הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
5G Network
צילום: בלומברג
דעה

שוק הסלולר - או מיזוג או הסדר חוב

סלקום ופרטנר צריכות מיזוג, אחרת הן עלולות לגלוש להסדר חוב; וגם - איך המדינה מימנה את הורדות המחירים בסלולר, למה פרטנר והוט לא יכולות להתאחד והאם בעתיד יש סיכוי לדואופול בתחום? כתבה שנייה בסדרה

ארז ליבנה | (6)
נושאים בכתבה אינטר בזק סלולר סלקום סרצ'לייט פרטנר שוק ההון

כחלק מתנאי המכרז שהכניס משרד התקשורת ברפורמה בשוק הסלולר ב-2013, נקבע כי חברה שתגיע ל-7% מהשוק, תקבל את אגרות התדרים חזרה לכיסם. מדובר על סכומים לא מבוטלים שנעו בין 400 ל-700 מיליון שקלים. זאת לאחר שירדו מהמחיר ההתחלתי שעמד על 900 מיליון שקל, מאחר ואף אחת מהחברות לא הצליחה לעמוד בתנאי זה.

 

אז מה עשו גולן טלקום והוט מובייל כשקיבלו את הרישיון? הם כמובן חתכו מחירים בחסות הגנת הינוקא שקיבלו מהמדינה, הגיעו לנתח השוק הרצוי, ואיך לא, קיבלו חזרה את מאות מיליוני השקלים. כך, מבלי שאיש שם לב, המדינה, כלומר אנחנו, מימנו לעצמנו את הוזלת מחירי הסלולר. הכסף נכנס מכיס אחד וחזר אליהם מכיס אחר.

 

מדובר בלא פחות משערוריה. כששערוריה גדולה לא פחות היה הניסיון של מיכאל גולן  להתמזג עם סלקום. גולן עשה סיבוב על השוק הישראלי, לא הוציא כמעט כספים מכיסו ואז התלונן על כך שבישראל לא נותנים לעשות עסקים. בסוף, אגב, גולן נמכרה לאלקטרה צריכה.

 

כחלון ביצע אוברקיל; השוק לא מתאושש

הטינה המוגזמת לחברות הסלולר – זו שהורווחה ביושר – הרימה על כפיה את שר האוצר היוצא, משה כחלון, כשהביאה לו 10 מנדטים בבחירות 2015. אבל מה שבכירי התעשיה מבינים כיום, כולל במשרד התקשורת עצמו, זה שהרפורמה הצליחה. אפילו יותר מדי. יש כאלה שיאמרו שכחלון ביצע בשוק Overkill.

 

למה אוברקיל? כי כיום לא משתלם להחזיק בסלולר כעסק. רוב החברות נמצאות בהפסדים או שבקושי סוגרות את הרבעון. שוב, לציבור זה עדיף מהמצב הקודם שבו נעשק, אבל מספיקה איזו מלחמה קטנה, או כשל קטן בשוק, כדי שאחת החברות תודיע על פשיטת רגל – ובכך, בין אם נרצה או לא, אנו עלולים למצוא את עצמינו במצב שבו היינו עוד לפני הרפורמה - בגלל שהתחרות תפחת והמחירים יחזרו לעלות. 

 

ועכשיו, גם במשרד התקשורת, שמנסה לנהל את השוק וגם ברשות התחרות – שני הגופים שנלחמו הכי קשה בחברות הסלולר – כבר החליפו דיסקט. גם הם מבינים שבשוק קטן כמו בישראל, 6 מפעילים זה פשוט יותר מדי. בארצות הברית הגדולה, הנמצאת במרכזה של מהפכה בתחום, קיים מעבר מ-4 מפעילים ל-3. 3 מפעילים סלולרים. בכל ארצות הברית. בישראל הקטנה יש 6. הזיה.

 

אילו מיזוגים אפשריים ואילו בלתי אפשריים?

