תדמור: "אני לא יודע אם טראמפ טוב ליהודים - אבל הוא מצוין לשוק הגז"

גיא בן סימון |
נושאים בכתבה גדעון תדמור

גדעון תדמור, בעלי נאוויטס פטרוליום (Navitas Petroleum) שפועלת באזור מפרץ מקסיקו בארה"ב, וביני זומר, מנהל ארצי, נובל אנרג'י ישראל, התייחסו היום במסגרת ועידת האנרגיה שנערכת כעת, לאפשרויות הייצוא של הגז הישראלי, להתעניינות הזרים במכרז פתיחת הים לתחרות שהוארך מוקדם יותר השבוע, ולאטרקטיביות בענף החיפוש בימים אלו על רקע צניחת מחיר הנפט.

תדמור: "ההזדמנויות הטובות ביותר לדעתי בענף החיפוש נמצאות בחו"ל ובאופן ספציפי בצפון אמריקה. בעקבות הירידה במחירי הנפט יש שני תהליכים: האחת, יש הרבה הזדמנויות בחברות גדולות וקטנות, אז זה שוק של קונים בהיקף מאד משמעותי, אני מרגיש כמו ילד בחנות צעצועים. יחד עם זאת, קורה דבר מעניין וזו ירידה מאד משמעותית בעלויות הפיתוח וההפקה, ואת זה נאוויטס מעוניינת לנצל".

"אני מאמין שיש תגליות גז נוספות בישראל שטרם נתגלו, אבל כדי שהשוק הישראלי יהיה תחרותי לעומת חו"ל, השוק הישראלי צריך לשנות תפישה. צריך שתהיה יותר פעילות בים, כולל השקעה של המדינה. המדינה צריכה לבנות את 'כביש 6' לים. ישראל חייבת להיות אטרקטיבית בהיבט הזה".

ביני זומר מנהל ארצי, נובל אנרג'י ישראל, האם הייתם משתתפים במכרז הבלוקים בישראל, למה המכרז הנוכחי נתקל בקשיים?

זומר: "אני חושב שמיצינו רק שליש מהפוטנציאל בים. חבל שאנו לא יכולים להשתתף אבל אנו מחויבים למשק הישראלי. אני בטוח שהשר שטייניץ עושה את על המאמצים. אני מאד אופטימי שבסוף זה יקרה אבל אין ספק שהעיתוי לא אידיאלי".

תדמור: "יש מחיר לרכבת ההרים הרגולטורית. אני לא מדבר על מי צודק אלא המשק הישראלי היה ברכבת הרים בשנים האחרונות: גם ששינסקי, גם צמח ובסוף מתווה הגז. המחיר הוא לא רק השנים האבודות אלא גם העובדה שהעולם ראה ושמע את הקולות ושואל שאלות לגבי היציבות הרגולטורית. זו אחת הסיבות מדוע לא רואים מתעניינים זרים".

לגבי הגז מלווייתן, מה לדעתך יהיה השוק הראשון לייצוא?

תדמור: "העולם לא מחכה לרגולטור בישראל שיקבל החלטות. יחד עם זאת אני משוכנע שיש יתרון כלכלי ופוליטי לייצוא למצרים. כמו כן, אני מאמין שהסיפור הטורקי גם כן יקרה. אני לא יודע אם טראמפ טוב ליהודים או לא, אבל הוא מצוין לשוק הגז, והוא ייתן רוח גבית לייצוא הישראלי".

איפה הממשלה יכולה לעזור לייצוא הגז?

זומר: "אין ספק שבאזור שלנו יש יתרון למעורבות של ממשלות. גדעון הזכיר את טראמפ אך גם ההסכמים למצרים וירדן השתלבו מצוין אם האינטרס הממשלתי. אבל צריך לתת לחברות לעבוד ולהתערב מתי שצריך".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

ניר דוד מנכ״ל בזק, מנכ״ל פלאפון ו-Yes אילן סיגל, ויו״ר הקבוצה תומר ראב״ד, צילום: אלעד גוטמןניר דוד מנכ״ל בזק, מנכ״ל פלאפון ו-Yes אילן סיגל, ויו״ר הקבוצה תומר ראב״ד, צילום: אלעד גוטמן
ראיון

"פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"

אחרי עשור של השקעות כבדות, בבזק מסמנים מעבר לשלב הבא: ירידה בקאפקס, עלייה בתזרים והתרחבות לעולמות ה-AI והענן. "אנחנו עוגן לאומי לתשתיות ישראל ומוכנים לעשרים השנה הבאות", אומרים בהנהלה; וגם - האם החדירה של ה-AI תתורגם לפיטורים בקבוצת בזק?

