כחלק מתנאי המכרז שהכניס משרד התקשורת ברפורמה בשוק הסלולר ב-2013, נקבע כי חברה שתגיע ל-7% מהשוק, תקבל את אגרות התדרים חזרה לכיסם. מדובר על סכומים לא מבוטלים שנעו בין 400 ל-700 מיליון שקלים. זאת לאחר שירדו מהמחיר ההתחלתי שעמד על 900 מיליון שקל, מאחר ואף אחת מהחברות לא הצליחה לעמוד בתנאי זה.

אז מה עשו גולן טלקום והוט מובייל כשקיבלו את הרישיון? הם כמובן חתכו מחירים בחסות הגנת הינוקא שקיבלו מהמדינה, הגיעו לנתח השוק הרצוי, ואיך לא, קיבלו חזרה את מאות מיליוני השקלים. כך, מבלי שאיש שם לב, המדינה, כלומר אנחנו, מימנו לעצמנו את הוזלת מחירי הסלולר. הכסף נכנס מכיס אחד וחזר אליהם מכיס אחר.

מדובר בלא פחות משערוריה. כששערוריה גדולה לא פחות היה הניסיון של מיכאל גולן  להתמזג עם סלקום. גולן עשה סיבוב על השוק הישראלי, לא הוציא כמעט כספים מכיסו ואז התלונן על כך שבישראל לא נותנים לעשות עסקים. בסוף, אגב, גולן נמכרה לאלקטרה צריכה.

כחלון ביצע אוברקיל; השוק לא מתאושש

הטינה המוגזמת לחברות הסלולר – זו שהורווחה ביושר – הרימה על כפיה את שר האוצר היוצא, משה כחלון, כשהביאה לו 10 מנדטים בבחירות 2015. אבל מה שבכירי התעשיה מבינים כיום, כולל במשרד התקשורת עצמו, זה שהרפורמה הצליחה. אפילו יותר מדי. יש כאלה שיאמרו שכחלון ביצע בשוק Overkill.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למה אוברקיל? כי כיום לא משתלם להחזיק בסלולר כעסק. רוב החברות נמצאות בהפסדים או שבקושי סוגרות את הרבעון. שוב, לציבור זה עדיף מהמצב הקודם שבו נעשק, אבל מספיקה איזו מלחמה קטנה, או כשל קטן בשוק, כדי שאחת החברות תודיע על פשיטת רגל – ובכך, בין אם נרצה או לא, אנו עלולים למצוא את עצמינו במצב שבו היינו עוד לפני הרפורמה - בגלל שהתחרות תפחת והמחירים יחזרו לעלות. 

ועכשיו, גם במשרד התקשורת, שמנסה לנהל את השוק וגם ברשות התחרות – שני הגופים שנלחמו הכי קשה בחברות הסלולר – כבר החליפו דיסקט. גם הם מבינים שבשוק קטן כמו בישראל, 6 מפעילים זה פשוט יותר מדי. בארצות הברית הגדולה, הנמצאת במרכזה של מהפכה בתחום, קיים מעבר מ-4 מפעילים ל-3. 3 מפעילים סלולרים. בכל ארצות הברית. בישראל הקטנה יש 6. הזיה.

אילו מיזוגים אפשריים ואילו בלתי אפשריים?

כשחושבים על מיזוגים, ישר עולה האופציה שחברה גדולה תבלע חברה קטנה, או ששתי חברות גדולות יתאחדו. אבל יש גם אופציה נוספת (שאליה נגיע בהמשך) בדמות ביטול ההפרדה המבנית בבזק. מצב שאם יקרה, עלול להוביל אותנו לקראת דואופול. זה אמנם רחוק עדיין, אבל התרחיש בהחלט אפשרי.

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

בשוק נזהרים מאוד מלדבר על מיזוגים אפשריים. גם בסלקום וגם בפרטנר הכחישו בתוקף. אבל דיבורים קיימים. בין אם יכחישו או לאו. החשש הגדול ביותר מבחינת חברות הסלולר שהודעה על מיזוג אפשרי יקפיץ את ערך המניה של החברה ויהפוך את כל הנושא לקשה על אחת כמה וכמה. למה? כי זה יהפוך את המניות לפחות אטרקטיביות לקניה ויחד עם החוב יהפוך את המיזוג ללא כדאי. 

הבעיות שניצבות בפני שוק הסלולר הן סבוכות מאוד. השוק כרגע מצוי במאין מלכוד 22. ישנם 3 שחקנים מרכזיים שמועמדים למיזוג באיזושהי קומבינציה שהם הוט, פרטנר וסלקום. המלכוד הוא שיש להוט ופרטנר הסכם רשתות. הפרת ההסכם היא לא אופציה כרגע, מכיוון שהיא יכולה להתבצע רק בהסכמה של שני הצדדים. אחרת, קנס היציאה פשוט יהיה לא כלכלי למיזוג.

במקביל, גם האצ'יסון המעוניינת לרכוש את מניותיה מהכינוס בו הן נמצאות ולחזור לקחת חלק מחודש בתחרות, לא בהכרח יכולה לשוב כרגע לשוק בישראל. זאת לאחר שאין ודאות לקבלת אישור מהרגולטורים, בשל הרגישויות של ההשקעות הסיניות בישראל והקמת הוועדה לבחינת השקעות זרות בישראל.

זה גם תוקע מיזוג אפשרי.

