך את החברות תלויות הרבה יותר בקופת המזומנים שלהן וביכולתן לגייס מזומנים מהמערכת הבנקאית או בהנפקות פרטיות. הטווח הארוך הוא היכולת של הפירמות לשמור על מערכים תפעוליים כאלה שיאפשרו להן להתאושש מהר כשהמשבר יעבור.
- המורשת של צבי לובצקי: "כל דבר שאתה עושה – תעשה אותו עד הסוף, גם על המגרש וגם בחדר הישיבות"
- תביעה נגד מיטב טרייד - לא ניתן היה לפעול דרך פלטפורמות המסחר של החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין אלה לאלה חסר מידע. בגדול, החברות שדיווחו על התוצאות הכספיות ל-2019 פרסמו את מצבת ההתחייבויות והפירעונות שלהן אבל אלה שטרם פרסמו מותירות את המשקיעים עם מידע שנכון לתום הרבעון השלישי של 2019, כלומר עם מידע לא מעודכן וחסר (הדוחות השנתיים מפורטים הרבה יותר ומבוקרים על-ידי רואי החשבון) שמקשה על קבלת החלטות מושכלות ומשאיר הרבה מקום לשמועות או הערכות לתרחישים אפוקליפטיים.
במשבר הכלכלי הגדול של 2008 ו-2009 שינסה הרשות לניירות-ערך מותניים ובדרך יצירתית הצליחה לפזר הרבה מהערפל שאפף את השווקים וזה היה באמצעות הוראה שחייבה את הפירמות לפרסם דו״ח תזרים מזומנים חזוי, מקורות ושימושים.
הדו״ח הזה היה משמעותי, הוא הוסיף המון מידע למשקיעים, הגביר את הוודאות הן של המשקיעים והן של הדירקטוריון (וכמובן המערכת הבנקאית) ולא פחות חשוב: ״צבע כסף״ שמיועד לתשלום חובות. כך המשקיעים יכלו להיערך טוב יותר לאפשרות של חדלות פירעון הן על-ידי כפיה של זהירות בביצוע עסקים של הפירמות, הן באמצעות השתתפות פעילה יותר בקבלת ההחלטות או בקיצור, המידע הנוסף שהגיע לשווקים אפשר לקבל החלטות מושכלות הרבה יותר.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
אתמול הייתה זו קבוצת דלק שפרסמה את דו״ח תזרים המזומנים החזוי שלה. המידע הנוסף שהגיע למשקיעים מאפשר לקבל החלטות על בסיס הנחות העבודה של החברה. כלומר, אם הנחת העבודה של החברה כי היא תצליח לשרת את החוב על-ידי משיכת דיבידנדים של מיליארד שקל מהחברות הבנות, ניתן לבדוק אם זה תהליך אפשרי על בסיס המידע שמצוי היום בשוק. אם החברה מעריכה שתוכל לגייס חוב נוסף של מיליארד שקל באמצעות שיעבוד של התמלוגים לוויתן וכריש, הרי שניתן גם את סבירות ההנחה הזו לבחון. ובסיכומו של דבר, ניתן לקבל החלטות השקעה בקבוצת דלק עם מידע קריטי נוסף.
אם כן, בהתבסס על הניסיון הנצבר ממשבר 2008 ו-2009 ועל חוסר הוודאות בשווקים, הרי שהרשות לניירות-ערך חייבת לפרסם הוראה דומה להוראה מאז והיא – שכל החברות הציבוריות חייבות לפרסם דו״ח תזרים מזומנים חזוי כבר עכשיו.
- 1.חובה 09/03/2020 10:16הגב לתגובה זומחר היא ממילא סגורה הפניקה גורמת אדיר וצריך להרגיע סגירת הבורסה היא סוג של הרגעה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
