הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

מישורים נגד גיל בלוטרייך - תובעת נזקים בגובה 10 מיליון שקל

ועדה מיוחדת של דירקטוריון מישורים קובעת שעסקה בה מכר, בעל השליטה, בלוטרייך חלק מהחזקותיו לאלכס שניידר ולאחריה הוקצו לו מניות בחברה גרמו לה נזק
ניצן כהן | (2)
נושאים בכתבה גיל בלוטרייך מישורים תביעה

חברת מישורים שבשליטה משותפת של אלכס שניידר וגיל בלוטרייך מתכוונת להגיש תביעה בהיקף כספי של עד 10 מיליון שקל נגד גיל בלוטרייך. בנוסף מתכוונת החברה לפעול להדיחו מתפקידו כמנהל פיתוח עסקי החברה בישראל ובחו"ל.

ראשיתה של הפרשה בחודש דצמבר 2015, אז חתמו איש העסקים גיל בלוטרייך ואלכס שניידר על הסכם לפיו תקצה חברת מישורים לאלכס שניידר 21.28% מההון של החברה בתמורה ל-6 שקלים למניה. בסך הכל הזרים שניידר לעיבוי הון החברה 39 מיליון שקל.

שנה לאחר מיכן (ב-19 באוקטובר 2016) מכר בלוטרייך לשניידר 4.75 מיליון מניות מישורים שבבעלותו במחיר של 9.5 שקל למניה ובתמורה כוללת של 45.2 מיליון שקל כך שלאחר המכירה החזיקו כל אחד כ-37% מהחברה.

בשנה האחרונה עלו היחסים של שניידר ובלוטרייך על שרטון שכלל החלפת האשמות הדדיות. כתוצאה מכך הקימה החברה ועדה מיוחדת לבחינת הפערים בין מחיר קצת המניות שהזרימה כסף לקופת החברה למחיר מכירת המניות שהזרימה כסף לכיסו של בלוטרייך.

בראש הוועדה עמד אודי ארז, יו"ר הדירקטוריון. ליוו את הוועדה - שיראל גוטמן-עמירה, לשעבר מנהלת מחלקת התאגידים ברשות לני"ע, לצד יערה שחורי בן הרוש ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן.

הוועדה הזמינה הערכת שווי ובחינה כלכלית של שתי העסקאות וזו גילתה כי למישורים נגרם נזק שנע בטווח של בין 5 מיליון שקל ל-10 מיליון שקל. בניטרול פרמיית שליטה שנמכרה לשניידר על ידי בלוטרייך, קובעת הערכת השווי והבחינה הכלכלית כי לחברה נגרם נזק של כ-5 מיליון שקל.

הוועדה טוענת כי לא נדרשה לחקור אם שתי העסקאות היו למעשה עסקה אחת אך למעשה הפער בין מחיר מניה בהקצאה לבין מחיר מניה במכירה מנע מהדירקטוריון לנהל מו"מ בין עם שניידר לבין עם גורמים אחרים במטרה למקסם את התמורה לחברה ומכאן הנזק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בלוטרייך ושניידר לא שיתפו פעולה עם הוועדה אך בסופו של דבר הסכים בלוטרייך לשתף פעולה עימה וטען כי לא נגרם נזק לחברה וכי הפער בין המחירים נובע מפרמיית השליטה עליה שילם לו שניידר.

בסיכומו של דבר הסכים בלוטרייך לפצותאת החברה אך תוך מחאה ותוך התנגדות לממצא כי גרם לה נזק. החברה אמורה הייתה לאשר את ההסכם בדירקטוריון שלה אך בטרם כונס הדירקטוריון הודיע בלוטרייך כי גובה הפיצוי ייקבע לא בהערכת שווי חדשה של מעריך נוסף. 

הדירקטוריון סירב ודרש את הפיצוי המוסכם עליו החליטו מוקדם יותר ובלוטרייך סירב. לבסוף המליצה הוועדה כי לאור סירובו של בלוטרייך להעביר את הכסף הרי שבכוונתה לבדוק אפשרות לתבוע אותו ולהרחיקו מניהול עסקיה בישראל ובחו"ל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יהונתן 13/08/2019 12:04
    הגב לתגובה זו
    הכניס שותף בעל מוניטין של עקיצות בכל העולם שמנסה לקחת לו את החברה שייסד לפני עשרות שנים בכוח וכל האמצעים כשרים. מי שהולך לישון עם כלבים שלא יתפלא שבבוקר הוא מכוסה בפרעושים . מזכיר סיפורי הנוכל הרוסי מווילי פוד.
  • 1.
    אלעד צימרמן 12/08/2019 18:08
    הגב לתגובה זו
    אין לי ספק שיש פה נקמה במייסד החברה. בלוטרייך הוביל את החברה במשך שנים רבות להצלחה. חבל.
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

להמשך הכתבה לחץ כאן
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן ג'י סיטי סיטיקון

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

להמשך הכתבה לחץ כאן