סומוטו קרובה לרכישת חברה מצפון אמריקה בסך של 14.5 מיליון דולר; המניה מגיבה
סומוטו סומוטו, חברת התכנה הגלובלית המתמחה בשיווק באינטרט ופרסום בוידאו, הודיעה הבוקר (א') כי חתמה על מזכר הבנות בלתי מחייב לרכישתה המלאה של חברה מצפון אמריקה הפועלת בתחום הוידאו, תמורת סך של עד כ-3.5 מיליון דולר, זאת בנוסף לתשלומים מבוססי עמידה ביעדים של עד 11 מיליון דולר. מניית סומוטו מגיבה לדיווח בעלייה של כ-2%.
על פי תנאי ההסכם, בעת השלמת העסקה תעביר סומוטו לבעלי המניות של חברת המטרה תמורה כוללת של כ-3.5 מיליון דולר במניות ומזומן (בחלקים שווים, תשלום המהווה סך של כ- 185% מהרווח הנקי של החברה הנרכשת בתקופה של 12 חודש לפני מועד השלמת עסקת הרכישה), וכן תעביר תשלומים נוספים התלויים בעמידה באבני דרך על פני תקופה של 3 שנים, של עד כ-11 מיליון דולר, כך שסך התשלומים בגין העסקה צפוי להסתכם לסכום כולל של עד כ- 14.5 מיליון דולר.
יעדים אלה משקפים הכנסות מצטברות של כ-80 מיליון דולר ויעד EBITDA מצטבר של כ- 16.5 מיליון דולר עבור התקופה. במידה והביצועים יעלו על היעדים, התשלום לחברה הנרכשת אף עשוי לגדול מעבר לסכום התמורה האמור.
נזכיר כי חברת התכנה דיווחה באמצע החודש שעבר על תוצאותייה הכספיות לרבעון הראשון של 2017 כאשר הציגה 14.5 מיליון דולר, צמיחה של 49% בהשוואה לכ- 9.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. תחום הוידאו הציג הכנסות רבעוניות של כ-9.1 מיליון דולר, עלייה של 333% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. לאחר תקופת הדוח, במהלך חודש מאי, חולק דיבידנד בסך של 2.5 מיליון שקל.
- לקראת מיזוג סומוטו ונוסטרומו: נרהטק תפרסם תשקיף לחלוקת דיבידנד
- טריניטי של סומוטו חתמה על הסכם עם שיקאגו טריביון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בן גירון, מנכ"ל סומוטו: "החברה הנרכשת היא בעלת נוכחות גוברת בשוק הצפון אמריקאי. אנו צופים כי רכישת פעילותה הקיימת תספק לנו גישה למפרסמים ושטחי פרסום מהשורה הראשונה, אשר עד כה לא היתה לנו גישה אליהם. חברת המטרה הינה חברה צעירה אולם מנהליה מביאים איתם ניסיון של שנים רבות בתחום הפרסום בוידיאו ובשוק הבינלאומי. הרכישה הינה במסגרת אסטרטגיית הצמיחה המהירה שלנו, להרחיב את תחומי הפעילות, ולהגדיל את היקפי הפעילות והרווח, במטרה לקדם את סומוטו לכדי חברה משמעותית בעלת מיצוב, תוך יצירת ערך לבעלי המניות שלנו. להערכתנו רכישת חברת המטרה תיצור ערכים מוספים משמעותיים וסינרגיה רבה לפעילות הנוכחית של סומוטו בתחום הוידאו אשר היוותה כ- 63% מסך הכנסות סומוטו ברבעון הראשון של 2017."
מניית סומוטו רשמה מאז תחילת השנה הנוכחית תשואה חיובית מרשימה של כ-40%, זאת לאחר שאת השנה החולפת חתמה המניה בעלייה תלת ספרתית של מעל ל-130%. החברה נסחרת בת"א לפי שווי שוק של כ-240 מיליון שקל.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
