האם נראה מחר הורדת ריבית בארה"ב לראשונה מזה עשור?
הבנק המרכזי של ארה"ב צפוי להודיע מחר (ד') בערב על הורדת ריבית ארה"ב, כאשר מצד אחד גם השווקים וגם הכלכלנים תמימי דעים כי נראה הורדת ריבית, ראשונה מזה עשור, אך נתוני המאקרו האחרונים מארהב, ובמיוחד התמג, מאותתים כי אין סיבה כלכלית להורדה.
לדברי עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "מחר הפחתת ריבית בארה"ב. להערכתנו, על רקע הנתונים הטובים שפורסמו לאחרונה, הבנק יתקשה לעמוד בציפייה של השווקים להמשך הפחתות ריבית אגרסיבי במחצית השנייה של השנה דבר שעלול להביא לאכזבה בשוק כבר לאחר הודעת הריבית הקרובה".
"למרות שאכזב בנאום במסיבת העיתונאים - הבנק המרכזי 'מכין את הקרקע' להרחבה נוספת בפגישה הבאה בספטמבר, במקביל לעדכון תחזיותיו. אנו צופים כרגע שיהיה שילוב של הפחתת ריבית לצד הודעה על התנעה מחדש של תוכנית הרכישות".
"להערכתנו, מגמת הורדת הריבית המחודשת בעולם תומכת בהתחזקות השקל ויחד עם המדד הנמוך לא תאפשר לבנק ישראל להעלות את הריבית בחודשים הקרובים. יותר מכך, סביר שנראה את בנק ישראל חוזר גם להתערב בשוק המט"ח בקרוב".
- למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
- "השתטחות שורית": תשואות האג"ח הקצרות יורדות על רקע ציפיות להורדות ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של אקסלנס, התייחס גם הוא בסקירתו השבועית להחלטת הריבית הצפויה בארה"ב מחר ואמר: "למה בעצם הפד ניגש להוריד ריבית ביום רביעי הקרוב אם נתוני התמ"ג יציבים ושוק העבודה מהודק? את ההסבר נתן יו"ר הפד, פאואל, בעצמו: לקיים את ההתרחבות הכלכלית - שזה אומר לאפשר לצמיחה לחלחל ליותר שכבות וכן להגן על הכלכלה מפני סיכונים פנימיים וחיצוניים מתגברים".
"האינפלציה לא רק שלא מונעת ממנו לתמוך בהתרחבות הכלכלית, היא כשלעצמה דוחקת בו לבצע הרחבה מוניטרית. בשבוע האחרון ציפיות האינפלציה המגולמות חזרו לנזול כלפי מטה ואלה ל-10 שנים על 1.78%. לחץ נוסף להפחתות ריבית בארה"ב מגיע מהידוק התנאים הפיננסים היחסיים בארה"ב, כשביתר העולם בנקים מרכזיים רבים מורידים ריביות. למעשה חודש יולי היה הראשון מאז 2013 שבו אף בנק מרכזי בעולם לא ביצע העלאה, וכשגם באירופה הריבית צפויה להמשיך לרדת".
- 2.ישראל 30/07/2019 15:22הגב לתגובה זוחלם
- 1.לא יורידו מחר (ל"ת)שלמה 30/07/2019 14:39הגב לתגובה זו
סין עוברת למתקפה - מדיניות כלכלית מרחיבה בשנה הבאה
סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, כדי להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית
סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, במטרה להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית. על פי הצהרה רשמית של משרד האוצר, הממשלה מתכננת הרחבה ניכרת של ההוצאה התקציבית. המדיניות החדשה באה על רקע אתגרים כלכליים מורכבים, ובראשם משבר נדל"ן ממושך ולחצים חיצוניים הולכים וגוברים לרבות מלחמת המכסים מול ארה"ב, אם כי חשוב להדגיש כי סין מצאה תחליפים לשוק האמריקאי, ומול ירידה משמעותית במכירות לארה"ב היא מעלה מכירות בשווקים אחרים בעולם.
השקעות אסטרטגיות במגזרי העתיד
ההשקעות הממשלתיות יתמקדו בתחומים אסטרטגיים: ייצור מתקדם, חדשנות טכנולוגית ופיתוח הון אנושי. צעדים אלו חיוניים כדי להשאיר את סין תחרותית בשווקים העולמיים וגם כדי להתגבר על משבר הנדל"ן שקיים במדינה שפוגע בתעסוקה ובביקושים הפנימיים.
משרד האוצר הסיני הדגיש כי הביקושים המקומיים יהוו את עמוד השדרה של הצמיחה ב-2026. התכנית כוללת צעדים להגדלת הכנסות משקי הבית ועידוד הצריכה, תוך הפחתת התלות ביצוא והשקעות זרות. בין היוזמות הבולטות: תכנית לאומית להחלפת מוצרי צריכה, המעניקה סובסידיות לרכישת מכשירי חשמל חסכוניים באנרגיה. התכנית כבר הניבה תוצאות מרשימות, עם עלייה ניכרת בהיקף הרכישות באזורי הפריפריה.