מה רוצים במשרד התקשורת ומה מאפשר השוק

במשרד התקשורת היו מעוניינים לראות את אחת החברות הגדולות בולעת חברה קטנה יותר, אבל גם אם זה כן יקרה, איך זה בדיוק ישפיע על התחרות? הרי שלחברות אין כסף לתשתיות ולהשקעות, אז איך מיזוג כזה ישנה משהו. יותר מזה, אין הבטחה כי השינוי יהיה מהותי.

גורמים המעורים בתחום אמרו שלמשרד התקשורת אין כלל אסטרטגיה ברורה להתמודד עם הבעיה. יכול להיות שלאחר מיזוג אחד שיאושר, משרד התקשורת יתקע ברקס במיזוגים עתידיים נוספים כדי לבחון את מצב השוק החדש. ייקח להם שנים להבין ששום דבר לא השתנה ובינתיים ישראל ותשתיותיה יישארו מאחור.

אנליסט התקשורת של IBI, ליאור לובלין אומר כי כרגע, במצב הפוליטי הנוכחי, לא יהיו מיזוגים. "כל עוד יש בחירות זה לא ישתנה. גם אין כל כך היגיון כלכלי במיזוג בין חברה גדולה לחברה גדולה נוספת. אם יהיה מיזוג זה רק שחברת סלולר תתמזג לתוך חברת תוכן. לדוגמה, שהוט תמזג לתוכה את אקספון.

"כיום, הדינמיקה הקיימת בשוק לא מאפשרת לשחקן אחד לגדול על חשבון האחר, בלי להתפשר על מחיר. בשוק שהפקטור היחיד בו הוא המחיר, האופציה היחידה היא להוריד מחירים", מוסיף לובלין.

"חברות התקשורת הבינו שאם הן יהיו חזיריות מדי, ידחפו להם תחרות בכל מחיר. אולי צריך לחשוב מחדש על מודל ה-3 חברות, אולי 4 מפעילים, אבל אסור שהמצב הקיים עם כל כך הרבה מפעילים יימשך".

במקביל, עו"ד יוסי עבאדי, ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל, המתמחה בשוק התקשורת הישראלי, מעריך שהבעיה המרכזית של השוק זה החובות העצומים של מפעילות הסלולר הוותיקות.

"לסלקום יש חוב של מיליארד דולר. לפרטנר יש חוב של חצי מיליארד. החובות משפיעים על ההשקעות. לאף אחד אין את היכולת לשנות את זה ולהשקיע בתשתיות. כל מיזוג יחייב התייחסות לזה. או שבסוף יכניסו את החברות לכינוס ויעשות תספורת לאג"ח", אומר עבאדי.

גם הח"כים כבר מבינים שחייבים לתקן את השוק

גם בכנסת כבר הבינו שאין מנוס מהעלאת מחירים. בכנס שנערך השבוע בבית סלקום בנתניה ביוזמת ועד עובדי החברה, השתתפו מספר חברי כנסת שאמרו שהם בעד העלאה במחירי הסלולר, כדי להציל את השוק.

״כיום התחרות בסלולר הורגת את השוק", אמר ח"כ דוד ביטן (ליכוד), מי שהיה יו"ר הקואליציה עד לא מזמן. "מחירי הסלולר הנוכחיים לא מאפשרים השקעה בתשתיות והמדינה צריכה להתערב בנושא. חשוב לדעת שהשקעה בתשתיות יוצרת צמיחה, במיוחד בענף התקשורת״. 

גם ח"כ יואב קיש אמר כי הגיע הזמן לתקן את הרפורמה של כחלון. "הרפורמה של כחלון בזמנו הייתה נדרשת וחשובה, אבל הגיע הזמן לתיקון ולהתחיל להשקיע בתשתיות", אמר קיש.

איך אומרים במחוזותינו - ברוכים הבאים. אבל הכרזות לחוד ומציאות לחוד. בואו נראה מה משרד התקשורת יחליט - הוא הרי זה שקובע בסוף 80% מהרגולציה בתחום. 

האם אנחנו יכולים לראות דואופול בתחום?

הדבר הראשון שצריך לדעת זה בגלל גודלה ועוצמתה של בזק, אף רגולטור לא יאפשר לה במצב הקיים מיזוג עם אף מפעיל סלולר אחר. זה מצב נתון שאיש לא מערער עליו. גם לא בבזק.

ההערכה בשוק היא שסרצ'לייט תחתור לביטול ההפרדה המבנית, שיבוא לידי ביטוי באיחוד תחת קורת גג אחת את כלל שירותי התוכן, האינטרנט, התשתית והסלולר. משרד התקשורת מעוניין בהשקעה בתשתיות וזו בדיוק יכולה להיות העילה לביטול ההפרדה. המשמעות מבחינת סרצ'לייט זה לתת לצרכנים חשבון מרובע שיאחד גם סלולר, טלוויזיה, תשתית ואינטרנט בשנתיים הקרובות. זה לא יפתור את מצב שוק הסלולר.

מה שזה כן יכול לעשות זה להקים מפלצת, שיחייב את השוק להגיב במפלצת נוספת – מצד הוט – ומה שנראה זה דואופול בתחום התוכן\אינטרנט\תשתית\טלפונייה. בטווח הקרוב זה לא ייתכן, אבל אם השוק ימשיך להיות במצב של חסר בהשקעות בתשתיות - התרחיש בהחלט יכול להפוך למציאות.