כשחושבים על מיזוגים, ישר עולה האופציה שחברה גדולה תבלע חברה קטנה, או ששתי חברות גדולות יתאחדו. אבל יש גם אופציה נוספת (שאליה נגיע בהמשך) בדמות ביטול ההפרדה המבנית בבזק. מצב שאם יקרה, עלול להוביל אותנו לקראת דואופול. זה אמנם רחוק עדיין, אבל התרחיש בהחלט אפשרי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בשוק נזהרים מאוד מלדבר על מיזוגים אפשריים. גם בסלקום וגם בפרטנר הכחישו בתוקף. אבל דיבורים קיימים. בין אם יכחישו או לאו. החשש הגדול ביותר מבחינת חברות הסלולר שהודעה על מיזוג אפשרי יקפיץ את ערך המניה של החברה ויהפוך את כל הנושא לקשה על אחת כמה וכמה. למה? כי זה יהפוך את המניות לפחות אטרקטיביות לקניה ויחד עם החוב יהפוך את המיזוג ללא כדאי. 

 

הבעיות שניצבות בפני שוק הסלולר הן סבוכות מאוד. השוק כרגע מצוי במאין מלכוד 22. ישנם 3 שחקנים מרכזיים שמועמדים למיזוג באיזושהי קומבינציה שהם הוט, פרטנר וסלקום. המלכוד הוא שיש להוט ופרטנר הסכם רשתות. הפרת ההסכם היא לא אופציה כרגע, מכיוון שהיא יכולה להתבצע רק בהסכמה של שני הצדדים. אחרת, קנס היציאה פשוט יהיה לא כלכלי למיזוג.

 

במקביל, גם האצ'יסון המעוניינת לרכוש את מניותיה מהכינוס בו הן נמצאות ולחזור לקחת חלק מחודש בתחרות, לא בהכרח יכולה לשוב כרגע לשוק בישראל. זאת לאחר שאין ודאות לקבלת אישור מהרגולטורים, בשל הרגישויות של ההשקעות הסיניות בישראל והקמת הוועדה לבחינת השקעות זרות בישראל.

 

זה גם תוקע מיזוג אפשרי.

 

מה רוצים במשרד התקשורת ומה מאפשר השוק

במשרד התקשורת היו מעוניינים לראות את אחת החברות הגדולות בולעת חברה קטנה יותר, אבל גם אם זה כן יקרה, איך זה בדיוק ישפיע על התחרות? הרי שלחברות אין כסף לתשתיות ולהשקעות, אז איך מיזוג כזה ישנה משהו. יותר מזה, אין הבטחה כי השינוי יהיה מהותי.

 

גורמים המעורים בתחום אמרו שלמשרד התקשורת אין כלל אסטרטגיה ברורה להתמודד עם הבעיה. יכול להיות שלאחר מיזוג אחד שיאושר, משרד התקשורת יתקע ברקס במיזוגים עתידיים נוספים כדי לבחון את מצב השוק החדש. ייקח להם שנים להבין ששום דבר לא השתנה ובינתיים ישראל ותשתיותיה יישארו מאחור.

 

אנליסט התקשורת של IBI, ליאור לובלין אומר כי כרגע, במצב הפוליטי הנוכחי, לא יהיו מיזוגים. "כל עוד יש בחירות זה לא ישתנה. גם אין כל כך היגיון כלכלי במיזוג בין חברה גדולה לחברה גדולה נוספת. אם יהיה מיזוג זה רק שחברת סלולר תתמזג לתוך חברת תוכן. לדוגמה, שהוט תמזג לתוכה את אקספון.

"כיום, הדינמיקה הקיימת בשוק לא מאפשרת לשחקן אחד לגדול על חשבון האחר, בלי להתפשר על מחיר. בשוק שהפקטור היחיד בו הוא המחיר, האופציה היחידה היא להוריד מחירים", מוסיף לובלין.

"חברות התקשורת הבינו שאם הן יהיו חזיריות מדי, ידחפו להם תחרות בכל מחיר. אולי צריך לחשוב מחדש על מודל ה-3 חברות, אולי 4 מפעילים, אבל אסור שהמצב הקיים עם כל כך הרבה מפעילים יימשך".

