רכישות באשראי
צילום: Istock
מיוחד

אמזון מדברת, eBay עושה; האם הקניונים בארץ בסכנה?

אלעד גולדנברג מ-eBay: "הפעילות שלנו בארץ עולה על הפעילויות במדינות אחרות"; בראיון מיוחד ל-Bizportal מספר על מאות אלפי קונים ישראלים באינטרנט בבלאק פריידיי ומסביר שהקניונים ייאלצו להתאים את עצמם - "עובדה שהם נכנסים לאונליין"

מורן ישעיהו | (5)

מאות אלפי ישראלים השתתפו בטירוף ההנחות של "בלאק פריידיי", וזה עוד לא נגמר. מבצעי הענק ימשיכו גם במסגרת ה"סייבר מאנדיי" שצפוי להציג הנחות משמעותיות יותר. אלעד גולדנברג, מנהל הפעילות העסקית של eBay בישראל מכנה את התקופה הזו "חגיגה צרכנית גם לקונים וגם למוכרים". אבל זו כנראה לא חגיגה לקניונים - נכון, גם המכירות בחנויות עצמן עולות, אבל הציבור הולך ועובר לאינטרנט - ימי מכירה כמו הבלאק פריידיי רק מחזקים את ההצלחה של רכישות באונליין.

ובכלל - בזמן האחרון אנחנו שומעים על כניסה מואצת של אמזון לשוק המקומי, ומסתבר ש-eBay כבר מזמן מגדירה את השוק המקומי כחשוב ופעיל במיוחד. משמע, הסיכון לקניונים הולך וגדל. הכתובת אמנם היתה על הקיר, אבל היום, במקביל לדיווחים על הרחבת הפעילות של אמזון בארץ, מניות הקניונים נפלו (ראו כתבה) והשאלה הגדולה היא - האם הקניונים ערוכים לשינויים בדרך הצריכה של הלקוח הישראלי?

גולדנברג מסכם את היקף הרכישות עד כה בבלאק פריידיי בגידול של 30% לעומת השנה שעברה. אבל מה שחשוב יותר זה ההשוואה ל"ימים רגילים", כאשר מדובר בגידול של פי 4! לדבריו, "בבלאק פריידיי ממוצע הקניה של הישראלים גדל באופן משמעותי ועבר את ה-75 דולר. המוצר הנמכר ביותר הוא הסמארטפונים, שזה אמנם המוצר הנמכר ביותר ב-eBay במהלך השנה, אך, בבלאק פריידיי הייתה קפיצה גדולה במיוחד מאחר וזה מוצר שערך החיסכון בו ביחס לארץ הוא מאוד משמעותי – החיסכון בקנייה אחת הוא מאות שקלים. ככה גם עם טאבלטים ולפטופים". אגב, זה יכול להיות ההסבר לצניחה של מניית סאני היום בבורסה. סאני, יבואנית סמסונג, עלולה לסבול מירידה בפעילות במקביל למכירות סמארטפונים דרך הרשת.

על כל פנים, למעלה ממאה אלף רכשו בבלאק פריידיי דרך eBay, כך מעריך גולדנברג ומוסיף - "בסקר שערכנו חודשיים לפני הבלאק פריידיי נמצא ש-93% מהישראלים קונים באינטרנט, מתוכם 70% אמרו שיקנו בבלאק פריידיי". 

בלאק פריידיי ב-H&O 

אז איך השפיעה הפחתת המע"מ והמכס על הרכישות?

"שר האוצר הוריד מכס על טלפונים סלולריים, מוצרי ילדים ונעליים ביוני. אני יכול להגיד שהרכישות לא השתנו משמעותית מאז אל מול המגמות צמיחה הקיימות. ישראלים קונים כך או כך באינטרנט. השינוי המשמעותי עוד לא הגיע, הפטור ממע"מ הוא רק על 75 דולר, עוד יש הרבה אי הסדרה סביב הרבה קטגוריות בייבוא אישי אבל יש המון המלצות היום כדי להפוך את זה ליותר קל".

מה אפשר להגיד על הבדלי המכירות בין הארץ לארה"ב?