אחרי עלייה של כמעט 40% במניית בזק -0.48%   מתחילת השנה, הקבוצה סוגרת את הרבעון השלישי עם נתונים טובים כמעט בכל החזיתות: צמיחה של 2% בהכנסות הליבה, עלייה של 14% ב-EBITDA, ותחושת יציבות שמעט חברות תקשורת בעולם יכולות להרשות לעצמן. בבזק מדגישים כי 93% מהכנסות הקבוצה מגיעות כיום מפעילויות הליבה תוצאה של יישום של האסטרטגיה הרב-שנתית, שמתחילה לתת את אותותיה גם ברווחיות. על הדוחות לרבעון השלישי של קבוצת בזק: בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית

הרבעון הזה מסמן גם את סיום אחד המהלכים המשמעותיים ביותר של החברה בעשור האחרון - פריסת הסיבים. 2.9 מיליון משקי בית כבר מחוברים, ו-969 אלף מנויים פעילים על הרשת, כשבזק מדווחת שהפרויקט הארצי כמעט הושלם. "אנחנו עוגן לאומי בהיבט התשתיתי של ישראל", אומרים בקבוצה, ומדגישים את תפקיד הרשת כחיבור מרכזי לכלכלה הדיגיטלית, לעולם הבינה המלאכותית ולפעילות הענן המקומית.

לצד השיפור התפעולי, גם המאזן של בזק ממשיך להתחזק. יחס החוב נטו ל-EBITDA ירד ל-1.3 בלבד, והחברה שומרת על דירוג אשראי גבוה של AA - נתון יוצא דופן בשוק התקשורת. זה מאפשר לה גמישות פיננסית, ומעניק ביטחון למשקיעים הזרים שהחלו לשוב לשוק הישראלי בחודשים האחרונים.

במקביל, החברות הבנות ממשיכות להציג מגמת צמיחה. פלאפון רושמת שיא של שש שנים בהכנסות משירותים, ו-yes משלימה את מה שבקבוצה מכנים "מהפך מלא", עם שיפור עקבי ברווחיות, עלייה במספר המנויים, וחיסכון של עשרות מיליוני שקלים כתוצאה מהמעבר לשידור מבוסס אינטרנט במקום לוויין. עכשיו, כשההשקעות ההוניות מגיעות לסופן, בקבוצה מתכננים את הצעד הבא. "הפריסה נגמרת, אבל הצמיחה רק מתחילה", הם אומרים. עם ירידה צפויה בהיקף ההשקעות, גידול בתזרים, ושילוב הולך וגדל של בינה מלאכותית בתהליכים הפנימיים ובמוצרים ללקוחות, בזק מבקשת לעבור שלב - מחברת תשתית לחברת שירותים חכמים.

בראיון שקיימנו עם הנהלת בזק - יו"ר הקבוצה תומר ראב"ד, המנכ"ל ניר דוד, ומנכ"ל פלאפון ו-yes אילן סיגל - הם מדברים על השנה החולפת, על סיום פרויקט הסיבים ההיסטורי ועל השלב הבא של החברה. השלושה מתארים את המהלכים מאחורי השיפור ברווחיות, מסבירים כיצד הבינה המלאכותית נכנסת לכל רובדי הפעילות - מהשירות ללקוח ועד ההתייעלות הפנימית - ומתייחסים גם לתחומי הצמיחה העתידיים, מהחשמל ועד כבלים תת-ימיים שיחברו את ישראל לאירופה. לדבריהם, בזק נמצאת כעת "בנקודת איזון חדשה", אחרי שנים של השקעות כבדות, ומתחילה לקצור את הפירות.


רבעון שלישי טוב, והתוצאות מדברות בעד עצמן. איך אתם מסכמים את התקופה הזאת?