למה היחלשות הדולר לא גורמת לירידת מחירים?
אין ישראלי שטס בשנים האחרונות לחו"ל שלא שם לב למגמה מאוד מעודדת. אם פעם השקל היה מטבע חלש ביחס לדולר ולאירו, היום הוא התחזק מאוד ומאפשר לנו, כתיירים או כאנשי עסקים, להוציא פחות ולקבל יותר.
התחזקות השקל מול המטבעות המובילים בעולם יצר תהליכים נוספים. דוגמה בולטת היא הירידה היחסית בעלייה מצרפת, כאשר הפיחות של האירו עודד רבים מהעולים דווקא לשוב חזרה למדינה האירופית.
לפני עשור, בשל חוסנו היחסי של האירו מול השקל וגל אנטישמיות בצרפת, כמעט ולא היה ניתן למצוא דירה בתל אביב, בנתניה או באשדוד; כשדירות רבות נותרו דירות רפאים. היום זה כבר לא משתלם להם. היום כבר לא שומעים על העלייה הצרפתית. גם בגלל השקל החזק.
אבל התחזקות השקל והפיחות בדולר ובאירו לא משפיעה על מרבית משקי הבית. במרץ 2015, הדולר היה בשיא של כמעט עשור עם יחס של 4.05 שקלים על כל דולר. כיום, הדולר נסחר בכ-3.43 שקלים. ירידה של כ-15%, שאמורה להשפיע באופן רוחבי על כלל הייבוא לישראל ועל הכיס של הצרכן הסופי.
- הביצים מתייקרות ב-1%; כמה עולה חבילה של 12 ביצים?
- המבול עוד לפנינו - על העלייה הגדולה בהוצאות המשפחתיות ואיך להיערך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל זה לא קורה. הישראלי הממוצע, כצרכן, לא מרגיש את זה – למה בעצם?
מארג של מונופולים
אחת הבעיות של ישראל היא מארג של מונופולים, ששולטים לא רק בייבוא, אלא גם באנרגיה ותחומים נוספים. אלה, ביחד ולחוד, מעלים משמעותית את מחיר סל הצריכה הממוצע ומדכאים כל ניסיון לתחרות בשוק. זה לא באמת הגיוני - אין סיבה אמיתית למחירים הגבוהים.
כאשר הדולר והאירו יורדים לעומת השקל, אנחנו הצרכנים צריכים ליהנות ממחירים טובים יותר. היבואנים אמורים להוריד מחירים. הם לא עשו זאת ולא עושים זאת. הם בשיא חוצפתם זועקים עכשיו שהקורונה עלולה לגרום להם לעלות מחירים, הם מחפשים הזדמנויות לעלות מחירים, כשבפועל הם היו צריכים להוריד מחירים בשיעור חד ולא עשו כך - מחירי המכוניות לא הוזלו, מחירי המזון המיובאים לא הוזלו? למה בעצם? פשוט - כי אפשר.
מדובר בגופים שבחלקם שולטים בשוק, מדובר בגופים חזקים שמנסים בכל כוחם לשמר את כוחם - כך בצעד מעורר מחלוקת, שהקים נגדה גם את שר הכלכלה, רשות התחרות הודיעה כי דיפלומט ושסטוביץ, שניים מיבואני המזון והטואלטיקה הגדולים בישראל – אשר דה פקטו שולטים בתחומם – לא יוכרו כמונופול. ההחלטה די בעייתית. שני הגופים האלה מונעים כל ניסיון לייבוא מקביל, דבר שיכול להפחית בצורה משמעותית את המחירים שאנחנו משלמים על מוצרי הייבוא ושמרכיבים חלק ניכר מכל סל הוצאות משפחתיות בכל שנה.
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
העניין הוא, שלרשות התחרות נוח להתמודד עם מפעילי המעליות, שהואשמו לאחרונה בתיאום מחירים וגם עם חברות גיזום. עם טייקונים, ששולטים במזון, בטואלטיקה ובמוצרי הבנייה, קצת פחות.
אבל גם בתחום הגז, למרות המחויבות של יצחק תשובה להיפרד ממאגר תמר בשנה הבאה, עם קצת עזרה "מהגאונים" ברשות החשמל - סינדל את חברת החשמל למחירים גבוהים ביחס לשוק העולמי. באירופה לדוגמה, מחיר יחידת חום של גז ירד ביולי האחרון לרמה של 3.8 דולרים. בישראל באותה התקופה, המחיר עמד על 6.2 דולרים. ירדן לעומת זאת, גם בשל נושאים מדיניים, משלמים דולר פחות מאיתנו.
מיסוי מוטה יצרנים
פעם היה הטרנד להשוות בין המחירים של מוצרים ישראליים בארץ ובברלין. ברוב המקרים, בשל הצורך להישאר תחרותיים, יצרנים מקומיים מוכרים את מרכולתם מעבר לים במחירים שכל ישראלי היה חולם עליהם. מחירים שלעיתים מגיעים לשליש מהמחירים בארץ.