"ברור לנו שהמחיר האמיתי נמצא בחו"ל ואמר את זה גם שר האוצר ובגלל זה הוא עושה את השינויים האלה. זאת אומרת יש עלינו הרבה יותר מהמיסים. אנחנו משלמים את העלויות הכבדות של הנדל"ן, את מרווחי המכירות של הרשתות הקמעונאיות. אין הצדקה לפער המחירים כאשר מי שיש לו נגישות לאינטרנט ומבין את זה, יכול לקנות מוצר באינטרנט ב-1/3 מהמחיר".

האם לדעתך יש לקניונים סיכוי מול האינטרנט?

"אנחנו רואים שהקניונים עושים שינוי גדול מאוד בתפיסה שלהם. אחד בעובדה שהם נכנסים גם לאונליין, למשל עם עזריאלי וביג שופ בארץ, ואני חושב שבאופן טבעי אנשים הולכים וקונים יותר באינטרנט. אני חושב שהקניונים לא ייסגרו אלא ילכו וישתנו. הם יהיו טובים יותר. החוויה לא יכולה להיות בפורמט הקיים של חנויות גדולות עם מלאים גדולים כאשר הפער הזה מתגלגל על הקונה".

קיראו עוד ב"בארץ"

"לרשת אופנה שיש לה היום 150 סניפים יהיו בעתיד 40 סניפים אבל יתר האינטראקציה עם הרשת תהיה באינטרנט. זה לא שהיא תמכור פחות, היא תלמד להרוויח יותר וזה מה שקורה גם בחול. רשת כמו 'מייסיס' שקיימת מהמאה ה-19, היום 25% מהכנסות שלה זה מהאינטרנט – וזו הרשת הכי אופליין שיש. יש דרך לעשות מהפך, זה לא אחד מהשניים, החכמה זה לשלב ביניהם".

סייבר מאנדיי – יום אחד או שבוע?

"הסייבר מאנדיי זה לרוב מבצעים של שבוע והוא נקרא גם cyber week. הוא מצד אחד המשך של בלאק פריידיי בזה שהוא נותן הנחות מאוד משמעותיות על מוצרים שכבר ראינו אבל גם מציע מבצעים אחרים בעיקר באלקטרוניקה ומוצרים דיגיטליים. אנחנו מאבחנים שהמבצעים על מוצרי אלקטרוניקה יהיו משתלמים הרבה יותר מהבלאק פריידיי".

למה דווקא השם 'סייבר'?

"באופן עקרוני הבלאק פריידיי הוא חג של הקמעונאות הוותיקה, של החנויות שהיו מנסות את המלאים לפני שהן מביאות מלאים חדשים לקראת המכירות של הכריסמטס. הסייבר היה חג האונליין כמלחמה על חג הבלא של האופליין אבל עם השנים הבלאק פריידיי גם עבר לאונליין ואז נוצרו שני חגים".

מה הצפי מבחינתך בימים הקרובים?

"נראה המשך צמיחה גם בסייבר מאנדיי. הלקוחות ב-eBay שמים מוצר למעקב ומקבלים התראות כשהמחיר יורד. יש לא מעט לקוחות שרכשו כבר את המוצרים בבלאק פריידיי ויש שלא רכשו אבל חלקם להערכתי, הם לקוחות שעדיין עוקבים אחרי המחיר כי הם יודעים שעוד יהיו הורדות משמעותיות על חלק מהמוצרים".

אמאזון מרחיבה את הפעילות שלה בארץ – מה התוכניות שלכם?