משרד האוצר הסיני מתכנן גם לשפר את מנגנון הנפקת אגרות החוב הממשלתיות, במטרה להבטיח יעילות מירבית והגברת גמישות בניהול התקציב. שינוי זה מגיע על רקע מגבלות המדיניות המוניטרית - עם שיעורי ריבית נמוכים שאינם מאפשרים הפחתה נוספת, הכלים הפיסקליים הופכים למרכזיים יותר. המהלך שם את סין בניגוד למדיניות מצמצמת שאימצו כלכלות רבות אחרות, תוך ניסיון לאזן בין יציבות פיננסית לבין תמריצי צמיחה.
- הרובוטים ישקמו את אירופה? הבנק המרכזי ייעזר ב-AI לטיפול באינפלציה
- כצפוי: הפד' העלה את הריבית ב-0.75%; הריבית בארה"ב עומדת על 4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההחלטה להרחיב את ההוצאה הממשלתית משקפת הבנה עמוקה של המורכבות הכלכלית. כמדינה בעלת היקפי הייצור והצריכה הגדולים בעולם, סין מכירה בצורך להתאים את המדיניות באופן שוטף. בשנה שחלפה, למשל, המדינה סייעה לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות הלוואות בערבות ממשלתית, צעד שסייע לשמר רמות תעסוקה יציבות.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשוק העבודה בארה״ב קופא: החברות מעדיפות להמתין ולא לגייס
למרות המשך הצמיחה הכלכלית, ארגונים בוחרים לשמור על מצבת עובדים רזה, להקפיא גיוסים ולהישען על טכנולוגיה ובינה מלאכותית במקום על הרחבת כוח האדם
שוק העבודה האמריקאי נכנס לשנת 2026 כשהגישה הדומיננטית בקרב החברות היא להימנע מגיוסים מיותרים. לאחר תקופה ארוכה של אי־ודאות, חברות רבות מעדיפות לשמור על מבנה ארגוני רזה, להאט החלטות כוח אדם ולהתבסס יותר על טכנולוגיה ואוטומציה במקום על עובדים חדשים.
לפי תחזיות של אתר הדרושים Indeed, קצב הגיוס בשנה הקרובה צפוי להיות נמוך במיוחד, עם צמיחה שולית בלבד במספר המשרות. ההערכה היא שחברות רבות אינן רואות צורך להרחיב את כוח האדם גם אם הפעילות העסקית תימשך. כבר כעת ניתן לראות הצהרות פומביות שממחישות את המגמה. שופיפיי, אחת מחברות האי־קומרס הבולטות, הודיעה כי בכוונתה לשמור על מצבת עובדים יציבה גם בשנה הקרובה, לאחר יותר משנתיים ללא גידול בכוח האדם. גם Chime, חברת פינטק הצומחת במהירות, אותתה כי אינה מתכננת הרחבות משמעותיות.
עמדה דומה עלתה בכנס של מנכ"לים שנערך בניו יורק ביוזמת בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת ייל. בסקר שנערך בקרב המשתתפים, 66% מהמנהלים השיבו כי הם מתכננים להקפיא גיוסים או אף לצמצם את מספר העובדים, בעוד שרק כשליש ציינו כי בכוונתם לגייס עובדים חדשים.
״נחכה ונראה״
מנהלים בענף ההשמה מתארים אווירה של "נחכה ונראה". לדבריהם, חוסר הוודאות סביב הכלכלה, המדיניות המוניטרית והשפעת הבינה המלאכותית מוביל חברות להעדיף השקעה בהון ובמערכות טכנולוגיות על פני הרחבת כוח האדם. הזהירות הזו באה לידי ביטוי גם בנתונים המאקרו־כלכליים. שיעור האבטלה בארה"ב עלה בנובמבר ל־4.6%, הרמה הגבוהה ביותר בארבע השנים האחרונות. אף שמדובר עדיין ברמה שאינה נחשבת גבוהה היסטורית, העלייה מאותתת על היחלשות מסוימת בשוק העבודה.
- האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר , המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך 2025 נוספו משרות בעיקר בענפים כמו בריאות וחינוך, אך במקביל מתרבים הסימנים לכך ששוק הצווארון הלבן מאט. תחומים שבעבר הובילו את הגיוס כמו טכנולוגיה, שיווק, ניתוח נתונים ופיתוח תוכנה מציגים ירידה חדה בפרסומי משרות חדשות. חברות גדולות ומוכרות תרמו לתחושת הקיפאון. אמזון, ורייזון, טארגט ו־UPS ביצעו קיצוצים במשרות משרדיות בחודשים האחרונים. מהלכים אלה חיזקו את תחושת חוסר הביטחון בקרב עובדים מקצועיים, גם בענפים שנחשבו עד לאחרונה ליציבים.