 

במקביל, עו"ד יוסי עבאדי, ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל, המתמחה בשוק התקשורת הישראלי, מעריך שהבעיה המרכזית של השוק זה החובות העצומים של מפעילות הסלולר הוותיקות.

"לסלקום יש חוב של מיליארד דולר. לפרטנר יש חוב של חצי מיליארד. החובות משפיעים על ההשקעות. לאף אחד אין את היכולת לשנות את זה ולהשקיע בתשתיות. כל מיזוג יחייב התייחסות לזה. או שבסוף יכניסו את החברות לכינוס ויעשות תספורת לאג"ח", אומר עבאדי.

גם הח"כים כבר מבינים שחייבים לתקן את השוק

גם בכנסת כבר הבינו שאין מנוס מהעלאת מחירים. בכנס שנערך השבוע בבית סלקום בנתניה ביוזמת ועד עובדי החברה, השתתפו מספר חברי כנסת שאמרו שהם בעד העלאה במחירי הסלולר, כדי להציל את השוק.

 

״כיום התחרות בסלולר הורגת את השוק", אמר ח"כ דוד ביטן (ליכוד), מי שהיה יו"ר הקואליציה עד לא מזמן. "מחירי הסלולר הנוכחיים לא מאפשרים השקעה בתשתיות והמדינה צריכה להתערב בנושא. חשוב לדעת שהשקעה בתשתיות יוצרת צמיחה, במיוחד בענף התקשורת״. 

 

גם ח"כ יואב קיש אמר כי הגיע הזמן לתקן את הרפורמה של כחלון. "הרפורמה של כחלון בזמנו הייתה נדרשת וחשובה, אבל הגיע הזמן לתיקון ולהתחיל להשקיע בתשתיות", אמר קיש.

איך אומרים במחוזותינו - ברוכים הבאים. אבל הכרזות לחוד ומציאות לחוד. בואו נראה מה משרד התקשורת יחליט - הוא הרי זה שקובע בסוף 80% מהרגולציה בתחום. 

האם אנחנו יכולים לראות דואופול בתחום?

הדבר הראשון שצריך לדעת זה בגלל גודלה ועוצמתה של בזק, אף רגולטור לא יאפשר לה במצב הקיים מיזוג עם אף מפעיל סלולר אחר. זה מצב נתון שאיש לא מערער עליו. גם לא בבזק.

 

ההערכה בשוק היא שסרצ'לייט תחתור לביטול ההפרדה המבנית, שיבוא לידי ביטוי באיחוד תחת קורת גג אחת את כלל שירותי התוכן, האינטרנט, התשתית והסלולר. משרד התקשורת מעוניין בהשקעה בתשתיות וזו בדיוק יכולה להיות העילה לביטול ההפרדה. המשמעות מבחינת סרצ'לייט זה לתת לצרכנים חשבון מרובע שיאחד גם סלולר, טלוויזיה, תשתית ואינטרנט בשנתיים הקרובות. זה לא יפתור את מצב שוק הסלולר.

 