"אנחנו באופן תמידי מגדילים את הפעילות בארץ, רק ביוני האחרון היה פה המנכ"ל שלי שאמר שבשנים הקרובות יוכפל פה כוח האדם והפעילות שאנחנו עושים בארץ. אנחנו עובדים על מרכז פיתוח שמונה 270 איש ובעוד חטיבה עסקית שאותה אני מנהל וזאת פעילות שהיא לא דומה לפעילות במדינות אחרות, גם מבחינה טכנולוגית וגם מבחינת הביזנס".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אחד העם 27/11/2017 08:27
    הגב לתגובה זו
    איזה ערך לסוחרים יש בכתבת מאקו הזו
  • 4.
    כתבה יחצנית ביותר (ל"ת)
    דן 27/11/2017 08:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ישראל999 27/11/2017 07:16
    הגב לתגובה זו
    מה שיחסל את הקניונים זה כמובן האינטרנט וגם הנגישות הזולה לחו"ל. אנשים שוהים הרבה ימים בחו"ל וגם עושים שם קניות לא מעטות
  • 2.
    ד 26/11/2017 23:30
    הגב לתגובה זו
    מצבם של חלק מהקניונים ורשתות הכלבו יתדרדר עד מאד. זה לא יעזור שהקניונים והרשתות הישראליות עוברות לאונליין משום שהמחירים דיי זהים לחנויות הרגילות...אנשים קונים באמזון כי זה זול ולא בכאילו ולכן איך שלא תסתכלו על זה הקניונים והכלבויים יפגעו- גם אלה שינסו את מזלם באונליין וגם אלו שלא.
  • 1.
    מיקי 26/11/2017 20:56
    הגב לתגובה זו
    מאוד אהבתי את ביזפורטל היום, כיסה את הירידות בקניונים באופן צמוד ומפורט
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

בית המשפט העליון עוצר את סגירת גלי צה"ל: מה עומד מאחורי ההחלטה?

בית המשפט העליון החליט לעצור זמנית את הליכי סגירת גלי צה"ל עד לקבלת הכרעה סופית בעתירות שהוגשו נגד ההחלטה. נשיא בית המשפט, השופט יצחק עמית, קבע כי העיכוב נדרש לאור חוסר התחייבות מצד הממשלה להימנע מפעולות בלתי הפיכות עד להכרעה משפטית. ההחלטה מבטיחה כי פעילות התחנה תימשך במתכונתה הנוכחית לפחות בשלב זה, ומונעת התקדמות נוספת בתהליך הסגירה.

רן קידר |
נושאים בכתבה גל"צ

מדוע הוחלט לסגור את התחנה?

ממשלת ישראל החליטה לסגור את התחנה הצבאית ולהפסיק את פעילותה, אך חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית לממשלה, גליה בהר, הצביעה על כך שההחלטה התקבלה ללא סמכות חוקית מלאה. לפי ניתוחה, סגירת התחנה אפשרית רק באמצעות חקיקה ראשית. בנוסף, בהר ציינה כי ההחלטה התבססה על המלצות ועדה שהליך מינוי חבריה וסמכויותיה סבלו מבעיות מהותיות.

עם קבלת ההחלטה, שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע על תחילת פעולות מעשיות לסגירת התחנה, שכללו עצירת מיונים לשירות בתחנה, הפסקת שיבוץ חיילים בסדיר ובמילואים, וסיום העסקתם של עובדים רבים. מהלך זה הוביל להגשת עתירות לבג"ץ ויצר מחלוקת משפטית ומדינית סביב הסגירה.

העימות המשפטי והראיות

ועד עובדי גלי צה"ל פנה לבית המשפט בבקשה דחופה להוצאת צו ביניים. הוועד טען כי משרד הביטחון פועל לפגוע בשידורים ובהתקשרויות עם עובדי התחנה, ביניהם שדרנים מוכרים כמו רזי ברקאי ורונן כהן. המדינה ושר הביטחון הכחישו את הטענות והאשימו את הוועד בהגשת תצהיר שקרי. עם זאת, הוועד הגיש לבית המשפט ראיות מתוך מערכות פנימיות במשרד הביטחון שמחזקות את טענותיו.

באופן מפתיע, גם היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעמדת העותרים ותמכה בבקשה להוצאת צו ביניים. בדיון נקבע כי הדיונים בעתירות ייערכו בסוף ינואר, אך עד אז יושעה הליך הסגירה. השופט עמית הודיע כי יש להיעתר לבקשה ולמנוע פעולות בלתי הפיכות עד להכרעה סופית.

נציגי ועד עובדי התחנה בירכו על ההחלטה וציינו כי היא מאפשרת להמשיך ולשמר את פעילות התחנה המהווה חלק חשוב מחופש הביטוי והעיתונות. גם דמויות בולטות בזירה התקשורתית, כמו ראשי פורום בוגרי התחנה, הביעו תמיכה בהחלטה והדגישו את החשיבות בשמירת התשתית התקשורתית שגלי צה"ל בנתה במשך 75 שנה.