דיסקונט: המלצה על חשיפה לסקטור הטכנולוגיה באמצעות RYT
שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים- חדר עסקאות דיסקונט, פרסם הבוקר (ה') המלצה על תעודת RYT (קרן סל - ETF) העוקבת אחרי ביצועי מדד ה- S&P Equal Weight Technology ומעניקה חשיפה בפיזור רחב לסקטור הטכנולוגיה, בעיקר בתחומים כמו תוכנה ומוליכים למחצה, תוך הענקת משקל נמוך לכל חברה. התעודה בעלת שווי שוק של כ-1.8 מיליארד דולר וניתן ליצור יחידות חדשות. היא נסחרת בדולרים, דמי הניהול השנתיים הם 0.4% והיא הונפקה על ידי PowerShares.
התעודה מאפשרת חשיפה לחברות טכנולוגיה גדולות, אבל במשקל כמעט דומה לכל חברה, ובכך היא מנטרלת את התנודתיות והסיכון הכרוך באחזקה של מניות גדולות ספציפיות. התעודה מחזיקה בכ-70 חברות, כשהמשקל הגבוה ביותר לחברה מסוימת לא עולה על 1.9%. לצורך אינדיקציה מציין קצביאן כי בתעודה הפופולרית על מדד הנאסד"ק 100 (QQQ) שתי חברות (אפל ואמזון) מהוות מעט מעל ל-20% משווי האחזקות.
כמעט כל החברות ב-RYT הן אמריקאיות והפילוג הענפי של החברות נוטה לכיוון התוכנה (כ-29%) ומוליכים למחצה (כ-24%), לעומת פילוג מוטה אינטרנט (כ-31%) בתעודה QQQ על הנאסד"ק, כשהתוכנה מהווה שם רק 15.5%.
מהו היתרון המרכזי של התעודה?
לדברי קצביאן "הטכנולוגיה היא סקטור מוביל בשוק המניות האמריקאי מזה מספר שנים, ולהערכתנו היא תמשיך להיות 'סקטור חם' בשנים הבאות, תוך התרחבות לשווקים ושירותים/מוצרים שונים."
"ההשפעה של גורמים כמו מחזור כלכלי, מחיר הנפט או רמת ריבית על סקטור הטכנולוגיה תהיה מתונה בהשוואה להשפעה על סקטורים אחרים כמו נדל"ן, אנרגיה וכו'."
"התעודה הספציפית (RYT) מהווה להערכתנו השקעה מצויינת למשקיעים שאוהבים טכנולוגיה, או למשקיעים המחזיקים בתעודת סל על הנאסד"ק (כמו QQQ) ומחפשים דווקא חלופה כדאית להשקעה זו. התחומים העיקריים שאליהם חשופה התעודה הם תוכנה ומוליכים למחצה- תחומים המומלצים על ידינו."
"הפיזור הרחב של התעודה מקטין את הסיכון הנובע מתרחישים או אירועי קיצון של מניות בודדות. עניין זה מהותי במיוחד בתקופה האחרונה שבה מניות בודדות (כמו מניות ה- FAANG) מהוות במקרים רבים "קטר בולט" לעליות בשווקים. תרחיש של ירידות חדות במניות אלו ישפיע כמובן גם על מניות ה-RYT, אך באופן מתון יותר."
"משקיע המחזיק בתעודה נהנה מחשיפה מפוזרת של כ-70% לחברות המוגדרות כ- Large cap. נציין כי בין השמות המוחזקים בתעודה ניתן למצוא את ADVANCED MICRO DEVICES, אינטל, אפל, מיקרוסופט ועוד."
ביצועי יתר ותמחור נוח
לדברי קצביאן "התעודה מציגה ביצועי יתר (כולל דיבידנד) טובים ביחס ל-QQQ במספר חתכי זמן לאחור. יתר על כן, תעודה זו 'חטפה פחות' מאשר ה-QQQ על הנאסד"ק במהלך החולשה האחרונה בשוק, בין סוף ינואר לתחילת אפריל."
בנוסף לכך, מציין קצביאן כי התמחור של התעודה נראה סביר יותר מאשר התמחור של מדד הנאסד"ק. "המכפיל החזוי על מדד הבנצ'מארק על התעודה (SPXEWIT Index) הוא 17.4 (חישוב לפי: Forward 12 months), לעומת מכפיל חזוי של 20.3 על מדד הבנצ'מארק של נאסד"ק 100."
"גם בהשוואה היסטורית התמחור של RYT כיום 'פחות יקר'. כך למשל המכפיל על ה-QQQ גבוה ב-10% מהמכפיל החציוני בחמש השנים האחרונות ואילו המכפיל על ה-RYT גבוה רק ב-5%".
- 4.כנעני 07/06/2018 21:02הגב לתגובה זועדיף להיחשף ישר לsoxx חברות השבבים במכפיל 14...עדיף בהרבה על ryt ויש גם לתכלית קרן מחקה בארץ אז לא צריך לשלם עמלת חול
- 3.אבי 07/06/2018 18:03הגב לתגובה זוהסחירות של הסל הזה היא זניחה ביחס לסקטור. מצחיק או עצוב שממליצים על סל שכזה. שילוב של XLK ו SOXX לדוגמא, עדיפים לעין שיעור
- 2.רונן 07/06/2018 14:12הגב לתגובה זודמי אחזקה לא נמוכים , דיבידנד נמוך. יש חלופות טובות יותר ל Vanguard ו blackrock
- שמואל קצביאן 07/06/2018 22:26הגב לתגובה זוהי רונן ראשית תודה על התגובה. דמי ניהול ודיבידנד הם בעלי חשיבוח נמוכה יחסית לתעודות מסוג זה. רק לסבר את האוזן : 12 חודשים לאחור (עד כתיבת ההמלצה) תשואת האחזקה כולל דיבידנד היתה 28.6%. דמי הניהול כעת הם 0.4% לשנה, כך שגם אם תשיג דמי ניהול נמוכים ב0.1% על תעודה אחרת באופי דומה זה זניח מאוד. השאלה העיקרית היא מה מבנה האחזקות של כל תעודה ומה כמובן הצפי לתשואה בעתיד.
- 1.אחד שמשקיע 07/06/2018 11:00הגב לתגובה זוכתבה מעניינת בהשקעה "מחוץ לקופסא" . אכן פיזור על טכנולוגיה זה רעיון חשוב
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