אין מה להלין על החברות. הן רוצות להרוויח ויעשו כל שביכולתן כדי לעשות כן. ואם נותנים להן, הן ייקחו. ובשתי ידיים. העניין הוא שבמדינות רבות, קיים מיסוי אפקטיבי, שמחייב כל חברה שמוכרת מוצרים בחו"ל, למכור במחיר הנמוך ביותר שהיא מוכרת בשווקים שמחוץ למדינתם.
ישראלים צריכים את החוק הזה כמו אוויר לנשימה.
מחירי הדלק הגבוהים
מחיר הדלק בישראל נקבע על פי 4 פרמטרים מרכזיים: מחיר בשער בית הזיקוק, מס הבלו, סל הוצאות השיווק לבנזין ומע"מ. מסים על גבי מסים על גבי מסים. מחיר הדלק אמנם ירד מתחת ל-6 שקלים, אבל גם כאן מדובר באבסורד.
מחיר של חבית נפט עולה היום 50 דולר. מדובר בכ-170 שקלים לכ-160 ליטרים. זה אומר שהפער בין מחיר החבית למה שמשלמים עליו הצרכנים הסופיים עומד על למעלה מ-460%. זהו פער בלתי נתפס.
הנפט הוא כיום הדם של התעשייה והכלכלה. בלעדיו משאיות לא נוסעות, מטוסים לא טסים ואוניות לא שטות. אז למה המיסוי הוא רוחבי? למה אי אפשר שיהיה מס פרוגרסיבי? כזה שיאפשר לחברות מסחריות להוציא פחות על דלק וכך להוזיל משמעותית את מחירי הסחורות – כשתוך כדי לחייב בחקיקה את היצרניות לגלם את ההנחה לצרכן הסופי. זה ייתכן, זה אפשרי, אבל בסוף היום, סביר להניח שזה לא יקרה בזמן הקרוב.
- 7.יכול (ל"ת)רק ביבי 17/02/2020 17:30הגב לתגובה זו
- 6.יעקב 17/02/2020 16:28הגב לתגובה זומזה כ 11 האמור לעיל הוא בידי ממשלות נתניהו ומה נעשה בעיניין? חוזקו המונופולים של היבוא וגבוה מחירו של הדלק ביחס למערב. עתה ערב הבחירות מספר 3 בתוך שנה מצהירים נתניהו וברקת על רפורמות גרנדיוזיות. אני מציע להם שבראש ובראשונה לא יגרמו לנזקים: היה ניתן לחסוך כ 10 מיליארד ישירים על עלות 3 סבבי בחירות ועוד כ 25 מיליארד העקיפים. ניתן לחסוך עוד עשרות המיליארדים המשולמים כאתנן לרשימות החרדיות. ניתן לחסוך עוד עשרות המיליארדים אם היו מאלצים המוני אברכים ושנוררים לצאת לשוק העבודה.. ועוד ועוד. נזקים אלו ואחרים מקורם בכך שנתניהו עושה הכל כדי לא לעמוד לדין. אבל מה עם המדינה? הצחקתם.
- 5.י 17/02/2020 12:21הגב לתגובה זוהצרכן הישראלי משלם כ8 שקלים על כל דולר! אם זה במכוניות דלק ואם זה בעלות הבניה . המשכורות בישראל ממוסות ב60 % וזה לפני מע"ם בעוד שהחברים במרכז הליקוק משלמים מעט (אם בכלל). הורדת מיסים כללית! פירוק מונופולים ואיסור על מזומן כמו שנעשה במדינות רבות יביאו לחלוקת הנטל.
- סוף סוף נתניהו הולך הביתה אחי ...הגיע הזמן (ל"ת)שלומי 17/02/2020 17:21הגב לתגובה זו
- 4.הדג מסריח מהראש 17/02/2020 11:37הגב לתגובה זומעדיפה לגבות מילייארדים באמצעות מסים עקיפים על יבוא כמו מכוניות ודלק מי שמשלם את המחיר של יוקר המחייה הם האזרחים השקוי בעוד הטייקונים מתעשרים וממדד יוקר המחייה מטפס לשיאים חדשים .
- 3.דולר 17/02/2020 11:30הגב לתגובה זוהשער הריאלי של הדולר הרבה מעל 4 שקלים.
- 2.שמוליק 17/02/2020 11:16הגב לתגובה זוהמחירים לא ירדו חשוב להיות חזקים ולא לקנות חדשות עד שהמחיר ירד לפחות ב 10%
- 1.אא 17/02/2020 10:25הגב לתגובה זו.
- אמנון נבולי 17/02/2020 10:52הגב לתגובה זויש פה קרנות גידור שמושקעות במיליארדים על השקל..תשכח מזה.בגלל זה בנק ישראל גם לא מדפיע
- נראה 17/02/2020 11:32המליצה ללקחות שלה לעשות שורט על השקל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