מה שזה כן יכול לעשות זה להקים מפלצת, שיחייב את השוק להגיב במפלצת נוספת – מצד הוט – ומה שנראה זה דואופול בתחום התוכן\אינטרנט\תשתית\טלפונייה. בטווח הקרוב זה לא ייתכן, אבל אם השוק ימשיך להיות במצב של חסר בהשקעות בתשתיות - התרחיש בהחלט יכול להפוך למציאות.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 13/12/2019 14:09
    הגב לתגובה זו
    מענין מתי קמה חברה נוספת כאשר מחיר מנוי היה 30 שקל לחודש או 300 שקל לחודשבקיצור זאת. כתבה שדואגת לבעלי המניות של חברות הסלולרשימו לב לדוחות הם מרוויחים רק לא כמו פעם
  • 5.
    כותבי תרחישים 13/12/2019 13:52
    הגב לתגובה זו
    ב2014 משפחה הוציאה כ 1500-בהווה פחות מ200שח לחוד היש שר שחסך סכום ענק כזה למשפחה לציבור למחזיק מגיע לשר כחלון - ברכות מצד שני בארהב יש צפטר 11 שחוסך תביעות וסכומים עצומים ובארץ אין צפטר 110 תבררו מה זה התקנה הנל יהיה לכם הפתעות- על המערכת המשפטית-זווע
  • 4.
    עינת 13/12/2019 10:04
    הגב לתגובה זו
    הוא אכן כ"כ גרוע! שלטון מרכזי למרות ש"ממשלות לא יודעות לנהל " הוא לעיתים עדיף,ראו את סין עם כל הגודל שלה ואוכלוסייתה!דברי עינת.,
  • 3.
    ארקד 13/12/2019 08:50
    הגב לתגובה זו
    הם עשקו את הציבור ולכן מגיע להם לקרוסאשתי היתה משלם 700 בחודש קבוע
  • 2.
    ארקד 13/12/2019 08:50
    הגב לתגובה זו
    הם עשקו את הציבור ולכן מגיע להם לקרוסאשתי היתה משלם 700 בחודש קבוע
  • 1.
    דירה = קורת גג 13/12/2019 08:02
    הגב לתגובה זו
    דירה = קורת גג
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן ג'י סיטי

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי 0%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד 0%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: על נייס והשבבים - והאם אייסיאל תתקן?

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'? וגם - עונת הדוחות מעלה הילוך - מי צפויות לדווח?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

השבוע הקודם ננעל במחזור ענק של כ-13.4 מיליארד שקל השני בגובהו אי פעם, שלב הנעילה (החדש) רשם מחזור של כ-9.4 מיליארד שקל על רקע עדכון המדדים החצי-שנתי. במסגרת העדכון הצטרפו למדד ת״א-35 מניות מגדל ביטוח מגדל ביטוח 0%   ונקסט ויז׳ן נקסט ויז'ן 0%  , בעוד שמניות החברה לישראל חברה לישראל 0%    ואנרג׳יאן אנרג'יאן 0%   הועברו למדד ת״א-90. המהלך גרם לתנודתיות גדולה במיוחד בשתי האחרונות, בעיקר לאחר הצניחה במניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0%   ובמניית בעלת השליטה בה - החברה לישראל - בעקבות הפשרה עם המדינה סביב זיכיון ים המלח. הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה, גם היום אייסיאל תעמוד במוקד לאחר שהשוק יאכל מחדש את השפעות ההתפתחויות על הרווחיות הליבתית שלה.

בצל המחזור החריג, חמישי סגר שלילי: ת"א 35 ירד ב-0.45% ות"א 90 איבד 1.1%. עם זאת, מגזר הפיננסים היה חיובי כשמדדי הבנקים והביטוח עלו ב-1.1% כל אחד בעוד שמדד הנדל"ן ירד ב-1.3% ומדד הנפט והגז עלה קלות ב-0.3%.

בסיכום שבועי - שבוע המסחר הראשון של נובמבר נפתח חיובי, בהמשך לסנטימנט האופטימי של החודש שעבר, על רקע ההתקדמות בהסכם הפסקת האש והציפיות להפחתת ריבית בהחלטת בנק ישראל הקרובה. מדדי המניות המובילים סיימו את השבוע בעליות - ת״א 35 עלה בכ-1.9% ת״א 125 הוסיף כ-1.5%. מגזר הביטוח בלט עם זינוק של כ-8.3%, ת״א נפט וגז התחזק בכ-3.7%, והבנקים עלו כ-1%, זה למרות הצהרה של שר האוצר סמוטריץ' על בחינת מס ייעודי על רווחי הבנקים אמירה שגרמה להכבדה על מניות הבנקים בסוף השבוע -  "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"



בעוד בוול סטריט כבר מסכמים ביצועים של סקטורים בתל אביב עונת הדוחות רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע 0%  ו- נובה 0%   שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. גם השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות: 

מחר: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן ולייבפרסון, 

בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי. 

ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין

בחמישי ידווחו נייס וספיינס.


המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס 0%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר. 

להמשך הכתבה לחץ כאן